בספרו "מלכת כל המחלות – הביוגרפיה של מחלת הסרטן" סוקר ד"ר סידהרתא מוחרג'י את קורותיה ועלילותיה של מחלת הסרטן, עוד מהימים בה דומתה ליצור רב זרועות שפושה בגוף האדם (ועל כך נטבע שמה), עבור ב"אונקוס", שמשמעותה "בצקת" ביוונית, תסמין שכיח במחלה מתקדמת, שהיא המקור למונח "אונקולוגיה", וכלה בתמורות והתגליות במאה העשרים שהפכו את המדע לכלי המלחמה העיקרי במחלת הסרטן.
ממקצוע עגום, בו הבשורה המרה הייתה העוגן העיקרי, והאפשרויות הטיפוליות היו מוגבלות למדי, הפכה האונקולוגיה לחוד החנית של ימינו, פסגת המחקר התרגומי. היא הביאה במקביל לבשורה המרה, גם בשורה של מזור, ואף ריפוי לסוגי סרטן שהיו בעבר גזר דין מוות כמעט מידי, כמו מלנומה וסרטן ריאה.
שלושה מי יודע?
עד לפני כשני עשורים בלבד, האונקולוגיה התבססה על שלושה נדבכים עיקריים: טיפול כירורגי, שבקדמת הימים היה עוגן הטיפול העיקרי, כך בסרטן שד ניתוחים רדיקליים היו הסטנדרט המקובל במטרה להסיר עד כמה שניתן את אתר הגידול וכלי הלימפה, הקשורים אליו, גם במחיר אסתטי עצום. טיפול כימותרפי שהתבסס על קבוצות בודדות של תרופות ציטוטוקסיות, וטיפול קרינתי שהיה יעיל באופן חלקי לגידולים מסוימים. תופעות הלוואי היו בחזקת גזרת גורל, רבות וקשות ביותר. הפרדיגמה הטיפולית נשענה על עקרונות המשלבים את מיקום הגידול וגודלו וההיסטולוגיה שלו. הפרוטוקולים הטיפוליים מנו עשרות בודדות בלבד.
במשך שנים רבות עמלו מדענים רבים לאפיין את הביולוגיה של הסרטן ולהבין את המסלולים התאיים האופייניים לתאי הגידול, ואת השוני בין סוגי הגידולים והמסלולים המופעלים, המשליכים על המהלך הביולוגי של המחלה והתגובה לטיפול. בתחילת שנות ה־2000 נכנסו בהדרגה לארסנל הטיפולי תרופות ביולוגיות המכוונות לאתרים מסוימים בגידול ובסביבתו, וכך שינו אט אט את הטיפול המסורתי במחלה. בהמשך, פרויקט הגנום האנושי, ושימוש בטכנולוגיות ריצוף מהדור החדש (NEXT GENERTION SEQUENCING) הביאו להבנה מעמיקה של הביולוגיה של הגידול, ותורגמו לפרדיגמה טיפולית חדשה "רפואה מותאמת אישית", בה הפרופיל הגנומי של הגידול מהווה פרמטר נוסף לשקלול הגורמים בהחלטה על סוג הטיפול. כך הפך למשל, סרטן ריאה גרורתי ממחלה עם שרידות חציונית של פחות משנה, למחלה שעבור חלק מהמטופלים הפכה להיות "מחלה כרונית". זאת, תודות למיפוי גנומי המאפשר ריבוד אוכלוסיית חולי סרטן ריאה לתתי אוכלוסיות, ותפירת טיפול מותאם על פי פרופיל הגידול האישי, וכתוצאה מכך תוצאי טיפול יעילים הרבה יותר ורעילים פחות.
האונקולוגיה במרכז
האונקולוגיה של היום, טומנת בחובה שילוב של עולמות רבים, ומרכזי סרטן הפכו במה להטמעת טכנולוגיות חדישות וחממה לפרדיגמות טיפוליות שונות העוברות מהמעבדה אל הקליניקה.
היחידה למחקרים קליניים הפכה להיות חוד החנית בהנגשת הטיפולים החדישים ביותר אל המטופלים. לאור ראייה המעצימה את המחקר התרגומי, הנמצא בממשק שבין מיטת החולה למעבדה, הרחבנו בשנים האחרונות ברמב"ם את פלטפורמת המחקרים הקליניים המוקדמים, מחקרי הפאזה הראשונה, ובכללם מחקרים "ראשונים בבני אדם" (FIRST IN HUMAN), של טיפולים חדשניים עם תוצאות מעבדתיות מבטיחות לניסויים קליניים בחולי סרטן, שמיצו את קווי הטיפול המקובלים למחלתם. פוטנציאל המינוף של מחקרים אלה לטובת המטופלים הוא עצום. אופיים של המחקרים הקליניים השתנה בשנים האחרונות תודות להבנת הפרופיל הגנומי של הגידול, וחלקם מאתר את המטופלים להכללה במחקר לפי סוג המוטציה (מחקרי "סל"; BASKET), ולא לפי מקור הגידול הראשוני כמקובל באופן מסורתי. הרדיותרפיה מהווה גם היא זירה להטמעת טכנולוגיות חדישות וניסויים קליניים בתחום הקרינה, שהולך ומתחדש בקצב מסחרר. בנוסף, כמויות הנתונים שמצטברים בטכנולוגיות החדשות הן עצומות ומאפשרות הטמעת מחקרים מפותחים של ביואינפורמטיקה ובינה מלאכותית, המשלבת בין ביולוגיה, מדעי האינפורמטיקה וההנדסה. מחקרים אלה מספקים קשת שלמה של אפשרויות לימוד גם מרמת החולה הפרטני ולא רק ממחקרים קליניים, תוך צמצום ההטיות, ובמקביל שיפור בקרת האיכות בייחוד בפלטפורמות כמו טיפולי קרינה, וכן מתן כלים לתמיכה בתהליכי קבלת ההחלטות של האונקולוגים. זהו כיום ענף עיקרי במחקר הנעשה אצלנו בסביבת העבודה הייחודית שגיבשנו עם שכנינו ושותפינו מהטכניון.
ביוגרפיה אונקולוגית
"רפואה מותאמת אישית" איננה מתייחסת רק להתאמת הטיפול לפרופיל הביולוגי של הגידול. הבנת סביבת "המאכסן", הוא המטופל שפיתח את המחלה, תורמת רבות לטיוב הטיפול והינה כר נרחב למחקרים שאנו מבצעים בשיתוף עם חוקרי הטכניון, המאפשרים ללמוד על יחסי הגומלין של הגידול והטיפול עם המיקרו סביבה של החולה- מערכת החיסון, המיקרוביום ועוד, העשויים לשפוך אור לא רק על הבנת מנגנוני היעילות של הטיפול, אלא גם של מנגנוני הרעילות, המהווים חסם למתן טיפול יעיל באיכות חיים טובה למטופל. "רפואה מותאמת אישית" היא גם התאמת הטיפול התומך, החשוב כל כך לאיכות חיי המטופל, טיפול בכאב, טיפול מותאם לפי גיל (לצרכים ייחודים לאוכלוסיית חולים צעירים או מבוגרים מאד), ושילוב המטופלים עצמם בדיווח מדויק וממוחשב של תוצאי הטיפול ובתכנון רצף הטיפול. הטיפול העכשווי בחולה הסרטן איננו רק נחלתו של האונקולוג או הכירורג, אלא מלאכת מחשבת הכורכת מומחים מדיסציפלינות שונות, השותפים באופן עקבי בדיונים רב-תחומיים ותפירת ההחלטה הטיפולית הפרטנית למטופל.
בביוגרפיה של הסרטן, הפרק הנוכחי הפך את האונקולוגיה לחזית עתירת אתגרים, ואת החזון לרפא את הסרטן או להפכו למחלה כרונית המאפשרת איכות חיים לצד הטיפולים, למציאות בחלק לא מבוטל מהמקרים. מציאות בה המטפל והמטופל משלבים כוחות בדרך לתוצאה הטובה ביותר.
למעבר לאתר האגף האונקולוגי ברמב"ם לחץ כאן >>
פרופ' אירית בן-אהרון היא מנהלת האגף האונקולוגי, מרכז רפואי רמב"ם
