בראשית 2021 שידרה הטלוויזיה האירופאית הציבורית ARTE כתבה מקיפה על הצלחתה של מערכת הבריאות הישראלית בהתמודדות עם מבצע חיסון התושבים למגפת הקורונה. הקרדיט המרכזי ניתן באופן בלעדי, למערך קופות החולים הציבוריות, הפועל בישראל מעל כמאה שנה. עורכי הכתבה, ניסו לתהות על ייחודן של קופות החולים וסוד הצלחתן. את התשובה הם מצאו בהיסטוריה הייחודית של קופות החולים הישראליות מייסודן ועד להפיכתן למערך בריאות ציבורי חוץ ממשלתי מקיף המעוגן בחוק, המספק שירותי בריאות לכלל תושבי ישראל. מבחינה היסטורית, קופות החולים לא נולדו כיוזמה ממשלתית או פוליטית, ולא בפעולת חקיקה, אלא כדי לתת תשובה מיידית ואפקטיבית, לצרכי הבריאות של ראשוני החלוצים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20 – בתקופה העות'מאנית.
בוראים בריאות
במאי 1911 נקטעה ידו של ברוך פריבר, פועל חקלאי איש העליה השניה, במנוע באר בפרדס ליד פתח תקווה. הפועל אושפז לתקופה ממושכת, התאונה העלתה אצל פועלי וחקלאי העליה השניה את השאלה העקרונית: מי ישלם עבור הטיפול והאשפוז?
בחנוכה 1911 קבע ברל כצנלסון, כי "צריך לברוא קופת חולים", שתתנהל על בסיס מיסי חבר, ערבות ועזרה הדדית. הקמת קופת החולים הובילה לייסודן של קופות חולים נוספות לפועלים, שהתאחדו בשלהי מלחמת העולם הראשונה לקופת החולים הכללית, ויצרו יש מאין, את מודל העבודה העתידי של קופות החולים בארץ ישראל, ובהמשך במדינת ישראל: מערך שירותי בריאות על בסיס ארצי שיבטיח ויספק שרותי בריאות שווים לכל חבריו. באופן דומה, קמו בתקופת המנדט הבריטי קופות חולים נוספות (עממית-מאוחדת בשנת 1931, לאומית -1933, ומכבי-1941) – כולן על בסיס העיקרון שקבע כצנלסון – מיסי חבר, ערבות הדדית ועזרה הדדית.
בשנות ה-30, נוספו גם בתי חולים ציבוריים ושירותי בריאות משלימים, כמוסדות לטיפול בחולי נפש ונכים, ובתי הבראה במסגרת ביטוח הבריאות של הקופה. גם מערך טיפות חלב שהוקם על ידי הדסה בשנת 1913 אומץ על ידי קופות החולים והפך לחלק מהשירות שהן נתנו לחבריהם.
עם הקמת מדינת ישראל, עמד לרשות המדינה הצעירה מערך קופות חולים ציבורי מקיף וחזק ממטולה ועד אילת. קופת החולים הכללית אף סיפקה שירות לאזרחים הערבים שביקשו להצטרף אליה, עוד בימי המנדט. עם הקמת המדינה גויסו/התנדבו קופות החולים להקים ולספק שירותי בריאות במחנות העולים, במעברות וביישובים החדשים. הן גם אלה שהפעילו מערך ארצי של חיסונים בהתפרצויות של מגיפות כמחלת הפוליו, חצבת ועוד. "עולה חדש!" הודגש בכרזה לעולים לישראל, "בבואך ארצה חובה עליך להירשם לקופת חולים: הסוכנות תשלם למפרע עבור הביטוח שלך בקופת חולים ל-3 חודשים הראשונים מיום צאתך את בית העולים".
הבריאות בחוק
העיקרון הבסיסי של חברות בקופות החולים על בסיס ערבות הדדית ובאמצעות מיסי חבר, הפך לעיקרון מוביל במערכת הבריאות הציבורית בישראל מראשיתה. אמנם ממשלת ישראל הראשונה, התלבטה בשאלה האם להלאים את מערך שירותי בריאות הציבוריים בחקיקה, כפי שנעשה בצבא ובחינוך, אך עוצמתן של קופות החולים הותיר אותן כישות נפרדת מהמערכת הממשלתית ואפשר את צמיחתן. מבנה זה איפשר להן לפעול באופן עצמאי ולהתחרות בינן לבין עצמן, תחרות ששיפרה את השירות והרחיבה אותו מחד, אך גם יצרה חובת חברות אצל עובדים שעבדו במפעלים הסתדרותיים או אחרים שהיו כפופים להסתדרות. חוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת 1995, שמחייב את כלל תושבי המדינה לבטח את בריאותם באמצעות מערך קופות החולים, השלים מהלך היסטורי בן 80 שנה לעיצוב מערכת הבריאות הציבורית במדינה באמצעות קופות החולים הציבוריות.
מיסוד מעמד קופות החולים באמצעות חוק ביטוח בריאות ממלכתי היה צעד חשוב, אך הוא אינו מבטיח את עתיד מערכת הבריאות הישראלית, שתלוי גם בגורמים חיצוניים רבים, חוץ קופתיים. מזה שנים סובלת מערכת הבריאות הישראלית ממחסור גובר בכוח אדם מקצועי, החל מרופאים ואחיות וכלה בעובדי מעבדה, טכנאים ואנשי מקצועות בריאות נוספים, המכוסה מעת לעת ובאופן ארעי על ידי רופאים עולים ועובדי בריאות שרכשו את השכלתם המקצועית בחו"ל, מחסור שאינו מטופל בזמן על ידי הגופים האחראים לכך וממשלת ישראל. גורם נוסף שמשפיע על יכולת המערכת הציבורית לספק שירות שוויוני, ראוי ובזמן סביר לתושבי המדינה הוא הגידול במספרן של הנשים במקצועות הבריאות בכלל וברפואה בפרט, כשמעל 50% מרופאי ישראל הינן נשים ומספרן הולך וגדל. שינוי מגדרי זה מחייב חשיבה ושינוי בהסדרי ודפוסי העבודה בבתי החולים ובקהילה, ודורש גיבוש תוכנית אופרטיבית. התמודדות עם אתגרים אלה אינה בידיהן של קופות החולים, אלא בידי גורמים ממשלתיים, הנדרשים לפעול במערך האקדמי- מקצועי -בריאותי, באופן מיידי, כדי למנוע קריסת המערכת וירידה באיכות שירותיה. ואולי, יגיע הרגע בו קופות החולים, תיקחנה לידיהן את האחריות לגיבוש פתרונות ארוכי טווח, ותפעלנה להקמתם של הגופים המתאימים לתכנון והכשרת כוח אדם והתאמת תנאי העבודה לחיזוק הרפואה הציבורית בעתיד ולטובת בריאותם של תושבי ישראל.
פרופ' (אמריטה) שפרה שורץ היא חוקרת של ההיסטוריה של הרפואה, מהמרכז לחינוך רפואי, מדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון
