שלוש שנים חלפו מאז הכריזה ממשלת ישראל על השקת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה למשק, תוכנית בהיקף של כמיליארד שקל הכוללת מגוון השקעות בתחום. בשטח כבר נערך דור העתיד של המומחים שיוכלו להצעיד את מערכת הבריאות הישראלית בפיתוחים דיגיטליים אל עבר רפואת המחר.
ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, נפתח השנה מסלול ראשון מסוגו בארץ ובעולם ללימודי תואר ראשון בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, מסלול שמטרתו להכשיר אנשי מקצוע בתחום הרפואה הדיגיטלית, ובכללם רופאים בעלי הבנה ויכולות מוכחות בתחום ואנליסטים של מידע רפואי.
את הרעיון לתוכנית יזם עוד בשנת 2016 ד"ר רפאל ברכאן, סגן נשיא למחקר, חדשנות ובינלאומיות ב-HIT, מעצם הכשרתו וניסיונו המשלב את עולמות הרפואה (מומחה לנוירולוגיה-מדעי המוח) והטכנולוגיה (מדעי המחשב והנתונים).
לצורך קידום התוכנית הוקמה ועדת היגוי הכוללת אנשי אקדמיה בכירים, מנהלי בתי חולים ובכירים מתוך מערכת הבריאות במדינה, בראשות פרופ' דב ליכטנברג, לשעבר דקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, ומייסד התוכנית הארבע שנתית לרפואה שם. השקת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית נתנה לפרויקט רוח גבית, ובעקבות התפרצות מגפת הקורונה והמעבר המהיר של מערכת הבריאות לפתרונות של רפואה מרחוק, הואצו תהליכי ההערכות, כשבעיצומה של המגפה, בשנה שעברה, התקבל אישור המועצה להשכלה גבוהה לפתיחת המסלול הייחודי, מסלול הכולל שלוש שנות לימוד לתואר ראשון (B.Sc.) בטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה.
רופאי המאה ה-21
לבוגרי התוכנית החדשנית, אפיקי קידום רבים בעולם הבריאות הדיגיטלית המתפתח. בוגרי התואר יוכלו להמשיך למסלולים המקוצרים הארבע-שנתיים ללימודי רפואה שנפתחו בשנים האחרונות עבור בוגרי תואר ראשון בתחומי מדעי החיים והרפואה, מסלולים שקיימים כיום כבר באוניברסיטאות תל אביב, בר אילן (צפת) ואריאל ובמוסדות אקדמיים נוספים בחו"ל.
"רופאים אלה יהיו קלינאים בעלי ידע ויכולות מוכחות בתחום הטכנולוגיה והדיגיטל, הרופאים של המאה ה-21, אשר בכוחם יהיה להעצים את המשאבים הדיגיטליים של מערכת הבריאות", מסביר ד"ר ברכאן. "בנוסף, מסיימי התוכנית יוכלו להשתלב בתעשיית הרפואה הדיגיטלית, בפיתוח פתרונות מבוססי AI לאתגרים רפואיים בתחומי ביג-דאטה, טלה-רפואה, רפואת הבית, רובוטיקה רפואית ועוד".
בין אפשרויות התעסוקה הפוטנציאליות לבוגרי התוכנית נכללים גם מרכזי החדשנות המוקמים בשנים האחרונות בקופות החולים והמרכזים הרפואיים בישראל, חברות פארמה שקולטות בשנים האחרונות אנליסטים לצורך ניתוח מידע רפואי, חברות ביטוח רפואי וחברות סטארט-אפ בתחום הרפואה הדיגיטלית, שהפכו בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי של המשק הישראלי, הנושף בעורפו של תחום הסייבר.
"בוגרי התוכנית יתמצאו בעולם התוכן הביו-רפואי, ויהיו מצוידים בכלים טכנולוגיים שיאפשרו להם להתמודד עם הסביבה המאתגרת של הרפואה הדיגיטלית", אומר ד"ר ברכאן, "בחזון רפואת העתיד, לצד כמעט כל רופא, יהיה מומחה/אנליסט של מידע רפואי, שיסייע לו לנהל את המידע העצום אליו הוא נחשף ולהפיק ממנו תובנות קליניות. בעוד שכיום, טכנולוג, בין אם הוא איש מדעי המחשב או הנדסה, המבקש להשתלב בפעילות הדיגיטלית במערכת הבריאות, נדרש לשנה לפחות כדי להסתגל לעולם הביו-רפואי ולהכיר את המונחים המקצועיים הרלוונטיים, בוגרי התוכנית החדשה יצוידו במידע ובכלים הנדרשים כדי להיקלט בהמשך באופן מידי במוסדות הרפואיים ובמסגרות התעסוקה השונות בעולם הרפואה הדיגיטלית".
