הרפואה בארץ נחשבת לרפואה איכותית ומתקדמת במדדים של העולם המערבי. למרות נתון זה ולאורך שנים רבות, הרפואה הפנימית נמצאת במצוקה מבחינת תקינה, חסר בכוח אדם זוטר ובכיר, תשתיות ובינוי לקוי בחלק מהמחלקות.
במדינת ישראל יש 111 מחלקות פנימיות הכוללות כ-4,000 מיטות אשפוז, וכרבע מהאשפוזים בבתי החולים הם במחלקות הפנימיות. במחלקות הפנימיות מתאשפזים חולים עם מגוון רחב של מחלות, ותפקידו של הצוות הרפואי במחלקה הוא אבחון, טיפול ומניעה של מחלות שונות, תוך שמירה על איכות רפואית גבוהה, מניעת סבל חד ומתמשך של המטופלים ושמירה על חווית מטופל טובה מאוד.
מבנה מחלקה פנימית כולל מנהל/ת רפואי וגם סיעודי. צוות הרופאים כולל 2-3 רופאים בכירים ו- 6-8 מתמחים. מרבית המחלקות הפנימיות מסונפות לאחד מבתי ספר לרפואה בארץ. אי לכך צוות רפואי במחלקה פנימית מטפל בכ-40 מאושפזים ובנוסף הוא מקדיש זמן להוראת סטודנטים, הכשרת מתמחים והובלה של מחקרים.
מה השתנה ב-50 השנה האחרונות?
הרפואה הפנימית, לאורך כל העשורים נדרשת להתאים את עצמה לשינויים המתרחשים בחברה בהיבט הדמוגרפי, תחלואה, טכנולוגיות וטיפולים חדישים.
תוחלת החיים - ממוצע תוחלת החיים היה 71 שנה בשנת 1970 ומאז הוא בעליה מתמדת. בשנת 2018 תוחלת החיים עלתה ל- 83 שנה.
עליה בתחלואה - עם העלייה בגיל, השכיחות של מחלות כרוניות עלתה באופן חד. מבין מחלות אלו ניתן למנות: סוכרת, יתר לחץ דם, ממאירות, מחלות ריאה, לב, מפרקים, מחלות זיהומיות ועוד. מספר המחלות לכל חולה מבוגר המתאשפז עלה משמעותית.
התקדמות הרפואה - בשנות ה-60-70 חלק מהמחלות הכרוניות אובחנו יחסית בשלב מאוחר ועם סיבוכים קשים. הטיפולים הזמינים באותה תקופה לא נתנו מענה רפואי הולם, וחלק מהמחלות נחשבו כחשוכות מרפא. בעשורים האחרונים מחלות אלו מאובחנות בשלב מוקדם וזה מצריך טיפולים וניצול רחב של משאבי הרפואה.
מוסדות סיעודיים - בעקבות העליה בתוחלת החיים, נוצר צורך באשפוז בבתי אבות ובמוסדות סעודיים ושיקומיים, כאשר נוצר פער בין זמינות ופתיחת מיטות אשפוז סיעודיות חדשות.
תוצאה של גורמים אלה, היא יצירת עומסים לא סבירים במחלקות הפנימיות בכל הארץ. במקביל, עומס התחלואה, כלומר מספר החולים המוגדרים קשים או קריטיים ומונשמים, עולה בצורה חדה. הדבר גורם לירידה בשביעות רצון המטופלים, והצוות הרפואי ושחיקה משמעותית.
תהליכים אלה הובילו לירידה בממוצע ימי אשפוז של מטופלים מ-10 ימים בשנות ה-70 ל 3-4 ימים בשנים האחרונות. למרות תהליך זה, התפוסה במחלקות נשארה גבוהה, ומשמעות הדבר החמרה בעומס על צוותים רפואיים.
שחיקה ומשבר בכירים - מרבית המתמחים שרק סיימו התמחותם, עוברים להתמחות בתתי מקצוע של רפואה פנימית, ומבקשים לא לחזור לעבודה במחלקה פנימית. תהליך זה יצר משבר שבו קיים חסר ברופאים בכירים העובדים במחלקה פנימית.
המצוקה של הרפואה הפנימית באה לידי ביטוי בתקשורת. הנושא הוצג בפני ועדות הכנסת והוקמה מועצה ציבורית לחיזוק הרפואה הציבורית. ועדה נוספת בראשות פרופ' טור כספא המליצה להגדיל את כוח האדם בכל מחלקה פנימית שבה 38 מיטות ל-16 רופאים, לשפר את המלונאות במחלקות, וכך להגביל את מספר החולים בחדר, להמנע מאשפוז במסדרונות ולהגדיל את מספר מיטות האשפוז במוסדות אשפוז שיקומי וסיעודי.
לאן פניה של הרפואה הפנימית בארץ?
קיים צורך מידי לשינוי מערך הרפואה הפנימית אשר יתבסס על מספר פרמטרים:
תקינה - תוספת תקינה היא הכרחית, אבל היא רק צלע אחת. עלייה במספר המתמחים לא תפתור את מצוקת האשפוז, אם אין טכנולוגיות ושירות רפואה זמינים באופן מידי.
שיפור זמינות שירותים רפואיים - יש צורך בהרחבת כל השירותים שהמחלקות הפנימיות מתבססות עליהם, ובכלל זה קיצור ההמתנה לביצוע בדיקות דימות, אקו לב, צנתור, בדיקות פולשניות של דרכי העיכול וריאות. תהליך זה מחייב הרחבת תשתיות, רכישת ציוד רפואי, והגדלה של תקינה.
שירות אמבולטורי - הרחבת כל מערך המרפאות והמכונים, תאפשר אבחון וטיפול באופן אמבולטורי. תהליך זה ייתן מענה לחלק ניכר מהמטופלים ויחסוך באשפוזים. בדומה למרכזי הלב, המוח והסרטן. יהיה מרכז לכל המומחיות הפנימיות.
אשפוזי יום - מערך אשפוזי יום יהיה צמוד למרכזים אלה וייתן שירותים עד שעות מאוחרות. תפקידו של אשפוז היום יהיה לא רק להעניק טיפולים, אלא גם לעסוק באבחון ומעקב אחרי מחלות כרוניות מורכבות.
תהליכים אלה יובילו לעליה באיכות הרפואית במחלקות הפנימיות, עמידה במדדי איכות, וחווית מטופל מעולה. בנוסף, לרופאים הבכירים יהיה יותר זמן להוראה ולחינוך הדור הבא של הרופאים, ולדור הצעיר והבכיר יתאפשר לעסוק במחקר קליני איכותי, שישתקף בתרומה של הרפואה הפנימית בארץ ובעולם.
פרופ' מחמוד אבו שקרה הוא יו"ר החטיבה לרפואה פנימית ומנהל המחלקה לפנימית ד' בסורוקה, פרופ' מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון
