אחת הדמויות המזוהות עם הרפואה ומערכת הבריאות בישראל, היא פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים, אשר ניצב במהלך חייו בתפקידים מרכזיים ומגוונים במערכת הבריאות בישראל. פרופ' שמר היה בעברו קצין רפואה ראשי בצה"ל, שימש כמנכ"ל משרד הבריאות ובהמשך היה מנכ"ל קופת חולים מכבי. פרופ' שמר, בן גילה של ישראל, מונה בשנת הקורונה לחבר בקבינט הקורונה המקצועי, ויו"ר ועדת סל התרופות. שיחה אתו על מערכת הבריאות מגלה מערכת שנמצאת בעין הסערה, על חוזקותיה וחולשותיה.
כיצד היית מגדיר את הרפואה בישראל, בחלוף 7 עשורים?
"רמת הרפואה בישראל גבוהה ביותר ונמצאת בשורה הקדמית של המדינות המערביות המתועשות, בהיבט המקצועי והטכנולוגי. תוחלת החיים בישראל גבוהה ותמותת התינוקות נמוכה, אלה מדדים המצביעים על איכות גבוהה של רפואה, אבל ממש לא די בכך".
מהן חוזקותיה של מערכת הבריאות בישראל?
"מערכת הבריאות בישראל מושתתת על רפואה ציבורית וזה חוזקה הבסיסי. חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהוחל לפני כ-26 שנה, הוא מהחוקים, הליברליים והסוציאליים המתקדמים בישראל, והוא מבטיח הלכה למעשה את הזכות הבסיסית של כל אזרח במדינה, ללא הבדל דת, גזע, גיל ומין, לקבל את שירותי הרפואה כפי שהוגדרו בחוק במימון ציבורי. רמת הרפואה גבוהה מאוד והיא מתבטאת ברופאים מצוינים שפעילותם הקלינית והמחקרית יוצאת דופן, עם הכרה עולמית ביכולות אלה. מבנה קופות החולים ככלל, ופריסת השירותים בהחלט סבירה, וניתן להצביע על שיפור השירות כפועל יוצא של תחרות בריאה ביו הקופות".
אם כך, מהן חולשותיה של המערכת?
"מערכת הבריאות בישראל סובלת שנים רבות מתת תקצוב. הדבר בא לידי ביטוי בתשתיות מבניות חסרות בבתי החולים, עומסים בלתי סבירים בחדר המיון, באשפוז חולים במסדרונות (דבר שלצערי צריך לטפל בו באופן מידי ולהעלימו מסדר היום) ומתקני כוח אדם חסרים בעיקר במחלקות לרפואה פנימית, גם של רופאים וגם של אחיות. תחילת הטיפול במגפת הקורונה הציפה מצב זה".
מהן המלצותיך לשיפור במערכת הבריאות בעשור הקרוב?
"בראש ובראשונה יש להגדיר את מערכת הבריאות כחלק מהחוסן הלאומי, הקהילתי והפרטי. חיזוק אבני היסוד של המערכת, ישפר את תוצרי הבריאות וכתוצאה מכך גם את חוסן בריאות הקהילה. השנה האחרונה הוכיחה את עוצמתה וחוזקותיה של מערכת הבריאות, ואת תחושת הביטחון של אזרחי המדינה, ביכולתה ובמסירותה. האתגר הגדול הוא שבחלוף סערת מגפת הקורונה התייחסותם של מקבלי ההחלטות, תוביל לשמור, לטיפוח ולפתוח מרכיבי היסוד של הרפואה בישראל בצורה הולמת וראויה. לפיכך, יש להגדיל את ההשקעה הלאומית בבריאות, כדי לאפשר פיתוח תשתיות - גם מבניות, להגדיל את מספר מיטות האשפוז, ולחזק את הפריפריה. יש צורך להגדיל את הכשרות הרופאים וצוותי הסיעוד. מעבר לגידול תקציב הקפיטציה לקופות החולים יש לגרום לרציונליזציה בתמחור השירותים בין קופות החולים ובתי החולים. הדבר יביא להתייעלות תקציבית, גם של בתי החולים הציבוריים וגם של קופות החולים ולרפואה נכונה. זאת ועוד, המדינה חייבת להשקיע בהקמת מוסדות לטיפול ממושך בחולים כרוניים על ידי גופים ציבוריים ופרטיים. מחירי האשפוז צריכים להיות מתואמים, כך שההכנסות יכסו את התשומות בהלימה.
