ההערכה של פרופ' שלמה משיח, בכיר רופאי הפוריות בישראל וחלוץ הפריות המבחנה במדינה, היא כי בישראל נולדו כבר כ- 200-220 אלף ילדים מהפריות מבחנה – יצירת קשר בין ביצית לזרע מחוץ לגוף האדם.
"ההפריה החוץ גופית, פריצת הדרך ששינתה את העולם. אם הייתי מקים מפלגה בזכות הנועזות שלנו לפרוץ דרך בהפריות מבחנה, כבר הייתי זוכה לכמה מנדטים", אומר פרופ' משיח בחיוך. ואכן, בעשר השנים האחרונות כ-5% מהילדים הנולדים מדי שנה, הם בהריונות שהושגו בהפריות מבחנה והאחוזים רק גדלים והולכים. ההישגים הגדולים ביותר מבחינתו הם שמקרים שנחשבו בעבר "אבודים" - נשים וגברים שהוגדרו כעקרים באופן מוחלט, יכולים היום להביא ילדים לעולם, ושטיפולי הפוריות זמינים בישראל לכלל הציבור דרך סל הבריאות, הרבה בזכות מאבקים שהוא וחבריו הרופאים ניהלו בכנסת ובמשרד הבריאות.
פרופ' משיח יסד את היחידה הראשונה בישראל להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שיבא – תל השומר, שבה הושג בשנת 1982 "הריון המבחנה" הראשון בישראל, ממנו נולדה שדרנית החדשות רומי נוימרק. "בכל ערב כשאני צופה בה בחדשות אני צובט את עצמי", הוא מספר. "ההריון הזה הושג ולמעשה לא ידענו מה יקרה לעובר. חששנו לפגמים ומומים, אבל לשמחתנו החששות התבדו".
בהמשך דרכו ייסד גם את היחידה להפריה הגדולה בארץ, באסותא תל אביב. הוא גידל וחינך דורות רבים של רופאי פריון בישראל, וכיום פעיל במלוא הקיטור במסגרת מרפאת פוריות פרטית בניהולו.
בתחילת דרכו כגניקולוג, עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, היה פרופ' משיח, שותף לפריצות דרך עצומות נוספות כמו המוניטור למעקב אחר העובר בלידה ובהריון, הבאת מכשירי האולטרה סאונד הראשונים לישראל, וביצוע ניתוחים זעיר פולשניים בגינקולוגיה. משם, המעבר לטיפולי פוריות כבר היה טבעי.
"הייתי תלמידו ושותפו של פרופ' ברונו לוננפלד, ממציא תרופת הפוריות פרגונל. עשינו אז טיפולי פוריות ראשוניים בנשים שסבלו מחוסר ביוץ, והתרופה הזו פתרה להן את הבעיה. אך לא הצלחנו לפתור בעיות פוריות קשות אחרות כמו חסימה בחצוצרות ועקרות הגבר", מספר פרופ' משיח. "כאשר צמד המדענים-רופאים פטריק סטפטו ורוברט אדוארדס השיגו הריון מבחנה ראשון בבני אדם בשנת 1978, ולואיז בראון נולדה, זו הייתה לידה שהרעידה את עולם הרפואה, מדע בדיוני מוחלט. חיפשנו דרך ללמוד את הטכניקה בעצמנו ולהביא אותה לישראל. הקמנו את המעבדה בתל השומר והיינו המדינה החמישית בעולם שהצליחה בהשגת הריון בהפריית מבחנה. מכאן נסללה הדרך לטיפול בכל סוגי אי-הפוריות השונים".
מתי הושגה פריצת הדרך לטיפול בפוריות הגבר?
"זה קרה כאשר חוקר איטלקי/בלגי צעיר, הזריק בטעות זרע לתוך קופסית הביצית עצמה במקום להעביר אותו לתוך כוסית המבחנה לצד הביצית. הוא ראה שהביצית התחלקה ונוצר עובר והיה לו העוז להחזיר את העובר הזה לרחם. זו הייתה פריצת דרך אדירה, מכיוון שעד אז הקריטריון הנדרש היה 20 מיליון זירעונים לכל CC זרע, כדי שהזרע יוכל לחדור לביצית בתוך כוסית המבחנה. פתאום, בשיטת הזרקת הזרע ישירות לביצית שנקראת ICSI, הספיקו זירעונים בודדים בלבד. נפתחה האפשרות גם לשאיבת זרע מאשכים של גברים שנחשבו עקרים מוחלטים ובזכות השיטה הזו נולדו להם ילדים".
באילו עוד תחומים הצליחה ההפריה החוץ גופית ליצור מהפכה?
"קודם כל בפונדקאות. רק בזכות ההפריה החוץ גופית, ניתן היה לשאוב ביציות מאישה, להפרות אותן בזרע של בעלה, ולהשתיל את העוברים ברחמה של אישה אחרת. הפונדקאות גם מאפשרת לזוגות חד מיניים להביא ילדים לעולם. בנוסף, בזכות ההפריה החוץ גופית נפתחה האפשרות לתרומת ביצית, מכיוון שהמחסום היחיד שלא הצלחנו להתגבר עליו הוא מחסום הגיל והידלדלות הביציות ואיכותן. הדרך היחידה של נשים מעל גיל 44 להרות היא באמצעות תרומת ביצית, ובטכניקה הזו נעשה שימוש נרחב בישראל כיום. אנחנו מצליחים גם להגיע לתוצאות נפלאות בהקפאת עוברים ששורדים גם אחר שנים רבות של הקפאה. יש לנו מקרים של זוגות שעשו הפריה חוץ גופית וחזרו אחרי 15 או 20 שנה בבקשה להרות מהעוברים המוקפאים שנותרו להם. יש לנו הישגים גם בתחום שימור הפוריות, הקפאת ביציות לנשים שעברו כימותרפיה או לנשים שעדיין לא הצליחו להקים משפחה והקפאת הביציות נותנת להן מענה".
"גם הגנטיקה מוצאת פתרונות באמצעות הפריה חוץ גופית. כיום אנחנו יודעים לאבחן מחלות גנטיות רבות מראש, וכאשר יש הצלבת נשאות של מחלה גנטית, בין בני הזוג, הם עוברים הפריה חוץ גופית, ואז העוברים נבדקים גנטית. לרחם מוחזרים רק עוברים בריאים שאינם נושאים את הפגם הגנטי. כך מפחיתים משמעותית מחלות גנטיות ואת הצורך בבדיקות פולשניות בהריון כמו מי שפיר".
ומה צופן לנו העתיד?
"בעתיד, לצערי, אנשים יקיימו יחסים רק לצורך הנאה ולא לצורך הריונות. ילדים ייוולדו רק לפי תכנון, כדי להבטיח לידת ילדים בריאים, לא רק בלידה עצמה אלא גם בריאים בהמשך תוחלת החיים שלהם ואף בעלי תכונות מסוימות. אני לא שואף לשם ומקווה שהמדע ייעצר בפתוח היכולת למניעת מומים ומחלות גנטיות וימנע מ'תכנון העוברים'".
