התקדמות טכנולוגית ומחקר רפואי מובילים כל העת להארכת תוחלת החיים. בישראל תוחלת החיים, של נשים ושל גברים, היא מהארוכות בעולם. כתוצאה מכך אנו עדים לתהליך של הזדקנות האוכלוסייה, אשר מוביל לאתגרים במערכת הבריאות, כמו גם בתחומים רבים אחרים.
תהליך זה של הזדקנות האוכלוסייה צפוי להמשך גם בעשורים הקרובים, והצפי הוא שעד שנת 2055 כמעט 30% מבני האדם בעולם יהיו בני מעל גיל 65. במדינת ישראל שיעור אוכלוסייה זה צפוי להכפיל את עצמו בעשור הקרוב ולהגיע ל-1.6 מיליון איש, כשהחלק באוכלוסייה המבוגר מגיל 90 צפוי כמעט לרבע את עצמו בעשורים הקרובים.
ידוע שקיים קושי רב, ממגוון סיבות, בהעברת מדגמים להערכת גודל ואפיון האוכלוסייה הלהט"בית בכל הגילאים, ככל הנראה עם תת הערכה. קושי זה בולט אף יותר כאשר מדברים על האוכלוסייה הגריאטרית (אנשים מעל גיל 65). המחקרים הסוציולוגים הקיימים מצביעים על כך שגודל האוכלוסייה הלהט"בית נע בין 1% ל-5% מהאוכלוסייה הכללית. בישראל, נכון לשנת 2019, ההערכה היא שבקרב בני 65 ומעלה באוכלוסייה היהודית, היקף אוכלוסיית הלהט"ב הוא בין 54 ל-115 אלף איש. כמובן, שעם המשך הזדקנות האוכלוסייה הכללית ילך ויעלה גם מספר הלהט"בים בגיל המבוגר.
אתגרים למבוגרים
הזדקנות האוכלוסייה מציבה אתגרים חברתיים, משפחתיים, כלכליים וגם בריאותיים. לצד העלייה בתוחלת החיים, יש משמעות רבה למקסם את תוחלת החיים בבריאות טובה כדי לשפר את איכות החיים, כאשר ידוע שבממוצע, בישראל, 10 שנות החיים האחרונות מתאפיינות באיכות חיים ירודה.
ניתן להצביע על קשיים האופייניים לחברי הקהילה הלהט"בית הגריאטרית מול שירותי בריאות המובילים למיעוט בפניות לקבלת סיוע רפואי ועלולים לתרום לירידה באיכות החיים בגיל המבוגר, ואף לתוחלת חיים קצרה יותר לעומת בני גילם ההטרוסקסואלים.
אובדן איכות חיים בגיל השלישי, שבין הגורמים העיקרים לו הם התדרדרות רפואית עם אובדן עצמאות ותלות, מהווה אחת הסוגיות העיקריות בהן עוסקת הרפואה הגריאטרית. בקרב האוכלוסייה הלהט"בית הגריאטרית התפתחות של תלות בזולת היא נושא המעלה חששות וקשיים ספציפיים לאוכלוסייה זו. אחוז גבוה יותר מחברי הקהילה מתגוררים לבד (כמעט פי 2 מהאוכלוסייה הכללית בגילים מקבילים), וכן אחוז גבוה הם חסרי מערכת תמיכה משפחתית. ממחקרים עולה חשש מהיחס של מטפל.ת צמוד.ה או ממעבר למסגרת מוסדית, חשש שעלול להוביל להדחקה של הנטייה המינית ולמעשה לגרום לאדם הקשיש להיכנס חזרה לארון, על מנת להימנע מהסיכון לקבלת יחס וטיפול לא הולמים. חששות אלה מחדדים את הצורך במסגרת טיפולית מותאמת.
בעולם המערבי פועלות מרפאות גריאטריות המיועדות לקהילה הלהט"בית במרכזים מובילים בברלין, בלונדון, בניו-יורק ובסן-פרנסיסקו. מרפאות אלה, שבחלקן פועלות כחלק ממרכזים שנותנים שירות מקיף לאוכלוסייה הלהט"בית הגריאטרית, עוסקות במגוון סוגיות גריאטריות עם התייחסות ספציפית לקהילת הלהט"ב.
במיוחד למבוגרים הגאים
בימים אלה מתוכננת לקום במוסדנו, בשיתוף פעולה עם עיריית תל-אביב, מרפאה גריאטרית ייעודית לקהילה הלהט"בית. במרפאה זו יינתן שירות לאנשים מגיל 65 ומעלה, הזקוקים להערכה מקיפה, אבחון תפקודי וקוגניטיבי, התמודדות עם טיפול תרופתי מורכב, הפרעות בשליטה על סוגרים, נפילות, הפרעות שינה, ירידה בזיכרון, דיכאון, ירידה בתיאבון ובמשקל, הפרעות בתפקוד המיני ועוד נושאים המותאמים אישית לצרכי המטופל הגריאטרי הלהט"בי.
במקביל להקמת השירות עובדים בימים אלה במוסדנו על שאלון שמטרתו איתור וזיהוי צרכים רפואיים הייחודים לאוכלוסייה הלהט"בית, ובתוכה גם לאוכלוסייה הגריאטרית. זאת במקביל למפגשים אותם אנחנו מבצעים עם חברי הקהילה.
מטרת המרפאה היא לתת שירות מקיף לאוכלוסייה הלהט"בית הגריאטרית באווירה מוגנת ובטוחה עם רצון לשמר עצמאות תפקודית, לפתור בעיות רפואיות האופייניות לגיל השלישי ולתת תמיכה סוציאלית במטרה לשמר ולשפר את איכות החיים.
ד"ר אורלי ברק היא מומחית ברפואה פנימית, בגריאטריה ובמנהל רפואי, מנהלת המערך הגריאטרי, מ"מ מנהלת היחידה לקידום רופאים, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
ד"ר רועי נוי מתמחה בגריאטריה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
לפרטים נוספים: 03-6974074 | Geriatricspniot@tlvmc.gov.il
בשיתוף איכילוב
