סיפורו של סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי, מקבוצת כללית שזורים בחייה של מדינת ישראל ובמלחמותיה מאז הקמתו. בית החולים נוסד כמענה לחשש ממחסור במיטות אשפוז לחיילים במלחמת סיני. לאורך השנים הפך לבית החולים ל"כיפת הברזל" הרפואית של מדינת ישראל, כשהוא מטפל במאות חיילי צה"ל ואזרחים שנפגעו בהסלמות הביטחוניות ובפעולות הטרור, תוך שבית החולים עצמו נמצא תחת איום הטילים.
עם כיבוש באר שבע במלחמת השחרור, הקים חיל הרפואה בית חולים צבאי זמני באחד ממבני הממשל העות'מאני. כעבור שנה, הועבר בית החולים למתחם ממשלתי בריטי, שם תופעל על ידי ההסתדרות המדיצינית הדסה.
בשנת 1950 הוכרזה באר שבע כרשות אזרחית, בעקבותיה הגיעו אלפי עולים להתיישב בה. לנוכח הגידול במספר תושבי העיר, בית החולים היה קטן מידי כדי לענות על צרכיה של האוכלוסייה שגדלה. מצוקת האשפוז ותנאי בית החולים העלו את הצורך בהרחבת בית החולים. דוד טוביהו, שעמד בראש הרשות, פנה למשה סורוקה, המנהל האדמיניסטרטיבי של קופת חולים כללית, והציע לו להקים את בית החולים המרכזי לנגב.
באוגוסט 1955 הצליח דב ביגון, נציג ההסתדרות הכללית בארצות הברית, לשכנע את נשיא איגוד תופרי בגדי הנשים בארצות הברית, דוד דובינסקי, לתרום סכום של מיליון דולר אמריקאי, לטובת הקמת בית חולים בנגב.
ביולי 1956 היו ההכנות למבצע קדש בעיצומן. בהיעדר פתרון אשפוז אחר, דוד בן-גוריון השלים עם התוכנית של קופת-חולים כללית להקים את בית החולים. אז גם התחילו הדחפורים הראשונים בהכשרת הקרקע. באוקטובר 1959 התקיים טקס פתיחת בית החולים המרכזי לנגב, עם 260 מיטות אשפוז וכ-300 עובדים. בחלוף שנים, לאחר פטירתו של משה סורוקה, נקרא המרכז הרפואי על שמו, סורוקה.
ב-60 שנות קיומו, הפך סורוקה מבית חולים קטן, למרכז רפואי אוניברסיטאי מוביל המהווה נכס אסטרטגי למדינת ישראל, אחד ממוקדי העוצמה של כללית והמדינה ומרכיב משמעותי במערכת הבריאות בארץ.
המובילים בסורוקה
בסורוקה פועלת יחידה למניעת זיהומים, אשר הביאה את סורוקה להיות בית החולים בו שיעור הזיהומים הנרכשים הוא הנמוך ביותר בישראל, בין בתי החולים הגדולים.
יחידות לטיפול נמרץ (כללי, פנימי, ילדים) של בית החולים מציגות תוצאות קליניות מהשורה הראשונה בעולם.
מרכז לגסי הריטג' לאונקולוגיה ומכון ד"ר לארי נורטון – המרכז לאונקולוגיה, מציבים סטנדרט חדש של שירותי רפואה ומחקר בתחום האונקולוגי.
בסורוקה פועלים מספר מרכזים, ובכללם מרכז הלב – המערך הקרדיולוגי והמחלקה לכירורגית לב חזה והמרכז לרפואת המוח, המשלבים תחומים קליניים ומחקריים בטיפול בתחלואת הלב והמוח.
סורוקה במספרים
סורוקה הוא אחד מ-6 מרכזים רפואיים המוגדרים כ"מרכזי על", בישראל.
- מעניק שירותי רפואה למעל 1,000,000 תושבי הנגב, המתגוררים בשטח המתפרס על כ-60% משטח המדינה.
- שטחו של בית החולים הוא כ-290 דונם, בשטח בנוי של יותר מ-200,000 מ"ר.
- בבית החולים ישנם 30 בניינים, מעל 40 מחלקות אשפוז ובהן 1,151 מיטות אשפוז.
- סורוקה הוא המעסיק האזרחי הגדול ביותר בנגב. מועסקים בו למעלה מ- 5,000 עובדים בתחומים שונים בהם כ-900 רופאים וכ-1,800 אנשי ונשות סיעוד.
- המיון של סורוקה הוא הפעיל ביותר בישראל, עם 250,000 ביקורים בשנה, ועם משך השהייה הקצר ביותר מבין בתי החולים הגדולים.
- חדר הלידה במרכז סבן למיילדות הוא ה"פורה" בארץ עם כ-17,000 לידות בשנה.
רפואה ומחקר באקו סיסטם של באר שבע / ד"ר שלומי קודש, מנהל סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי
"כמרכז רפואי יחיד באזור גיאוגרפי נרחב, תחושת השליחות והאחריות שלנו לתושבי האזור הן אדירות, ואנחנו מתייחסים לכך ברצינות רבה, ממשיכים להגדיל את מספר מיטות האשפוז, לפתח את התשתיות והטכנולוגיות, לפתוח שירותים רפואיים חדשים, להגביר את פעילות החדשנות והמחקר ולהטמיע טכנולוגיות חדשות.
סורוקה מוביל ברמה הלאומית במגוון תחומים רפואיים, ובהם מיילדות, רפואה דחופה, מערך מציל החיים, מניעת זיהומים ועוד רבים. לצד האיכות הרפואית, מאפשרת העשייה המחקרית הענפה בבית החולים, לחזק את המצוינות ביחידות בית החולים ולהוות מקור משיכה לאנשי הצוות הרפואי. סורוקה מהווה שותף חשוב ומכריע בהקמת רובע החדשנות הראשון בישראל, יחד עם עיריית באר שבע, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פארק ההייטק בבאר שבע וקריית התקשוב של צה"ל. רובע החדשנות יאפשר לקחת את הפעילות המחקרית והחדשנית הקיימת בסורוקה ובאקו-סיסטם של באר שבע, צעד נוסף קדימה ולהוביל לפריצות דרך חדשות.
כמרכז רפואי אוניברסיטאי, סורוקה אמון על פיתוח והכשרת דור העתיד של ההון האנושי במקצועות הבריאות, ומהווה את היסוד לכל שירותי הרפואה בנגב גם בעתיד. עובדי סורוקה הם המפתח להצלחתו של המרכז הרפואי, למימוש שליחותו ולהגשמת חזונו, והם הסיבה שהמטופלים בסורוקה מרגישים בטוח".
