לפני עשור, באוקטובר 2012, הדהים נשיא ארה"ב הנוכחי ג'ו ביידן את ארה"ב והעולם כאשר כסגן נשיא בממשל אובמה אמר בכנס כי אפליית הטרנסג'נדרים היא "בעיית זכויות האזרח של העידן הנוכחי". תמיכתו של ביידן בטרנסג'נדרים נמשכת גם לאחרונה כנשיא לאחר כניסתו לבית הלבן. לפני כשנה וחצי, בינואר 2021, לאחר הצהרות נוספות התומכות בקהילה, מינה ביידן את הרופאה הטרנסג'נדרית ד"ר רייצ'ל לוין (Levine), שהייתה האחראית על תיק הבריאות במדינת פנסילבניה, לסגנית שר הבריאות האמריקאי. אולם למרות המאמצים לשיפור היחס בארה"ב כלפי טרנסג'נדרים, במערכת הבריאות בארה"ב, בעולם כולו ואף בישראל סובלים טרנסג'נדרים רבים כבר שנים מאפליה וקיפוח, ורבים בוחרים להרחיק עצמם ממוסדות רפואיים עקב הסטיגמה והדעות הקדומות שרווחות כלפיהם בציבור בכלל, ובמערכת הבריאות כחלק מאותו ציבור.
בשנת 2018 הוקם במרכז הרפואי איכילוב ת"א, מערך ייעודי לטיפול בטרנסג'נדרים, על רקע ההבנה הגוברת בקהילה הרפואית בעולם כולו, לצורך בשילוב של דיסציפלינות רפואיות למתן טיפול הוליסטי לטרנסג'נדרים.
"רפואת טרנסג'נדרים איננה רק ניתוחים להתאמה מגדרית", מדגישה ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת המרכז לבריאות טרנסג'נדרים באיכילוב, הפועל במסגרת המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם.
"הטיפול בטרנסג'נדרים שאנו מציעים במרפאה כולל טיפול הורמונלי שניתן על ידי אנדוקרינולוג, תמיכה נפשית של פסיכיאטרים ופסיכולוגים וטיפול על ידי עובדת סוציאלית, שירות הזרקת תרופות על ידי אחיות, 'נישוי קול' על ידי קלינאית תקשורת, דיאטניות, שירות גניקולוגי כולל שימור פריון וניתוחים בכירורגיה פלסטית ו'נישוי פנים'". לדברי ד"ר יעיש: "הטיפולים מבקשים לתמוך בתהליך ההתאמה המגדרית. חשוב להבין שאנחנו לא מטפלים באנשים חולים ולא מטפלים במחלה, אלא למעשה בקושי חברתי קיצוני ובמצוקה הנפשית הנובעת ממנו. במפגשים עם הפונים למרפאה אנו מסייעים לטרנסג'נדרים להגיע למצב שבו הם ירגישו בנוח לפגוש את עצמם ואת העולם בזהותם האותנטית, להשתלב טוב יותר בחברה ולחיות כאחד האדם. המרפאה לבריאות מגדרית מסייעת לאנשי קהילת טרנסים לקבל את כל השירותים והתמיכה הנדרשת במקום אחד, מבלי שיצטרכו לחפש אנשי מקצוע בנפרד. זהו חלק ממודל שהופך למקובל בעולם, של 'one stop shop', שבו המטופלים מקבלים מענה ותמיכה מלאים מכלל סוגי המומחים שיכולים לסייע להם, תחת קורת גג אחת". לדבריה, "מבחינתי מדובר בהישג גדול ואני מודה לפרופ' יונה גרינמן, מנהלת המכון האנדוקריני ולכל הנהלת בית חולים איכילוב על השותפות, התמיכה והרצון לקדם ולהפוך את המרכז הרפואי בתל-אביב למרכז מוביל ברפואת להט"ב".
יחס מפלה מהחברה
לצד מודעות גוברת באוכלוסייה לקהילה טרנסג'נדרית, בציבור הרחב עדיין נתקלים רבים מהטרנסים באפליה ומהווים מושא לגילויי עוינות, הדרה ותוקפנות בחברה. לכן אין זה פלא שסיפורי המצוקה שנשמעים במרפאה רבים. "בין הפונים למרפאה, יש טרנסג'נדרים שנזרקו מבתיהם בגיל צעיר על ידי משפחותיהם, פוטרו ממקומות עבודה, ויש גם רבות שנאלצות לעסוק בעבודת מין, ונחשפות לאלימות נפשית ופיזית. טרנסג'נדרים רבים סובלים מיחס מפלה ברמה קיצונית, ומפתחים מצוקה נפשית קשה, דיכאונות, חרדה ונטיות אובדניות. מכל קהילת הלהט"ב, טרנסג'נדרים נחשבים עד היום לאוכלוסייה עם הקושי הרב ביותר", אומרת ד"ר יעיש.