לאיכות טיפול גבוהה ואיכות שירות מיטבית. יעד מרכזי נוסף הוא פיתוח האשפוז הביתי כפתרון יעיל וישים להפחתת עומסים בבתי חולים, כדי לאפשר חיים בסביבה נוחה יותר לחולה ולמשפחתו, ולהקטין עלויות למערכת הבריאות. לצורך כך יש להטמיע רגולציה נוחה לפתיחת אשפוז ביתי, תוך מתן תמריצים להנעת המערכת, לפתח שירותים אלה ולהגעה בשלב ראשון לפחות ל-1,000 אשפוזי בית מידי יום. חשוב להקים מנהלת ייחודית במשרד הבריאות כדי לקדם תחום זה. לבסוף, גם המציאות הביטחונית מחייבת את הערכות מערכת הבריאות לטיפול במצבי חירום: אירועי אסון רבי נפגעים (כמו ברעידות אדמה) ובאפידמיות כדוגמת הקורונה".
כיו"ר אסותא, רשת המרכזים הרפואיים הפרטית הגדולה בישראל, מה מקומה של הרפואה הפרטית כחלק ממערכת הבריאות?
"ראשית, יש להבדיל בין מימון פרטי של שירותי רפואה, לבין אספקת שירותי רפואה על ידי גופים פרטיים. את המימון הפרטי יש להקטין ככל האפשר כדי למנוע אי שוויון בין החולים. אספקת שירותי רפואה על ידי גופים פרטיים מייעלת את המערכת. הרפואה הפרטית משלימה את הרפואה הציבורית, היא הפתרון ולא הבעיה של מערכת הבריאות. כך ברשת אסותא, שמשתרעת בין חיפה לבאר שבע, 60% משירותי הרפואה הם ציבוריים (מימון על ידי טופס 17), כולל אונקולוגיה, רדיותרפיה לטיפול בחולי סרטן, דימות, שירותי MRI, CT, PET CT לאבחון גרורתי אצל חולי סרטן, דיאליזה, גסטרואנטרולוגיה, קרדיולוגיה, כאב וגם מפעילים ניידת MRI לאזור הדרום, וניידת ממוגרפיה בכל הארץ ועוד. למעשה שירותי הרפואה הפרטיים מתבטאים בעיקר בבחירת הרופא המנתח, זכות בסיסית המבטאת את האוטונומיה של החולה".
בהיותך יו"ר ועדת סל התרופות הלאומי, אותה הקמת לפני 21 שנה, האם לדעתך יש לנו בישראל סל בריאות "בריא"?
"התשובה חד משמעית כן. לישראל אחד מסלי הבריאות הרחבים בעולם. המנגנון להרחבת סל שירותי הבריאות הוא ייחודי ומוערך על ידי גופי בריאות לאומיים אחרים, והוא מנוהל בצורה יוצאת דופן על ידי ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות. בעבר המלצתי להכפיל את תקציב הסל ולהגיע ל- 2% מעלותו, כדי למקסם את היכולות הרפואיות של עולם הבריאות בישראל. במונחים של שנת 2021 כ- 1,000,000,000 לעומת 550,000,000 שהוקצו לסל השנה".
ולבסוף, מהו לדעתך האתגר המרכזי של מערכת הבריאות בשנים הבאות?
"האתגר המרכזי הוא הכחדת מחלת הקורונה לאורך זמן, ובחלוף הסערה לדאוג שלא ישכחו את מערכת הבריאות, שהיא כמו שציינתי, חלק מהחוסן הלאומי שלנו. כחלק מאתגר זה חשוב שכלל הנושאים שהוזכרו וגם אחרים שלא הוזכרו בדברי, יטופלו היטב. המערכת חייבת לעבור רפורמה מקיפה. ישראל צריכה להמשיך להיות חלק מקדמת הרפואה הבינלאומית במחקר, בפיתוח, בהעשרת הידע ובהענקת טיפולים רפואיים מהמעלה הראשונה, וגם באיכות שירות גבוהה ושמירה על כבוד החולה, פרטיותו וזכויותיו. ראוי לזכור שלפי ארגון הבריאות העולמי, בריאות הוא מצב של שלמות גופנית וטיפול ברווחת הפרט, ולכך צריך לשאוף", מסכם פרופ' שמר.
