פרופ' ויקטור נובק וד"ר עמית פרנקל מסורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי מצביעים על החיוניות בשילוב החדשנות עם הרפואה; כאשר כל אחד מהם, מנקודת מבטו, מציג התייחסות מרתקת ומעט מפתיעה על השזירה בין השניים.
סורוקה הינו בית חולים־על, אשר מספק טיפול רפואי לכמיליון תושבים מהדרום, ומקיים קשר הדוק עם אוניברסיטת בן-גוריון.
חדשנות ורפואה יד ביד
ד"ר עמית פרנקל, מנהל היחידה לאיתור וניהול חולים בסיכון, ורופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ כללי בסורוקה, סבור שרפואה טובה חייבת להישזר בחדשנות איכותית ואמיתית, כשמטרתה ליצוק יכולות שאינן קיימות עדיין ברפואה.
"חדשנות איכותית ברפואה צריכה לשמש כמכפיל כוח לצוות הרפואי ולטובתם של המטופלים, כמו למשל בניתוחים רובוטיים. מעבר לביטול רעד הידיים האנושי של המנתח, הרובוט מאפשר בנוסף תנועה סיבובית "על אנושית" של 360 מעלות. בסורוקה אימצנו את החדשנות בשתי ידיים, והקדשנו לה את המשאבים הנחוצים. לצד השאיפה לספק את הרפואה הטובה ביותר, אנחנו שואפים לשלב בה את החדשנות המודרנית והיעילה ביותר".
במבט לאחור מצביע ד"ר פרנקל על ראשית החדשנות הרפואית, כשלפני עשור הייתה עדיין בחיתוליה, ועסקה בפיתוח של מערכת התרעה אוטומטית. "היום אנחנו מסתכלים על החדשנות הזו כטריוויאלית. אולם אז היא חוללה שינוי מהותי. שגרת מעקב אחר חולים בסיכון להתדרדרות נסמכה בזמנו רק על ערנות מוגברת של הצוות הרפואי, וזאת על בסיס שטף עצום של אינפורמציה".
"החדשנות הכניסה באותו זמן טכנולוגיה שיודעת לאסוף את הפרמטרים, כשברקע מבוצע תחשיב המבוסס על מודלים סטטיסטים, ולמעשה אותתה המערכת לצוות הרפואי באמצעות 'הנפת דגל אדום' על שינוי במצבו של החולה. הנתונים שנאספו מבתי חולים מכל העולם הצביעו על כך שבאופן חד משמעי הטכנולוגיה השפיעה לטובה על מצבם של החולים: עובדתית, פחות חולים התדרדרו למצב של החייאה. בכך, הצלחנו להושיט יד מהירה ויעילה לחולים הרבה לפני שמשהו רע התרחש".
חדשנות "תחת אש"
מגפת הקורונה עוררה התגייסות של חברות פיתוח למאמץ הלאומי ולטובת הטיפול בחולי הקורונה. "בבית החולים עלה צורך להקים מערכת, שתרכז מידע על חולי קורונה מונשמים במקום אחד, ותקל על הצוותים המטפלים, באמצעות תמונה מלאה, ותוך צמצום חשיפה רציפה אל החולים", מסביר ד"ר פרנקל.
בשיתוף פעולה של בית החולים סורוקה וחטיבת אלתא של התעשייה האווירית, נוצרה מערכת שקיבלה את הכינוי 'קוקפיט'. המערכת תִכללה את המידע שהתקבל מכלל הציוד הרפואי, המוניטורים, מכונות ההנשמה והחיישנים וביצעה חיתוך מידע כולל זיהוי מגמות ההידרדרות במצבם של החולים, ובסוף הנגישה את כל המידע הזה לצוות המטפל בזמן אמת ובצורה פשוטה.
"המערכת הזו פעלה במהלך השנה האחרונה בסורוקה, ונתנה מענה שדומה למתרחש בתא הטייס, כאשר הצוות הרפואי קיבל מידע זמין ומהיר על החולים, ועל בסיסו התבקש לקבל החלטות מהירות".
על גיוס של מערכות צבאיות לטובת צורכי הרפואה, מבהיר ד"ר פרנקל: "התעשייה האווירית וחברת הבת אלתא הוסיפו מכפיל כוח משמעותי לצורכי השעה של הצוותים הרפואיים והחולים המונשמים".
המכשיר הביתי יתריע על הצורך לגשת למרפאה
"החדשנות הרפואית לשנת 2021 באה לידי ביטוי בצורות רבות בסורוקה, ואחת מהן מבוססת גם היא על שיתוף פעולה נוסף שנרקם בין בית החולים לבין התעשייה האווירית.
"לקחנו את יכולות הסנסורים יוצאות הדופן שפיתחה החברה, כרכנו אותן עם יכולות מתחום הבינה המלאכותית ואמצעי ההדמיה, כמו הסי־טי והאולטרסאונד, ושזרנו אותן אל תוך הרפואה", פותח בהסבר כללי ד"ר פרנקל.
