מחלת הסוכרת נחשבת לאחת המחלות השכיחות של העידן המודרני. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בשכיחותה ובה בעת לדרכי הטיפול במחלה ובסיבוכיה. סיבוכי מחלת הסוכרת פוגעים באיברי מטרה שונים: לב, כליות, כלי דם היקפיים ועוד. אחד הסיבוכים השכיחים ביותר הוא פגיעת הסוכרת ברשתית העין (המכונה רטינופתיה סוכרתית), וכתוצאה מכך בחדות הראייה.
המחלה מתבטאת בפגיעה בכלי דם קטנים ברשתית. נזק זה גורם להפרעה בזרימת הדם, דימומים, דלף מכלי הדם ובהמשך יכול להתקדם למחלה שגשוגית עם צמיחת כלי דם חדשים בלתי תקינים, הגורמים לדימומים נרחבים ואף להיפרדות רשתית.
אחד הסיבוכים האופייניים בעקבות פגיעה זו הוא היווצרות דלף מכלי הדם הגורם להצטברות נוזל (בצקת) באזור מרכז הראייה (DME). המחלה שכיחה, ושכיחותה עולה עוד יותר עם משך הסוכרת, איזון לקוי של הסוכרת וגורמי סיכון נוספים כדוגמת יתר לחץ דם ומחלות נלוות. רטינופתיה סוכרתית קיימת בדרגות חומרה שונות, החל משינויים מזעריים שאינם דורשים טיפול ועד מחלה המאיימת על הראייה, וללא טיפול נכון ובזמן יכולה לגרום לירידה משמעותית בחדות הראייה ואף לעיוורון. כיום זו הסיבה המובילה לעיוורון בקרב אנשים בגיל העבודה.
"אחת הבעיות המרכזיות ברטינופתיה סוכרתית היא שאין לה כמעט תסמינים מקדימים", אומר ד"ר עמיר רוזנבלט, רופא עיניים בכיר במערך העיניים של המרכז הרפואי תל-אביב. "הרשתית עצמה לא כואבת, כאשר הסימן היחיד שעלול להעיד על התפתחות המחלה הוא ירידה בחדות הראייה, וזו הופכת משמעותית בשלבים מאוחרים יחסית של המחלה. על כן, קיימת חשיבות עליונה עבור חולי סוכרת להימצא במעקב סדיר וקבוע אצל רופא עיניים לפחות אחת לשנה, גם אם אין שום סימנים או פגיעה באיכות הראייה או הפרעה בשדה הראייה".
ד"ר רוזנבלט מתאר את סוגי הטיפול השכיחים לטיפול במחלת הרטינופתיה הסוכרתית ככלל וב-DME בפרט. טיפולים אלה יעילים למניעת פגיעה משמעותית יותר ושימור המצב הקיים ואף לשיפור בחדות הראייה. "הטיפול הוותיק שקיים כבר למעלה מ-40 שנה הוא הטיפול בלייזר, שהוכח כאפקטיבי לעצירת המחלה השגשוגית ושימור מצב הראייה. עם זאת, לרוב לא מושג שיפור בראייה בטיפול זה והוא אינו טיפול אופטימלי לבצקת מרכזית (DME). הטיפול העיקרי כיום ב-DME וגם ברטינופתיה סוכרתית במקרים מסוימים הוא הזרקות תוך עיניות של תרופות מקבוצת 'נוגדי VEGF'. ה-VEGF הוא חלבון המצוי ברמה מוגברת בעין ב-DME וגורם להעלאת חדירות כלי הדם, ליצירת דלף ובצקת, ולשגשוג כלי דם חדשים, בלתי תקינים (פתולוגים) ברשתית. לכן, מתן נוגדי VEGF יעיל בעצירת הדלף מכלי הדם, ומניעת יצירת כלי הדם הפתולוגים. הטיפול ניתן בהזרקות תוך עיניות בלבד, אינו כרוך בכאב משמעותי, נעשה בהרדמה מקומית באמצעות טיפות או ג'ל ובתהליך מרפאתי פשוט". עוד מדגיש ד"ר רוזנבלט, "טיפול נכון ובזמן, עשוי לשפר את חדות הראייה באופן ניכר בקרב חולי סוכרת עם סיבוך עיני מסוג DME. ההזרקות מבוצעות על פי רוב אחת לחודש עד שמצליחים 'לייבש' את הבצקת, כאשר לאחר מכן ממשיכים בביצוע ההזרקות בתכיפות נמוכה יותר".