למערכת הבריאות בישראל יתרון רב בתחום הרפואה הדיגיטלית, על רקע פעילות קופות החולים ב-40 השנה האחרונות למחשוב התיקים הרפואיים של כלל תושבי המדינה, פעילות שאף תרמה להחלטת ענקית הפארמה פייזר בשנה שחלפה, לבחור בישראל כמדינת מודל ראשונה בעולם לאספקה סדירה של החיסונים לקורונה.
אוריינטציה רב תחומית
כ-50 סטודנטים החלו ללמוד השנה בתוכנית הייחודית בשני מסלולי לימוד – בוקר וערב, ולדברי ד"ר ברכאן: "יש בהם גם אנשי מקצועות הבריאות שמבקשים לפתח קריירה שניה בתחום הרפואה הדיגיטלית, למשל רוקחים, וכן אנשים שעסקו בהיבטים של בריאות דיגיטלית בעולמות תוכן אחרים כמו עורכי דין. התואר אינו קל ומאתגר, וכולל לימודים במדעי החיים והרפואה, לצד בסיס איתן במדעי הנתונים – מתמטיקה, סטטיסטיקה, תכנות, AI ועוד. מדובר בסטודנטים איכותיים שאנו גאים בהם".
בתוכנית הלימוד החדשה שותפים שבעה בתי חולים: איכילוב, שנתן חסותו על חלק ממעבדות המחקר הפועלות במסגרת התוכנית ב- HIT, שיבא, רבין-בילינסון, הדסה, וולפסון, שמיר (אסף הרופא) ומעייני הישועה, וכן קופות החולים כללית, מכבי ולאומית.
"השותפות לא מתמקדת רק בתוכנים קליניים. הסטודנטים מגיעים לבתי החולים ולרפואה בקהילה, ונחשפים לאתגרים בסביבה הקלינית, למשל בחדר מיון או במרפאה קהילתית עמוסה, ויחד עם הסגל הקליני אמורים לפתח פתרונות מתוך ראיה רב-תחומית באוריינטציה טכנולוגית-דיגיטלית", מסביר ד"ר ברכאן.
בין מעבדות המחקר שהוקמו במסגרת התוכנית: חדר מחקר נתונים במתכונת הנמצאת במרכזים רפואיים מובילים בעולם, הכולל מעבדה ייחודית בתחום התיקים הרפואיים; מעבדה רב-תחומית לפיתוח ועיצוב התקנים רפואיים וטכנולוגיות מסייעות; ומעבדה ראשונה מסוגה בארץ לפיתוח טכנולוגיות רפואה ביתית (Homecare) במתכונת של "בית חכם", המקדמת בין השאר פיתוחים טכנולוגיים בתחום הטל-רפואה (Telemedicine).
"לאחרונה החלה ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) לגלות עניין בתוכנית בשאיפה לאפשר לרופאים להתאמן ולהתמקצע בטכנולוגיות טיפול מרחוק במעבדות ב-HIT", מספר ד"ר ברכאן.
כשתחומי הרפואה הדיגיטלית והבינה המלאכותית מוסיפים להתקדם בקצב מהיר, העתיד צפוי להביא עמו אפיקי קידום נוספים. "התוכנית מסייעת לכוון את אנשי המקצוע בתחום הרפואה הדיגיטלית ולנווט טוב יותר באוקיינוס המידע הקיים והמתגבר מיום ליום. רפואת העתיד תזדקק לאנשי מקצוע שיהיו אמונים על עיבוד מקדים של המידע הרב והבאתו למצב שיאפשר להפיק ממנו בהמשך תועלות קליניות, לשיפור איכות הטיפול הרפואי", מדגיש ד"ר ברכאן.
