מחלות לב וכלי דם גורמות לתחלואה ותמותה נרחבת בישראל כמו גם בשאר העולם. נתון זה מהווה איום על בריאות האוכלוסייה, ונטל כבד על מערכת הבריאות. מחלות לב הן הגורם השני לתמותה בישראל (אחרי סרטן) ובשנים האחרונות היוו 15% מסך מספר המקרי המוות. נתון זה הוא יחסית חריג לטובה ביחס למרבית מדינות העולם, שם גורם התמותה הראשון במעלה הינו מחלות לב וכלי דם. לדוגמה, בארה"ב 25% ממקרי התמותה, נגרמים על ידי מחלות הלב וכלי הדם. למרות האמור, ממדי התחלואה כלל אינם מצומצמים.
תחלואת מחלות לב וכלי דם בישראל
על פי נתוני משרד הבריאות מחלות לב פוגעות ב -10.2% מהגברים הישראלים וב- 7.1% מהנשים. שכיחותן של מחלות בעורקי הלב הכליליים היא 7.5% בגברים ו- 4.1% בנשים. שכיחות מחלות הלב עולה עם הגיל, כאשר קרוב למחצית מהגברים ושליש מהנשים מעל גיל 75 שנים סובלים ממחלה לבבית כלשהיא. התחלואה נרחבת יותר בקרב אזרחים עם מעמד סוציו-אקונומי נמוך ובקרב אלו שאינם שומרים על אורח חיים בריא. גורמי סיכון עיקריים להתפתחות מחלות אלו הינם: היסטוריה משפחתית של מחלות לב ככל הנראה על רקע גנטי, יתר לחץ דם, יתר שומנים (כולסטרול) בדם, סוכרת, עישון סיגריות, העדר פעילות גופנית, השמנת יתר ומגורים באזור עם זיהום אוויר ניכר. לפיכך, הגדלת הפעילות למניעת מחלות לב ברמה הלאומית היא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכת הבריאות בישראל.
מערכת הבריאות הישראלית בהקשר למחלות לב
נכס ישראלי מרכזי הוא חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, המקנה לכל תושב את הזכות לקבל שרותי בריאות ברמה בסיסית אך גבוהה מהמדינה, ולבחור אחת מארבע קופות החולים ללא קשר לגיל, לתנאים הקיימים או למצב הבריאותי. זאת זכות בסיסית שמתקבלת כמובנת מאליה בקרב הישראלים, אף שאינה מובנת מאליה בכל מדינה בעולם. מדדי האיכות של הטיפולים הקרדיולוגים החיוניים, מנוטרים בקביעות על ידי קופות חולים, ובאמצעות האגף לאיכות ולבטיחות רפואית במשרד הבריאות. כך מתאפשרת סטנדרטיזציה של איכות הטיפול הרפואי בין המוסדות הרפואיים השונים בכל רחבי מדינת ישראל. לדוגמה, הניטור הקפדני של הזמן העובר מהגעת מטופל עם התקף לב לבית החולים, ועד לביצוע צנתור דחוף ומציל חיים בלב (חייב להתבצע תוך 90 דקות), הביא לשיפור חד בזמן התגובה בכל בתי החולים בישראל.
תוחלת החיים של אוכלוסיית ישראל היא מהגבוהות בעולם (80.1 ו-84.1 שנים לגברים ולנשים בהתאמה), נתון שמשקף את איכות שירותי הבריאות ברחבי הארץ באופן כללי, ואף את איכות הטיפול הקרדיולוגי באופן ספציפי. נתון זה מושג למרות שההוצאה לבריאות היא רק 7.4% מהתוצר המקומי הגולמי, במידה פחותה בהרבה מארה"ב (17.2%), שוויץ (12.4%), גרמניה (11.3%), צרפת (11.0%), וביחס לממוצע 9.0% בקרב כלל מדינות ה-OECD. נתונים סטטיסטיים השוואתיים אלו הופכים את ישראל לאחת ממערכות הבריאות היעילות ביותר בעולם, אך זאת בעיקר בגלל שילוב של תת-תקצוב בולט מחד וניצול משאבים אופטימלי מאידך לצד משאב אנושי מקצועי איכותי במיוחד.