לטיפולים אלה מתווספת האפשרות לטיפול בסטרואידים. טיפול זה יעיל בעיקר לבצקת המקולרית (אם כי יש עדויות לשיפור ברטינופתיה סוכרתית לאחר טיפול זה). הטיפול בסטרואידים גם כן ניתן בהזרקה תוך עינית בלבד בין אם של תרחיף או הזרקת שתל מתכלה המשחרר את הטיפול באופן מדוד לאורך 6-4 חודשים.
לדברי ד"ר רוזנבלט, הטיפול והמעקב ב-DME נמשך לאורך כל החיים, כאשר רק תדירות ההזרקות נוטה לרדת עם השנים אך משתנה בהתאם למצבם הרפואי של המטופלים. חשוב לציין כי "עוד בטרם ביצוע ההזרקות התוך עיניות, נדרשת הערכה ראשונית של מצב הבצקת שלפיו נקבע משך ותדירות המעקב ו/או הטיפול", אומר ד"ר רוזנבלט. "הבדיקה כוללת בדיקה קלינית ע"י הרופא, והדמיה הנקראת OCT (Optical Coherence Tomography) המדגימה את שכבות הרשתית, הימצאות בצקת ברשתית, ודרגת חומרתה. זוהי הדמיה כמותית הנותנת מידע במהלך המחלה לגבי שיפור/החמרה בבצקת. הבדיקה מבוצעת גם בין ההזרקות במטרה לאמוד את יעילות הטיפול ועל מנת לבחור את אפשרויות ההזרקה האופטימליות ביותר".
פיתוח פתרונות ארוכי טווח
בשנים האחרונות ניכרת תאוצה בפיתוח אופציות טיפוליות חדשות למחלות העיניים הסוכרתיות, לרבות DME, ובכללן תרופות חדישות שיאפשרו את ביצוע ההזרקות התוך עיניות לעיתים רחוקות יותר (אחת ל-4-3 חודשים, לעומת המצב הנוכחי המצריך הזרקות אחת לחודש-חודשיים). טיפולים אלה יסייעו בהפחתת התלות של המטופל בטיפול תכוף ויאפשרו להפחית עומס מיותר על מערכות הבריאות – בתי החולים או רפואת הקהילה. במחקר כיום נמצאים גם מכשירים לבדיקה עצמית ביתית ומחקרים מתקדמים הבוחנים אופציות של טיפולים גנטיים שיאפשרו הזרקה חד פעמית עבור הסובלים מ-DME בעלת אפקט יעיל למשך שנים ארוכות.
''על אף חשיבותם של המחקרים הקליניים לפיתוח אופציות טיפוליות עתידיות, חשוב מאוד לתת מענה הוליסטי לחולי הסוכרת ברמה המיידית. זו הסיבה שאין לחכות לירידה בראייה או סימנים אחרים בעיניים, ועל כל חולה סוכרת להיבדק בצורה מסודרת וקפדנית אצל רופא עיניים אחת לשנה. המחלה שכיחה, מסוכנת לראייה באם לא מטופלת וקיימת בה חשיבות גבוהה לגילוי מוקדם. טיפול מוקדם ומעקב רציף יכולים להפחית בצורה משמעותית את הנזק הראייתי", מסכם ד"ר רוזנבלט.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת הרופא המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון ליוני 2022. למידע נוסף, יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ
בשיתוף רוש פרמצבטיקה
