"עולם הקרטה מאוד משמעותי עבורי", מצהיר אביב מוצפי, מורה לחינוך מיוחד בתיכון ומטפל באומניות לחימה. "הוא זה שהוביל למהפך באישיות שלי, ובסופו של דבר לפיתוח תכנית חינוכית לילדים, שתתן הזדמנות שווה גם לאלה שדומים למי שאני הייתי".
תוכנית "טייגר כישורי חיים" זכתה להיכנס למוסדות חינוכיים ברחבי הארץ, ומלמדת תלמידי יסודי את רזי אומנויות הלחימה דרך מערך של כלים חינוכיים ואימוניים. בהדרגה מתחזקות ומתבססות החוויות הטובות של התלמידים, תוך שהם צולחים אתגרים רגשיים בדרכים בונות וחיוביות. התוכנית מעצימה, בין השאר, את הביטחון העצמי של התלמיד, מחזקת את תחושת השייכות שלו, את יכולת העמידה בביטחון מול קהל, ואת האפשרויות לצבירת הצלחות וקבלת הכרה עליהן, בדמות חיזוקים חיוביים מצוות בית הספר.
מוצפי, שהפך מדריך קרטה בגיל 16, מספר כי כילד היה חסר ביטחון עצמי ונתון להצקות ולמעשי בריונות. "הייתי ילד 'חננה', ניסיתי לרצות את כולם ושידרתי חולשה ומסכנות", הוא מעיד. "אירוע אלים שחוויתי בכיתה ד' גרם לי לבקש מאמא לרשום אותי לחוג קרטה, ומשם החל השינוי".
התחלת להרביץ?
"לא. הצורך היה בביסוס תחושת הכוח והמסוגלות שלי קודם כל. אבל אחר כך, כשאותו בריון ניסה שוב לתקוף, דחפתי אותו והוא סיים על הרצפה. זה היה מסר לאחרים, שלא להתעסק איתי יותר".
מיתוג חיובי
מוצפי מספר כי זכה להתחיל דף חדש לאחר לימודי הקרטה, גם בזכות המעבר לבית ספר אחר, בכיתה ז'. "היה לי חבר חדש בכיתה, שהגיע אלי הביתה וראה את התעודות שעל הקיר ואת הגביעים שזכיתי בהם ומאוד התרשם. אני לא ייחסתי לגביעים חשיבות כי הם היו חלק מהחיים שלי, אבל אני זוכר שיום למחרת הוא הגיע לכיתה וסיפר לכולם שאני אלוף בקרטה".
אותה הכרזה על כישוריו של מוצפי הצעיר הייתה לדבריו בבחינת Game changer. "זו היתה הפעם הראשונה ש'מותגתי' באופן חיובי. אחרי הפעם הזו כבר אהבתי לבוא לבית הספר, חיכיתי להגיע לכיתה ונכנסתי עם ביטחון".
את הקריירה שלו בתחום החינוכי החל לאחר ששירת בצבא קבע ככלכלן, עד גיל 27. רק אז הבין שחסר משהו מהותי בחייו, והחל "לצלול", לדבריו, לעולם החינוך. "סיימתי שני תארים, הוצאתי תעודת הוראה ולמדתי קורסים באימון נוער. אבל רק אחרי שקיבלתי משובים מהורים על כך שהצלחתי לשנות את הילד, שהוא שמח ללכת לבית הספר, הבנתי שאני צריך לעשות את מה שאני עושה בקנה מידה גדול יותר", הוא מסביר.
כך בעצם החלה התוכנית שבנית, "טייגר כישורי חיים"?
"כן. מאז ומתמיד השתמשתי בקרטה ובשאר אומנויות הלחימה ככלי תרפויטי ואפילו פדגוגי, במקום ככלי תחרותי וספורטיבי במהותו. לאחר שניהלתי חוגי קרטה במשך שנים, ראיתי שמגיעים לשם ילדים שהזכירו אותי באיזשהו אופן. הם היו זקוקים לשיפור הבטחון העצמי שלהם, ואז נוכחתי לדעת שאני לא באמת מאמן קרטה, אלא שניהלתי קליניקה בצורה של חוג".
כיצד הצלחת להכניס את התוכנית הזו לבתי הספר?
"עבדתי כמורה לחינוך מיוחד, ומנהלת בית הספר פנתה אלי ושאלה אותי למה לא להעלות את התוכנית הזו למשרד החינוך, כתוכנית חינוכית. לאחר פחות משעה נכנסתי לפורטל משרד החינוך, להזין את התוכנית, לכתוב דף שיווקי, להסביר את מטרותיה, את מי היא משרתת. הכל – מאל"ף ועד ת"ו. אני גאה לומר שהעיתוי היה מצוין: הייתי בין 600 הראשונים להכניס את התוכנית החדשנית למערכת משרד החינוך, כשכיום יש מעל 20 אלף תוכניות. היה לי גם יתרון נוסף, כי הגעתי מתחום החינוך וידעתי כיצד מנהלים חושבים ואיך להתאים את התוכנית הזו באופן מיטבי למוסדות חינוכיים".
התוכנית אושרה באופן מידי?
"קיבלנו הזדמנות ראשונית עם מנהל פרגמטי שזיהה את הפוטנציאל, וזו הייתה הפעם הראשונה שאמנות לחימה נכנסה בשערי בית ספר, ולא כחוג חיצוני. זו לא המצאה שלי, להפוך אמנות לחימה לתחום טיפולי, אבל זו הייתה פריצת דרך להכניס אותה לבתי ספר ולהפוך את התוכנית לחלק מכישורי חיים, שמאוד נחוצים לילדים. כיום אנחנו, שזה אני וצוות מקצועי שבניתי, מפעילים את התוכנית בכ-400 בתי ספר בארץ. מלבד מוסדות חינוכיים אנחנו מנגישים את התוכנית גם באופן פרטי למשפחות, ובונים תוכניות פרטניות לפי הצרכים השונים".
איך התוכנית בעצם עובדת?
"אנחנו עורכים אימון רגיל, ומסיימים אותו עם שיח רפלקטיבי, שבו אני 'ממסגר' את השיעור, מסביר מה למדנו, איפה הצלחנו. אחד הערכים החשובים, לדוגמה, היא 'להוציא את ההצלחה החוצה'. כלומר, לעמוד בגאווה ולחלוק את ההצלחה עם כולם. ממש כפי שאותו ילד 'הכריז' עלי שאני אלוף מול הכיתה, כך גם אני אשים לב להצלחה של אותו הילד, ואחשוף אותה מול כולם. הרעיון שבבסיס הוא להעניק לילד חוויית הצלחה, לגרום לו להבין שהוא אינו שקוף, ולאט לאט לבסס אצלו תחושת מסוגלות. כמובן שהקידום נעשה בצורה כנה, ולא בעזרת מחמאות מזויפות, ותוך כדי תנועה".
ילדים לא עלולים להשתמש לרעה באותן שיטות לחימה?
"קיים 'חוזה', שאינו כתוב אבל מדובר רבות, בין המאמן לחניך, שאומר שהוא יאמן אותך כל עוד תשכיל להשתמש בזה לטובה ולא לרעה. אומנות הלחימה היא עולם עמוק וככל שמתפתחים ומבינים אותה, מתחזקים לא רק בצורה פיזית. הרעיון שאני מקדם הוא העצמת הביטחון העצמי באופן שלא יצריך שימוש בכוח. הילד לא בא ללמוד איך להתאגרף כאן, אלא לקבל עוגן, בית. להבין שיש מי שבעדו, להרגיש שהוא משמעותי ושהוא נחשב. ברגע שילד מבין בשיעור איך התקדם והצליח במשהו שלפני שבוע לא הצליח בו, ונוכח כמה גאים בו, הוא לא יצטרך להוכיח דבר, או ללכת שפוף. אני הכי שמח כשמספרים לי שיש ילדים שמגיעים חולים לבית הספר כי הם יודעים שיש 'טייגר'".
מוזמנים לסדרת הרצאות חודשיות, מקצועיות וחינמיות בנושא העצמת ילדים: לפרטים: 0555615712
לאתר לחצו כאן
בשיתוף טייגר כישורי חיים