מגמות בצנתורים וניתוחי לב
בישראל מתרחשים כ- 25,000 התקפי לב מדי שנה. ככל הנראה מדובר בתת-הערכה היות והתקפי לב עלולים לגרום לדום-לב ולתמותה, גם מחוץ לבתי החולים. כ- 45,000 מטופלים עוברים צנתור לב מדי שנה, כ-23,000 חולים עוברים התערבויות כליליות (פעולה הקרויות אנגיופלסטיקה) באמצעות השתלות תמכנים מצופי-תרופה בלב. כמחצית מסך הצנתורים יתבצעו במהלך האשפוז עקב התקפי לב חריפים או תת-חריפים. חלק מחולי הלב יזדקקו לניתוחי מעקפים והיחס בין צנתורים טיפוליים לניתוחי מעקפים כליליים הוא 8:1. בנוסף לכ-2,500 ניתוחי מעקפים, כ-1,500 ניתוחי לב, מתבצעים מדי שנה להחלפה או תיקון של מסתמים. בעשור האחרון מתבצעים גם צנתורים טיפוליים להחלפה או לתיקון של מסתמים, בחולים בהם קיים סיכון יתר לבצע ניתוח לב ומספר הצנתורים המיוחדים הללו במגמת עליה.
מחלקות הלב והאיגוד הקרדיולוגי
בישראל פועלות 24 מחלקות קרדיולוגיה ו-12 מחלקות לניתוחי לב-חזה המסונפות כולן למוסדות אקדמיים, עם תוכניות התמחות מובנות בקרדיולוגיה ולימודים סדירים שניתנים לסטודנטים לרפואה. האיגוד הקרדיולוגי הישראלי הוא הגוף הרשמי של הקרדיולוגים בישראל, ולצידו פעול האיגוד הישראלי לניתוחי לב-חזה. שני האיגודים הללו מונים כ-1,000 חברים ומקיים 12 קבוצות עבודה בתחומי ההתמקצעות השונים ברפואת הלב. האיגוד הקרדיולוגי פעיל מאוד ומקיים קשרים מקצועיים ענפים עם האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, עם האיגוד והמכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, כמו גם עם איגודים קרדיולוגים נוספים ברחבי העולם. מטרת האיגוד היא לקדם מניעה וטיפול במחלות לב, לעודד ידע וחינוך מקצועי ומדעי בקרב חבריו, להגביר את המודעות לבריאות הלב וכלי הדם בקרב האוכלוסייה, לייצג את הצרכים של חולי הלב בפני משרד הבריאות בכל הקשור לסל שרותי הבריאות וכן לטפל בנושאים החשובים לשמירה על בריאות הלב בקרב האוכלוסייה. דוגמה לתוצאותיה של פעילות מבורכת זו הינה חוק המחייב הצבת מכשירי החייאה (דפיברילטורים) במקומות ציבוריים שנחקק ב-2008 וקביעת זכויות לחולי לב במסגרת הביטוח הלאומי שעודכנו ב-2016. האיגוד הקרדיולוגי באמצעות החוגים שלו, מבצע סקרים לאומיים לתיאור מצב בריאות הלב והמגמות בטיפולים הקרדיולוגים. הסקר המבוסס ביותר הוא סקר ישראלי של התקפי לב הקרוי ACSIS = ACUTE CORONARY SYNDROME ISRAELI SURVEY שנודע בקהילה המקצועית ברחבי העולם.
סקר ACSIS לניטור התקפי לב
סקרי ACSIS של האיגוד הקרדיולוגי והעמותה למניעת התקפי לב בישראל מעידים על מספר מגמות בולטות שהתרחשו ב-15 השנים האחרונות. גיל החולים הממוצע מבוגר יותר כיום ביחס לעבר ובעל מספר רב יותר של מחלות נלוות (סוכרת, הפרעת שומנים בדם, יתר לחץ דם, אירועים לב קודמים ושבץ מוחי בעבר). רובם המכריע של החולים עוברים כיום צנתורים טיפוליים דחופים במהלך האשפוז או בסמוך להגעתם לבית החולים, זאת בניגוד לעבר. מטרת הצנתור הינה לזהות סתימה וקריש דם בעורק החסום, ולחדש את זרימת הדם ללב באמצעות בלון וסטנט או להפנות את החולה לניתוח מעקפים, בהתאם לצורך. התמותה מהתקפי לב הלכה ופחתה במהלך השנים הללו (מ-8% ל-4%) במהלך החודש הראשון שלאחר התקף הלב, אך התמותה נותרה גבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים (6.5% לעומת 3.6%). משך הזמן שעובר מהופעת הסימפטום עד לקריאה לעזרה רפואית, ו\או מגע עם גורם רפואי, לא השתנה ונותר בטווח החציוני של קרוב לשעתיים. נתון זה מעיד על הצורך בחינוך הציבור וקריאה לערנות בנוגע לסימני התקף לב (כמו גם בשבץ מוחי), כדי לעודד פניה לעזרה רפואית דחופה. ככל שהחולים החווים התקף, מפונים ו\או מגיעים בזריזות לבית החולים, כך גוברת היכולת להציל חיי אדם ולשמר את תפקוד הלב. תוכניות שיקום לב לאחר התקפי לב, צנתורים וניתוחי מעקפים, נכללות בסל הבריאות ומאפשרות החלמה טובה יותר, אך ההשתתפות בהן אינה נרחבת דיה בקרב המחלימים, וזהו נושא הדורש הטבה.
