גם בחלוף 40 שנות פעילותו כרופא, ד"ר גריגורי פפירוב מתייצב מדי יום לעבודתו במלקת המונשמים שהוא מנהל במרכז הרפואי גריאטרי "בית רבקה".
"אני נהנה מכל יום עבודה", הוא מסביר, "כרופא שעבד בהרבה מקומות בחייו, אני מרוצה במיוחד מהרצון והנכונות של האנשים מסביבי לעזור למטופלים, לתת שירות רפואי איכותי וטוב ולבצע עבודה טובה. כשעובדים שנים רבות עם אותם אנשים, מתגבש צוות שמבין אינטואיטיבית אחד את השני והעבודה טובה ונעימה ומעבר לכך, הסיפוק רב. כשמגיעה אלינו קשישה בשנות ה-80 לחייה, שסיכויי הצלחת הטיפול בה כל כך נמוכים שקרובי משפחה מחו"ל מוזעקים לבוא ולהיפרד ממנה, וחודש אחר כך היא יוצאת מבית החולים על הרגליים וחוזרת לשגרה, זה שווה הכל".
כבר 23 שנה שד"ר פפירוב מנהל את מחלקת המונשמים מהגדולות והפעילות בארץ. 48 מיטות אשפוז מוצעות בה, כשאשפוז ממוצע אורך כ-40 יום. כ-250 מאושפזים מתקבלים בשנה, החלוקה בין גברים לנשים שווה וגיל המאושפז הממוצע הוא 77. 40% מהמאושפזים מגיעים לאחר דלקת ריאות, 30% מגיעים היישר ממחלקות טיפול נמרץ בבתי חולים והשאר מגיעים לאחר השתלות ריאות, כבד או כליות, או לאחר ניתוחי לב ואירועים מוחיים.
"מרבית המאושפזים הם בני הגיל השלישי שעברו הליך רפואי מורכב", אומר ד"ר פפירוב ואף מגלה שהמאושפזת המבוגרת ביותר בהיסטוריית המחלקה הייתה אישה בת 105. "הצלחנו לגמול אותה ממכונת הנשמה", הוא אומר בגאווה. "גם צעירים מגיעים אלינו לשיקום נשימתי בדרך כלל בעקבות תאונת דרכים. עד כה ב-2021 הגיעו לבית רבקה 25 מחלימי קורונה שנזקקו לשיקום נשימתי עקב הידבקותם בנגיף".
מהם אחוזי ההצלחה בגמילת מאושפזים ממכונת הנשמה?
"אחוז הנגמלים בבית רבקה הינו כ-75%, חצי מהמאושפזים נגמלים מהמכונה כבר ביום האשפוז הראשון שלהם אצלנו. אלה נתונים מרשימים ומהטובים בעולם, אותם ניתן לייחס למקצועיות הצוות ולשימוש במכונות ההנשמה המתקדמות ביותר הקיימות כיום. לאחרונה הוחלפו במרכז הרפואי כל מכשירי ההנשמה אשר מגובים במערכות טלמטריה (מדידה מרחוק ודיווח של מידע באופן אוטומטי) ובמערכות התרעה המאפשרות לעבוד בשקט ובביטחון".
כיצד גומלים מונשם ממכונה?
"קיימת שיטה להקטנת התמיכה מהמכונה. בכל יום עושים בדיקות נשימה עצמאיות, שקרויות Spontaneous Breathing Trial. מנתקים את החולה ממכונת ההנשמה ובודקים את יכולתו לנשום לבד. זו שיטה שפחות נהוגה בארץ אבל מומלצת בספרות המקצועית. היא עוזרת לנו לקבל החלטות ואנחנו מקפידים להשתמש בה. במכונות ההנשמה אנחנו עושים שימוש רחב ומשתנה, במטרה לקדם את החולה לנשימה עצמונית. כשחולה מתפקד כראוי עשרה ימים בלי מכונת הנשמה, אנחנו רואים אותו כגמול. אז גם נפתחות לו אפשרויות לחזור לביתו ולקבל המשך טיפול במרפאות במקום באשפוז".
כשאתה מביט על הדרך הארוכה שעבר התחום מיום כניסתך לתפקיד ועד היום מהן תובנותיך?
"קיימת התקדמות ניכרת ברמת האיכות והמקצועיות של כוח האדם המטפל וברמה הרפואית קלינית והטכנולוגית. החולה המונשמת הראשונה שלי במחלקה, לפני 23 שנה, הייתה עם פיום קנה, צנתור בשלפוחית השתן וזונדה. במשך חודש וחצי ניסינו לגמול אותה והצלחנו. מאז למדנו וחקרנו רבות את תחום השיקום הנשימתי, ועם השנים הצוות צבר ניסיון רב, דבר המעלה את האיכות והמקצועיות של הטיפול בחולה. בנוסף, המרכז הרפואי משקיע בציוד ובטכנולוגיה העדכניים והחדישים ביותר, כדי לאפשר את השיקום האופטימאלי למטופל. נקודה נוספת, תפיסתנו הרפואית גורסת כי השיקום צריך להיות כוללני ולא רק נשימתי. במחלקה פועל צוות מומחה רב מקצועי, בעל ניסיון רב אשר כולל רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאיות, מרפאות בעיסוק, עובדות סוציאליות וקלינאיות תקשורת, אשר נותן מענה כוללני לשיקום. מקרה שזכור לי לפרטים הוא של מטופל בשנות ה-60 לחייו, שהגיע אלינו עם קרע בעורק. קרובת משפחה אמריקאית באה לסייע לו. היא עבדה באחד מבתי החולים הידועים בניו יורק, ואמרה לנו שאצלם כלל לא טורחים לטפל באנשים במצב הזה, שכן הסיכוי להצלתם קלוש. ממחלקת המונשמים שלנו הוא יצא על רגליו לאחר חודש ותיפקד עוד שנים רבות".
מה האתגרים בפניהם ניצבת המחלקה?
"אני מאמין שיש אפשרות להעלות עוד את שיעורי הגמילה, זאת על ידי המשך הכנסת טכנולוגיות וציוד מתקדם לבית החולים. בנוסף, מתוך מחויבות אמיתית למתן טיפול שיקומי למטופלים שלנו, הצבנו מטרה לבחון באופן מעמיק את השירות שאנו מעניקים, ולהיות במצב מתמיד של שיפור ועשייה. אנחנו עושים הכול כדי להעניק למטופלים ובני משפחותיהם חוויה אנושית, וטיפול מקיף במטופל כאדם ולא רק כחולה. נמשיך לתת טיפול רפואי ומקצועי העומד בחזית הידע והטכנולוגיה, עם הישגים יוצאים דופן בשיקום נשימתי", מסכם ד"ר פפירוב.
