ב-21 מתוך 31 בתי חולים ציבוריים לאשפוז כללי בישראל, פועלות מחלקות נוירולוגיות. יש בהן פחות מ- 400 מיטות אשפוז נוירולוגיות, ומהן רק 44 מיטות יחידות שבץ מוח.
"אז היכן למעשה מאושפזים החולים? כמחצית מהחולים עם תחלואה נוירולוגית חדה, מאושפזים במחלקות הפנימיות בבתי החולים (ויותר מידי פעמים במסדרונות העמוסים), בשל המחסור במיטות אשפוז ייעודיות במחלקות הנוירולוגיות וביחידות שבץ מוח", מספר פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.
"התוצאה האכזרית היא שבפועל, כמחצית ממאושפזי תחלואת המוח, אינם מטופלים על ידי גורמי המקצוע המתאימים. ההפסד כפול: פעם אחת כי אינם מקבלים טיפול מיטבי, הואיל ואינם מטופלים על ידי צוותים נוירולוגים ייעודיים, ופעם שנייה כי הם תופסים, שלא לצורך, מיטות אשפוז יקרות ערך במחלקות פנימיות, ובהיותם חולים עם תחלואת רקע בסיכון גבוה, מסתכנים בזיהומים מסכני חיים. הדו"ח האחרון של משרד הבריאות: 'מיטות אשפוז ועמדות ברישוי 2021', חושף את עומק הכלימה. למרות החסר החריף במיטות אשפוז נוירולוגיות בכלל, ושבץ מוחי בפרט, לא נוספה בשנת 2020 אפילו לא מיטת שבץ מוח אחת ברישוי, אם כי מאושפזים בכל עת בישראל בממוצע 350 חולים עם אירוע מוחי, ועוד כמה מאות חולים עם תחלואת מוח אחרת", מדגיש פרופ' טנה.
"לא מדובר רק בתשתיות הפיזיות, שנמצאות בחסר חריף, אלא גם במיעוט רופאים מומחים. שיעור הנוירולוגים בישראל נמוך בהשוואה לשיעור החציוני ב- 27 מדינות באירופה וגם בהשוואה לשיעור החציוני ב-30 מדינות בעלות הכנסה גבוהה. החסר חריף במיוחד במומחים בכל אחד מתחומי רפואת המוח".
מדוע היחס המפלה הזה לתחלואה הנוירולוגית?
"בעבר היו לכך סיבות, ראשית התחלואה הייתה נמוכה יותר ואולם ככל שהרפואה מטפלת טוב יותר באיברים אחרים בגוף, במחלות לב וסרטן, ומאריכה חיים, אנחנו חשופים יותר לתחלואת המוח. למעשה, 6 מ-10 ישראלים יחלה במהלך ימי חייו במחלה נוירולוגית כלשהי והיקפי תחלואת המוח בזינוק. שנית, בעבר המוח נחשב כ'קופסה שחורה', לכן תחלואת המוח הייתה בבחינת גזרת גורל, שלא ניתן היה למנוע אותה. אבל היום 'הקופסה השחורה' כבר אינה כזו. אנו יודעים לאבחן, לטפל, לשמור על איכות חיים ולשמור אותנו מתפקדים פיזית וקוגניטיבית, מכאן שקיימת האפשרות למנוע נכות ארוכת טווח ולדחות תחלואת מוח ולהחזיר למעגל החיים. הרפואה והטכנולוגיה, מעניקים לנו כלים רבים והדבר מחייב את המערכת להשתנות. כיום, ההתעלמות מההזמנויות הללו היא פשוט קיבעון ואטימות של המערכת. ישראל מפספסת בגדול את השינוי הדרמטי בעולם בתחום רפואת המוח. פריצות דרך מדעיות משמעותיות מביאות לטיפול רפואי יעיל ומדויק יותר בחולים. כפרטים, כרופאים, אנחנו מגיעים לשפיץ העולמי, אך כמדינה, מפספסים. רפואת המוח בישראל במשבר ובחסר: אין הסתכלות מערכתית על רפואת המוח. ניכרת חוסר הכרה, השקעה מעטה מידי מבחינת תשומות ניהוליות ותשומות כלכליות בניהול רפואת המוח במערכת הבריאות".
מה היעד אליו תשאף להוביל את תחום רפואת המוח?
"לכל אחד מתת תחומי רפואת המוח יש את הצרכים שלו, אבל הצורך המיידי והמשותף הוא הגדלת מספר מיטות האשפוז לתחום הנוירולוגי וליחידת שבץ מוח, ובמקביל אליהם את היקפי כוח האם הרפואי. חולה עם מחלה נוירולוגית אקוטית צריך להיות מאושפז במחלקה נוירולוגית או ביחידת שבץ. שנת הקורונה הוכיחה מעבר לכל ספק, שאי אפשר להסתמך עוד על אשפוזים במחלקות הפנימיות. אני קורא להנהלת משרד הבריאות להגדיר יעד לאומי של תוספת מאות מיטות אשפוז נוירולוגיות, ושל אשפוז 90% מהמטופלים עם שבץ מוח ביחידות שבץ מוח ייעודיות".