בשנים האחרונות אף זכורות במרפאה שתי מטופלות טרנסג'נדריות ממוצא חרדי שהתאבדו – מאי פלג, שהייתה פעילה חברתית מוכרת ויו"ר "הבית הפתוח" והתאבדה בשנת 2015, ונטלי ויסברג שהתאבדה בשנת 2019, שנה לאחר שהחלה בתהליך התאמה מגדרית. מחקרים מעלים כי 82% מאנשי הקהילה הטרנסג'נדרית שקלו לשים קץ לחייהם ו-42% ביצעו לפחות ניסיון אובדני אחד בעבר.
"הייתי עם מאי ונטלי בקשר ארוך ועמוק. ניסינו לסייע להן, וההתמודדות עם מותן הייתה ועודנה קשה ביותר", מספרת ד"ר יעיש, "האוכלוסייה הטרנסג'נדרית בארץ, ובעיקר זו שגדלה במשפחות ערביות וחרדיות, חשופה במקרים רבים לסיפורים קשים במיוחד של התנגדות מצד משפחות, ניסיונות לביצוע טיפולי המרה, ניצול מיני ותקיפות מיניות".
מותאמת אישית
היבט מרכזי ברפואת הטרנסג'נדרים קשור בהתאמה אישית של אופי הטיפול לכל פונה. המטופלים מתקבלים במרפאה תחילה לשיחה מעמיקה, שבה הם מגוללים את סיפור חייהם ופורשים בפני הצוות הרפואי את חוויותיהם. "זו שיחה אישית מאוד באופייה שמתבצעת לעתים בנוכחות חברים או משפחה קרובה, לפי בחירת המטופל. אנו שואפים להתאים טיפול אופטימלי לכל פונה ולהרכיב עבורו את מסגרת המעקב הרלוונטית, וגם מפנים את המטופלים למסגרות נוספות בקהילה שעשויות לסייע ולתמוך בתהליך ההתאמה המגדרית", מספרת ד"ר יעיש. "אנחנו נתקלים באינספור סיפורים אישיים של מצוקה קשה ביותר. יש מטופלים שאומרים לי שהם מתביישים להסתכל על עצמם במראה, מתביישים בגוף שלהם. זה מצב נוראי, להיות כלוא בגוף שלא ניתן לברוח ממנו. טרנסיות בעיקרון סובלות עוד יותר. טרנסים מקבלים טיפולים הורמונלים בזריקות והנראות שלהם הופכת לגברית במהירות רבה יותר, ואילו טרנסיות לרוב נאלצות להתמודד עם תגובות שליליות מהסביבה לתקופה יותר ממושכת".
כבית חולים שממוקם בתל-אביב, בירת הלהט"ב הישראלית, איכילוב הוא אחד המרכזים הרפואיים המתקדמים במדינה בשנים האחרונות ביחס לטרנסג'נדרים. באוקטובר 2018 נחשפה לראשונה בישראל בפוסט מרגש בדף הפייסבוק של איכילוב האחות מאיה – טרנסג'נדרית שעבדה במערך הנוירוכירורגי של בית החולים. במרפאת הטרנסג'נדרים של איכילוב החלה להתנדב בתקופת ההתמודדות עם מגפת הקורונה אפרת טילמה, אקטיביסטית חברתית ומראשונות הנשים הטרנסיות בישראל, אשר מתנדבת גם במשטרת ישראל. לדברי ד"ר יעיש: "חשוב לנו לשלב במרפאה גם טרנסים, כדי שתהיה בה נראות טרנסית מייצגת".
בעוד שהערכות סטטיסטיות מצביעות על היקף של 0.6% טרנסג'נדרים באוכלוסייה, כ-50 אלף בישראל לפי אומדנים אלה, המרפאה באיכילוב כבר מעניקה טיפולים מאז הקמתה למעל ל-1000 טרנסג'דרים.
"המספרים בקהילת הטרנסים גדולים מאוד, אפילו יותר ממספר המאובחנים עם מחלת הפרקינסון או אבחנות רפואיות מוכרות אחרות. כמובן שלא כולם מגיעים לקבל טיפול רפואי, אבל אין ספק שחשוב שצוותים רפואיים יכירו את האוכלוסייה הזו, ידעו כיצד לפנות אל הטרנסים ולהתנהל מולם ברגישות", מדגישה ד"ר יעיש.