אי ספיקת הלב והשתלות לב בישראל
אי ספיקת לב היא מחלה קרדיולוגית, הנגרמת על ידי פגיעה בתפקוד הלב המשמש כמשאבת דם מחומצן לכל הגוף. זאת מחלת הלב הקשה ביותר המשפיעה על תפקודם של כלל האיברים. הערכה היא שכ- 2% מאוכלוסיית ישראל סובלת מאי ספיקת לב, הגורמת לכ-60,000 אשפוזים בכל שנה כתוצאה מהחמרה במצב הלב. זהו הגורם השכיח ביותר לאשפוז בקרב חולים בני 65 ומעלה, ואחוז ניכר מהם חווים אשפוזים חוזרים ונשנים. במהלך העשור האחרון נכנסו לשימוש במסגרת סל הבריאות, תרופות חדשות המשפרות את תוחלת ואיכות החיים של חולי אי ספיקת לב, בצורה משמעותית. בחולים אצלם כישלון הלב הוא חמור ביותר, יש לשקול בכובד ראש, ביצוע השתלת לב או משאבת לב מלאכותי. השתלת הלב הראשונה בישראל בוצעה בבילינסון בשנת 1968. בשנת 2018 בוצעו 23 השתלות לב ו -36 מכשירי לב מלאכותי הושתלו לסייע ללבבות שכשלו לתפקד. בכל שנה ישנם כ-100 חולים נוספים הסובלים מאי ספיקת לב מתקדמת, שעדיין ממתינים להשתלות לב שאינן בנמצא. השיעור הכללי של השתלת לב לנפש בישראל, דומה לממוצע באירופה אך שיעורו כ-50% פחות בהשוואה לארצות הברית. המרכז הלאומי להשתלות של משרד הבריאות, הוא הגוף הרשמי שמנהל ומתאם את מערכת תרומת האיברים (כולל הלב) במדינת ישראל.
חדשנות ישראלית ברפואת הלב
אחד התחומים בהם בולטת ישראל במיוחד, הוא ביכולתם של העוסקים בתחום לייצר חדשנות ויזמות רפואית בלתי פוסקת. האקלים של החדשנות הרפואית בישראל מהווה תופעה ייחודית, ולו מוניטין בכל העולם. בתוך הסצנה הזו, חדשנות ומחקרים פורצי דרך בתחום הלב תופסים מקום מרכזי במיוחד. לאורך השנים פותחו בישראל סטנטים ייחודים שמרחיבים חסימות בכלי דם, מסתמים חדישים שנועדו להשתלות בצנתור, מערכות ניווט לזיהוי הפרעות קצב וטיפול בהם באמצעות צריבה מקומית, קוצבי לב חכמים, מערכות דימות של הלב באמצעים שונים לשיפור יכולת האבחון של מחלות לב, ביוטכנולוגיות פורצות דרך בהשתלות תאי אב וגנים בלב, חידושים רבים נוספים ועוד היד נטויה. החדשנות הקרדיולוגית היא תולדה של רוח יזמית והבנת הצרכים החסרים בתחום, רמה מקצועית רב-תחומית גבוהה, מוסדות מחקר מצוינים, שיתופי פעולה רבים בין תעשייה, אקדמיה והמוסדות הרפואיים וסביבה עסקית התומכת בקידום חדשנות. תחום הלב וכלי הדם כולל מספר רב של חברות הזנק, רובן מיועדות לפיתוח מכשור רפואי מתקדם. קרדיולוגים ומנתחי לב ישראלים רבים מעורבים בפעילויות הללו, לצד עבודתם הקלינית ומקצתם אף משמשים כיזמים סידרתים בעצמם.
פרופ' רן קורנובסקי הוא מנהל המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבין, בתי החולים בילינסון והשרון, שרותי בריאות כללית, ראש החוג לקרדיולוגיה בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב
