קיבלתי טלפון מקופת החולים.
"גלעד?"
"כן?" עניתי.
"מדבר אדיר, הבוט של קופת החולים. אני מזמין אותך לבדיקת הסקר השנתית שלך".
"מתאים לך להגיע לבדיקה בעוד שבוע?"
"מתאים. אפשר מידע לגבי הבדיקה?"
"בוודאי; הבדיקה תארך דקות בודדות, ללא כאבים או הרחבת אישונים. היא בדיקה אישית, מותאמת לפרופיל הרפואי הלקוח מהתיק האישי שלך ומסונכרן עם כל הבדיקות והפרוצדורות שעברת בקופת החולים ובאופן פרטי".
קבעתי שעה ומקום סמוך לבית. הגעתי. העברתי כרטיס. רובוט הכוונה חביב נתן לי מספר ואמר לי היכן להמתין. התיישבתי מול מכשיר הבדיקה, קול נעים בקע מהמכשיר והנחה: הבט ישר, הסתכל ימינה, שמאלה, למעלה, למטה. תוך מספר שניות הבדיקה הושלמה והלכתי הביתה. כשהגעתי, חיכה לי בתיבת הדואר האלקטרוני דו"ח מפורט מלווה בהנחיות ברורות מה עלי לעשות, וכלל המלצות לקביעת תור למומחה רשתית לקבלת טיפול לשיפור ראייה ובדיקות המשך לשדה הראייה. בדו"ח הוצגו נתונים לגבי ההשפעה של הטיפול המוצע על האוכלוסייה כולה בארץ, וספציפית על אנשים עם הרכב גנטי דומה לשלי עם נתונים פיזיולוגים ודמוגרפים דומים. יתרה מכך, קיבלתי גרף שמראה את הצפי להידרדרות הראייה אם אבחר לא לטפל כעת בעצמי. בחרתי לטפל!
הגעתי לרופא העיניים והוא המליץ על הזרקות תוך עיניות וניתוח לקילוף קרומים ברשתית. הוא סיפר שהניתוח יבוצע על ידי רובוט הנשלט מרחוק. כמה מרחוק? המנתח הראשי יושב בארה"ב ומנתחי המשנה יושבים בהודו. איתי בחדר יהיו רופא עינים וצוות סיעודי להשגחה.
"אחרי הניתוח לא תצטרך לבוא אפילו לביקורת אחת!"
"איך יכול להיות?" שאלתי.
קופת החולים הציעה לי מכשיר ביתי למעקב עצמי. כך, אוכל לחסוך ביקורים מיותרים במרפאה ולעקוב אחר שינויים עצמאית. בנוסף, ההזרקות העיניות יבוצעו במרפאה ליד הבית ויינתנו לפי המצב שלי.
אין שינוי? אין הזרקה.
מתחיל שינוי? הקופה מתחייבת שתוך 48 שעות אקבל זריקה שתחזיק מעמד לשנה לפחות.
ומה לגבי הלחץ בעיניים? אותו מכשיר שבודק את הרשתית מודד גם את הלחץ התוך עיני. אפילו את שדות הראייה העוקבים, אוכל לבצע בבית על מסך המחשב האישי שלי או עם משקפי המציאות הרבודה שלי.
תרחיש דמיוני זה מתאר חלק מהחזון של רפואת המחר: רפואה מונעת, יוזמת, מאבחנת ומטפלת מבעוד מועד, כאשר החולי על "אש קטנה" וניתן לטפל באופן מיטבי. רפואה שמצמצמת את הגבולות הטיפוליים בין היבשות השונות. כזו שמושתת על תקשורת נתונים, בינה מלאכותית, אבטחת מידע ושוויון אבחוני וטיפולי חוצה גבולות.
האם התרחיש דמיוני? לא כל כך.
למעשה, אנחנו דוהרים לעבר העתיד. מניעה ואבחון מוקדם הם אבני היסוד של רפואת העיניים העתידית. בשנים האחרונות אנו מייצרים ומפענחים כמויות דאטה עצומות והקהילה הרפואית לומדת הרבה. הרופאים נסמכים על מכשירי הדמיה מתקדמים, על הדמיות ביתיות, על בינה מלאכותית ונבנים מאגרי מידע רפואי, ויזואלי וטקסטואלי. לפעמים אנחנו לא בדיוק מבינים כיצד המחשב מגיע למסקנות. דוגמה קלאסית היא היכולת של המחשב להבדיל בין תמונת הרשתית של אישה וגבר. המחשב עושה זאת ברמת דיוק לא רעה בכלל, ולטובי רופאי הרשתית אין היום הסבר לכך.