רגישות מגדרית
עשרות שנים כבר חלפו מאז הניתוח הראשון להתאמה מגדרית בישראל שבוצע בשנת 1970, וכיום תחום רפואת הטרנסג'נדרים כבר כולל היבטים נרחבים ברפואה, בריאות ומניעת תחלואה. ניתוח תחתון לנשים טרנסג'נדריות מבוצע כיום בישראל רק במרכז הרפואי שיבא, וכלול בסל הבריאות הממלכתי, בכפוף לאישור ועדה של משרד הבריאות. ניתוח תחתון לגברים טרנסג'נדרים אינו מבוצע בארץ באופן שגרתי, אלא כאשר מגיעים מנתחים מחו"ל.
א.נשים טרנסג'נדרים רבים עוברים את הניתוחים בחו"ל (תאילנד, ארה"ב ואירופה) בשל תורים ארוכים מאוד לניתוח בארץ. הניתוחים עצמם אינם בהכרח הטיפול המרכזי ברפואת טרנסג'נדרים, ולדברי ד"ר יעיש, "חשוב להבין שאין קשר בין ניתוח זה או אחר לבין זהות מגדרית. טרנסג'נדר לא חייב לעבור ניתוח כדי להיות מי שהוא. יש טרנסים שהניתוח התחתון חשוב עבורם, אבל יש כאלה שמבקשים לעבור רק ניתוח חזה או ניתוח פנים, ויש כאלה המבקשים רק טיפול הורמונלי, או שאינם פונים כלל להתאמה מגדרית רפואית. כל מקרה לגופו. זהות מגדרית היא תחושת זהות שנתונה להגדרה עצמית של אותו אדם ולא קשורה בהכרח בשינוי רפואי. אני כרופאה מנסה להתאים את הטיפול לרצון של המטופל, בהתחשב בהיסטוריה הרפואית, מחלות רקע והתרופות שהוא נוטל".
מטרתו של הטיפול ההורמונלי, הניתן לא.נשים טרנסג'נדרים הינו להתאים את הנראות חיצונית למגדר שבו הם מרגישים בנוח, תוך מתן הורמונים הפוכים לאלה שקיימים באופן טבעי בגוף. כך, גברים טרנסג'נדרים מקבלים את ההורמון טסטוסטרון ונשים טרנסג'נדריות מקבלות שילוב של הורמון אסטרוגן וחוסמי טסטוסטרון (בלוקרים). הטיפול ההורמונלי ניתן בכדורים, זריקות, מדבקות או ג'ל למריחה על העור, בהתאמה אישית. מדי כמה חודשים, ובשלב הראשון אחת לרבעון, מוזמנים המטופלים לבדיקות מעקב, לרבות מעקב מעבדתי לבדיקת רמות ההורמונים בדם ומעקב קליני ביחס לתגובה לטיפול, למשל צמיחת שיער בחזה אצל גברים טרנסג'נדרים או הפסקת השיעור וצמיחת רקמת שד אצל נשים טרנסג'נדריות. כמו כן מתבצע מעקב אחר היבטים נפשיים שקשורים בטיפול ההורמונלי, לרבות שינויים במצב הרוח והתפקוד היומיומי.
"מחקרים מראים כי הטיפול ההורמונלי לרוב משפר את הדיספוריה המגדרית אצל א.נשים טרנסג'נדרים, שעשויה להתבטא בדיכאון, חרדה ושלל סימני מצוקה נפשית ", מציינת ד"ר יעיש, "אולם מצד שני הם עשויים גם להשפיע לרעה על מצב הרוח. למשל, טסטוסטרון עשוי לגרום לאי שקט ועצבנות, ואילו חוסמי טסטוסטרון עלולים לגרום לדיכאון וירידה בחשק המיני. אנחנו עוקבים אחר המטופלים ומשנים את מינוני ההורמונים בהתאם למצב הקליני", מציינת ד"ר יעיש. הטיפול ההורמונלי לטרנסים כלול בישראל בסל הבריאות הממלכתי, וניתן במימון קופות החולים באמצעות טופס 17.
אין זה חיוני שהטיפול ההורמונלי יינתן כבר בתחילתו של תהליך ההתאמה המגדרית, ולדברי ד"ר יעיש: "יש מטופלים שבוחרים להגיע לטיפול הורמונלי לאחר שחיו כבר מספר שנים במגדר מסוים, כשהם מרגישים בשלים להתאים את הנראות למגדר שלהם. אין הכרח לעבור תהליכים רפואיים לפי סדר מסוים, כל אדם והתהליכים האישיים שלו או שלה".
שפה טרנסג'נדרית
בשנים האחרונות נרשמת במרפאה באיכילוב עלייה בפנייה של טרנסג'נדרים לקבלת טיפול הורמונלי וליעוץ רפואי.
"אני מייחסת את העלייה בחלקה לפחות גם לחשיפה הגוברת לטרנסים באינטרנט ובתקשורת. רואים היום יותר טרנסג'נדרים בקולנוע, בסדרות טלוויזיה ובעולם התרבות, ואנשים יותר מודעים לזה, ויודעים שאפשר לקבל טיפול רפואי מסודר. יש מקרים שבהם המצוקה האישית כל כך קשה, שהטיפול ההורמונלי עשוי ממש להציל חיים", מציינת ד"ר יעיש.
