קוצר ראייה - או בשמו הרפואי "מיופיה" הוא הקושי לראות מרחוק - מצב שנוצר כשהמוקד האופטי של העין קצר ביחס לאורכה (או שהעין "ארוכה מידי" ביחס לאלמנטים האופטיים שבה, הממקדים את האור). הסובלים מקוצר ראייה רואים עצמים קרובים בבירור אך עצמים מרוחקים בצורה מטושטשת. העין מאורכת מדי ואור המגיע אליה נשבר לפני הרשתית במקום על גביה, מצב שיוצר אובייקט ראייה מטושטש. זהו ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בעולם, והוא מסומן ביחידת המידה דיופטר עם הסימן מינוס לפניו. ככל שהדיופטר גבוה יותר - כך קוצר הראייה חמור יותר..-0.0[D] עד -3.0[D] קוצר ראייה קל.-3.0[D] עד -6.0[D] קוצר ראייה בינוני -6.0[D] ומעלה קוצר ראייה גבוה.
סיבות לקוצר ראייה
קוצר הראייה תמיד היה בעיה נפוצה ושכיחה. הגורמים לו יכולים להיות תורשתיים או לנבוע ממבנה עין לא תקין שאינו קשור לגנטיקה. גם לגורמים סביבתיים יש השפעה משמעותית עליו: בעשרות השנים האחרונות הפכה הבעיה לשכיחה הרבה יותר בשל הזמן הרב בו כולנו ממקדים את מבטנו במסכים, כגון אלה של הטלוויזיה, המחשב והסמארטפון. גם שהייה בתוך מבנים, על חשבון שהייה בחוץ, מחמירה את הבעיה. כך הגיע העולם למצב בו כ-30% מבני האדם סובלים מקוצר ראייה. בקרב בעלי עיניים מלוכסנות מדובר בכ-67% ובישראל עומד המספר על כ-40% (שיעור הדומה לזה של ארצות הברית ושל אירופה). הצפי הוא שעד שנת 2050 תסבול מרבית אוכלוסיית העולם מקוצר ראייה. זהו נתון מדאיג, שכן מחקרים מראים שאנשים בעלי קוצר ראייה גבוה נמצאים בסיכון רב יותר לבעיות עיניים חמורות, דוגמת הפרדות רשתית, קרעים ברשתית וגלאוקומה. הם אפילו עלולים להגיע למצב החמור של עיוורון. לדוגמה: קוצר ראייה מעל -6.0[D] דיופטר מעלה את הסיכון (לגלאוקומה פי 14, הפרדות רשתית פי 7.8, וקטרקט פי 3.3.
כשצוללים למחקרים בנושא קוצר ראייה מתגלה שורה נוספת של נתונים מעניינים. כך, למשל, מסתבר שבקרב אוכלוסייה עירונית הבעיה נפוצה יותר מאשר בקרב אוכלוסייה כפרית. מחקר נוסף מצא שמסגרות חינוך בהן לומדים התלמידים שעות ארוכות בתוך הכיתה, מעצימות את קוצר הראייה. בבדיקות סקר שנערכו בקרב ילדים ישראלים בגילאי 5-3 נמצא שאצל 1 מכל 4 מהם קיים חשש להימצאותה של הפרעת ראייה כבר בגיל מוקדם זה. העובדה שמספר ימי הלימוד בישראל הוא הגבוה ביותר במערב - מעלה עוד יותר את הסיכון. לעומת זאת, מחקרים רבים מראים שחשיפה מוגברת של ילדים לאור יום מסייעת במניעת התפתחות קוצר ראייה.
לא משחק ילדים
אחד הקשיים הקיימים כשמדובר בקוצר ראייה אצל ילדים הוא שלרוב לא מדובר במצב סטטי. עם חלוף השנים מדרדרת הראייה ומחמיר קוצר הראייה. בנוסף קיים קושי לאיתור הבעיה, ילדים צעירים לא בהכרח יבינו שהם סובלים ממנה - שכן יחשבו שזהו מצב הראייה הטבעי - לא יתלוננו או יתקשו להסביר מה מציק להם. מכך נוצרת סכנה של חוסר אבחון וטיפול בזמן - מה שעלול להחמיר את הבעיה ואף להקשות על תפקודו של הילד, שכן ראייה טובה היא צורך ראשון במעלה בלימודים ובשאר פעילויות. לכן חשוב לאתר את הבעיה, לזהות אותה ולתקן אותה מוקדם ככל האפשר. כיצד עושים זאת?
ילדים מתחת גיל 6 צריכים להיבדק על ידי רופא עיניים, ואלה שמעל גיל 6 אצל אופטומטריסט מוסמך, ובכל מקרה רצוי לערוך בדיקה כזו אחת לשנה. כמובן שחשוב להיבדק לפני תחילת לימודיו.
להאט קוצר הראייה
במהלך השנים נוסו טיפולים וכלים שונים כדי לטפל בקוצר ראייה בקרב ילדים ועצירתו.
מחקרים רבים נערכים בנושא תוך שימוש בעדשות מגע, עדשות מיוחדות אחרות, טיפות אטרופין ועדשות משקפיים. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות עם יעילות שונה ודרך הטיפול חייבת להיות בהשגחת רופא ובהמלצתו. בין אם מדובר בילדים ובין אם במבוגרים, זיהויו של קוצר הראייה והטיפול בו, חשובים כדי למנוע התדרדרות ראייה משמעותית. הקפידו לשהות מחוץ לבית ומחוץ למשרד ככל האפשר, עודדו את ילדיכם לעשות כך והמעיטו, אתם והילדים כאחד, בזמן המסכים. וכמובן: אל תשכחו להקפיד ולהיבדק תקופתית אצל רופא עיניים, לילדים מתחת גיל 6 ואצל אופטומטריסט מוסמך מעל גיל 6.
הכללים המזהים אם יש צורך לקחת את הילד לבדיקת ראייה (אצל רופא או אופטומטריסט מוסמך)
• שפשוף עיניים תמידי
• רגישות חריגה לאור
• יכולת מיקוד רעועה
• יכולת מעקב רעועה (מעקב אחר חפץ)
• תנועות עיניים לא שגרתיות או "עיניים לא ישרות" (אחרי גיל 6 חודשים)
• עיניים אדומות
• דמע כרוני
לילדי בית ספר:
• חוסר יכולת לראות טוב מרחוק, קושי בקריאה מהלוח
• פזילה
• תלונות בתדירות גבוהה על כאבי ראש
• יכולת קשב רעועה
• ישיבה במרחק קרוב לטלוויזיה
• כיסוי/עצימת עין אחת או סיבוב הראש בעת קריאה, מול מסכים או מול הטלוויזיה
• קושי בקריאה ובפעילויות המבוצעות מטווח קצר
• הימנעות מקריאה ומפעילויות המבוצעות מטווח קצר• שינוי מרחק הקריאה בעת עבודה ממושכת מקרוב
• קריאה או החזקת מכשירים קרוב או רחוק במיוחד
בשיתוף שמיר אופטיקה