כבר היום מוצעות ומפותחות טכנולוגיות מתקדמות בתחום העיני בדגש על טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך. קיימים מכשירים ביתיים למעקב אחר מצב הרשתית (Notal) ; בדיקת העין מרחוק באמצעות טלמדיסין; Slit led - המועברת דרך הענן לרופא שמפענח את הבדיקה; טכנולוגיה מתקדמת לאבחון עין יבשה ואיבחון נסיוני לוירוס הקורונה בשכבת הדמע ברמת ננומטר ע"י חברת אדום; ניתן לרכוש מכשירים ביתיים למדידת לחץ תוך עיני ברמת דיוק מאושרת FDA ועוד רחבה היריעה.
העלייה בתוחלת החיים, מובילה גם לעלייה בהיקף מחלות עיניים בכל העולם.
מחלות הרשתית כמו ניוון מרכז הראייה של הגיל המבוגר או סוכרת עם פגיעה ברשתית עולות בשכיחותן ודורשות טיפול כדי לשפר ולשמר את הראייה.
היעדים שניצבים בפנינו בטיפול בחולים אלה כוללים אבחון וטיפול מוקדם, מניעת התקדמות המחלה ותת טיפול. הטיפול במחלות הרשתית, המלחמה בעיוורון והתחלואה הנלוות, עוברים מהפך מואץ בשנים האחרונות.
אנו בתקופת מהפכת הגנטיקה הטיפולית. השתלות של וירוסים מהונדסים גנטית בעין חולה, עתידות לטפל בשנים הקרובות במחלות גנטיות חשוכות מרפא. היכולת שלנו לנצל את הטבע והביולוגיה של הווירוסים, משמשת כבר היום לטיפול במחלות עיניות מולדות. כיום מבוצעות במעבדות מחקר השתלת תאי גזע בבעלי חיים כחלק מהמחקר המתמשך לטיפול בהפרעות עיניות מולדות שמוגדרות כיום כלא ניתנות לטיפול בדרכים קונבנציונליות.
לפני מספר חודשים הושתל במרכז הרפואי רבין, צ'יפ להשבת הראייה באישה שהייתה עיוורת לחלוטין במשך 30 שנה, עקב מחלת רטיניטיס פיגמנטוזה ע"י המנתחת פרופ' ריטה ארליך.
האם הכול ורוד? כנראה שלא.
ישראל היא מדינה בעלת משאבים ורפואה מתקדמת. אבל נשאלת השאלה כיצד ניתן לגשר על הפערים אל מול העולם השלישי? ובכן, אחד מיתרונות הקורונה הוא הצבת הטלמדיסין במרכז. כבר היום קיימות תוכניות להכשרת הרופאים בעולם השלישי על ידי רופאים בארה"ב והעולם המערבי באמצעות האינטרנט. תפיסת הכפר הגלובלי תופסת תאוצה ושיתוף המידע וההכשרות מאפשר תוכניות מעולות לרופאים במקומות הנידחים ביותר בעולם. אבחון מחלות עיניים מתבצע מרחוק והמטופלים מקבלים הנחיות טלפוניות מהרופא כיצד עליהם לנהל את מחלת העיניים.
עם זאת, אין לשכוח שקיימות עדיין מגבלות שיש לפתור, אחת העיקריות היא התשתית. ביבשת אפריקה, משוועים לחשמל ואינטרנט יציב, שיביא לסגירת פערים עצומים בין העולמות.
היום אנחנו יודעים שטיסות ארוכות לחלל עלולות לגרום לנזק לראייה ולמבנה העין. ככל שהטיסות לחלל יהפכו נפוצות, תחום רפואת העיניים בחלל יצבור תאוצה. יהיה עלינו לספק פתרונות חדשים שיאפשרו שהייה ממושכת בחלל ותיקון הפרעות ראייה בשלט מאוד רחוק.
לסיכום, אנו נמצאים היום בתקופה מרגשת עם פיתוחים רבים בפרמקולוגיה ובטכנולוגיה, עם פוטנציאל לבצע מהפכה בטיפולים למניעת עיוורון לטובת החולים, ושימור ראייה לבריאים.
פרופ' אלון הריס הוא פרופ אלון הריס, סגן מנהל מחלקת עיניים למחקר בינלאומי, מאונט סיני, ניו יורק ד"ר גל אנטמן, מתמחה ברפואת עיניים, מרכז רפואי רבין, פוסט דוקטורט Fellow בניתוחים רובוטים של העין, מאונט סיני, ניו יורק