בהשוואה לעולם, ישראל נחשבת למדינה מתקדמת יחסית בטיפול בטרנסג'נדרים, כאשר צה"ל הוא אחד הצבאות המתקדמים בעולם בתחום, אשר מגייס טרנסג'נדרים לשירות וממנה מש"קיות מגדר שפועלות להנגשת הצבא לחברות וחברי הקהילה, ואף בבתי כלא יש מסגרות לטיפול בטרנסג'נדרים.
כחלק מהפעילות להעלאת המודעות להנגשת שירותי בריאות לטרנסג'נדרים, צוות המרפאה באיכילוב מקיים הדרכות לצוותים רפואיים בבית החולים ובמוסדות רפואיים נוספים בישראל.
"בקשר עם טרנסים יש מצבים מאתגרים רבים, ואני מעבירה הרצאות בכל הארץ כדי להסביר לאנשים את הרגישויות והדקויות בפנייה לטרנסג'נדרים", אומרת ד"ר יעיש.
בהתייחסות לקהילת הטרנסית חשובה במיוחד הרגישות התרבותית והשפתית:
"עברית היא שפה מאתגרת עבור אנשים טרנסג'נדרים, כי יש בה שוני בהטיה של פעלים ושמות תואר בין פנייה לגברים ולנשים. כשיש לנו פניה חדשה, אני תמיד שואלת את הפונה מהי לשון הפנייה המועדף – זכר או נקבה. לפעמים הנראות היא של אישה, אבל הפונה מבקש לפנות אליו בלשון זכר, ומבחינתי זהו גבר טרנסג'נדר. זה לא משנה אם הוא כבר עבר ניתוח או התחיל טיפול הורמונלי. אם הוא מתייחס לעצמו כגבר, זה מה שחשוב".
דברים שרואים מכאן
לצד הקשיים, במרפאה להתאמה מגדרית ובריאות טרנסג'נדרים באיכילוב נשמעים עם הזמן גם סיפורים אופטימיים. כך למשל סיפורה של מטופלת טרנסית צעירה מהחברה הערבית בשנות ה-20 לחייה, ששבה לאחרונה לישראל לאחר תקופת לימודים בחו"ל. הפונה החלה בטיפול הורמונלי להתאמה מגדרית ותוך כדי התהליך שיתפה בהדרגה את משפחתה, אשר מקבלת את החלטותיה ותומכת בה.
"לפעמים אנחנו מופתעים לטובה מתגובה של קרובי המשפחה, ולפעמים המשפחה כבר ידעה על הזהות המגדרית החבויה. כל מקרה שבו אנו מצליחים לסייע למטופלים.ות, הוא מבחינתי בהישג גדול", אומרת ד"ר יעיש, ומסכמת: "אני תקווה שיום אחד נחיה במדינה שבה נוכל לקבל כל איש.ה כפי שהם, ללא קשר למין, משיכה מינית או מגדר. אני תקווה שיום אחד לכתבה כזו לא יהיו תגובות טרנסופוביות מרובות וא.נשים יפנימו שבסופו של יום כולנו בני אדם בשר ודם וכולנו שווים.ות".
מותג האופנה פקטורי 54 בסדנאות מיוחדות לקהילת הטרנס
פרויקט הסדנאות הייחודי מתקיים כחלק מפעילות המכון האנדוקריני באיכילוב – המרכז הגדול בארץ לבריאות וליווי טרנסג'נדרים. במסגרת זו, מועברות סדנאות והרצאות של בעלי מקצוע ממגוון תחומים שמסייעים לגברים ולנשים שנמצאים בתהליך השינוי. עד כה השתתפו עשרות מטופלים בפעילות זו.
הפרויקט מעורר ההשראה הוקם בתמיכתה של חברת האופנה פקטורי 54, ומטרתו מתן שירותים נוספים ללא תשלום, מעבר לשירותים הניתנים על ידי המכון ובמרכז הרפואי. בין הסדנאות המוצעות: סדנת בישול, מפגש עם קלינאית תקשורת, הרצאה בנושא אנדוקרינולוגיה למבוגרים, סדנת איפור, סדנת תרפיה באמנות, סדנת סטיילינג, סדנת משחק, סדנת קואוצ'ינג – טרנספורמציה, טיפול בפסיכודרמה ועוד. המערך המוצע למטופלים כולל ליווי של התהליך המורכב אותו הם/ן עוברים. המטרה להוות מקום מפגש חברתי המאחד את קהילת הטרנסים בישראל, ואת בני משפחותיהם המלווים את התהליך.
בשיתוף איכילוב