"כיום, בכל אמצעי הדמיה בו משתמשים, קיימת עדיין תלות מוחלטת במפענח בשר ודם. אולם, בעזרתה של אלתא אנו פועלים לפתח טכנולוגיה שתעמוד לצד הרופאים, כך שתוכל לעקוב אחר שינויים מינוריים, ותסייע לצוות הרפואי לנתח את התמונות שמתקבלות באותן הדמיות".
"אם ניקח זאת צעד נוסף קדימה הרי שהשיח היום בתחום התעשייה האופטית מתמקד במזעור של סנסורים. לכן, אם נאמץ אותו לעולם הרפואה, נוכל לספק לסובלים ממחלה כרונית, אשר זקוקים למעקב הדמיתי קבוע, אפשרות לקבל מכשיר ביתי שיבצע פענוח אופטי ראשוני של הממצא הידוע שלהם בתדירות הרצויה כאשר רק בעת הצורך יאותת המכשיר למטופל על הצורך לפנות למרפאה".
לצד החדשנות; ממשיכים לשמור על הקשר עם המטופלים
פרופ' ויקטור נובק, הוא מנהל המרכז למחקרים קליניים וראש רשות המחקר, ומנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי סורוקה. הוא מכהן גם בתפקיד פרופ' לרפואה וסגן דיקן לחדשנות בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון. אולם לצד כל התארים מעיד על עצמו פרופ' נובק שהוא רופא פְּנִימַאי.
"בעבר הייתי בין הבודדים בארץ שהקצו לו ארבעה חודשי טיפול בחולים לצד שמונה חודשי מחקר. הקמתי את מרכז המחקר בסורוקה, עד שלפני כשנתיים ביקשתי לחזור לתפקיד רופא במאה אחוז של הזמן".
"כולנו ערים לשינוי שחל בעולם הרפואה. למרות שאני איש של מחשבים ונתונים, חשוב בעיניי לפני הכול לחזור לצורת האינטראקציה שהייתה לפני שנכנסו המחשבים לרפואה. כרגע המחשב משמש בעיקר לתיעוד, ואינו תומך ברפואה הרבה מעבר לכך".
לצד הכרזה זו, מוסיף פרופ' נובק: "כרגע אנחנו נמצאים בתקופת מעבר, וברור לי שצפוי שימוש נרחב יותר במחשבים בעתיד. אך נכון להיום המקום של מחשב ובינה מלאכותית במשולש מטפל – מטופל – מערכת הוא הנושא המרכזי שממעטים לדון בו".
חדשנות שצומחת מהמחלקות עצמן
"ברור לי שבעוד מספר שנים נצטרך להתמודד עם כניסתם של המחשבים והטכנולוגיה לעולם הרפואה", משקף פרופ' נובק מנקודת מבטו את תמונת המצב. הדגש שאליו הוא מכוון את החדשנות ברפואה מופנה לפיתוח של המערכות מתוך מערך הצוות הרפואי ובא לענות על הצרכים של המטופלים והצוותים".
"הצוות הרפואי הוא זה שבא במגע עם המטופלים, ולכן הוא זה שצריך להוביל פיתוח יוזמות טכנולוגיות . חשוב שהחדשנות תצמח מתוכנו ושהפיתוח יתרחש בתוך השדה הקליני בו מתקיימת האינטראקציה בין הצוות הרפואי לבין המטופל ".
"כדי שפיתוח יהפוך למשמעותי בעולם הרפואה, איש הפיתוח חייב להיות חלק מהצוות במחלקות, בחדרי הניתוח ובמרפאות. כמו שיש רופא, אחות, רוקח כך צריך להיות בצוות איש דאטה ומהנדס" מתאר פרופ' נובק.
לפקח על החדשנות בכלים של בקרה
בעולם הרפואה מתקיימת בקרה על פיתוחים, כדוגמת חיסוני הקורונה, ולגביהם נדרשת חובת הוכחה שהם יעילים ולצד זה בטיחותיים. בקרה שמתבצעת בעזרת ניסויים קליניים.
"בעניין הזה, חשוב שגם על הרפואה החישובית יחולו תנאים דומים. כלומר, פיתוחי אלגוריתמים, רובוט או צ'ט בוט שמשרתים פונקציה רפואית של שיח עם מטופל, יתבקש להיבחן על בסיס תנאי של הוכחת יעילותו לצד בטיחותו".
פרופ' נובק מציין שבמרכז המחקר של בית חולים סורוקה ממוקדים בהבניית כלים, אשר עתידם לשמש כבקרה על הרפואה החישובית, ויבחנו האם השיטות החדשות יעילות ובטיחותיות. "השלב הזה חיוני מאוד שהרי אם ניקח לדוגמה מערכת ממוחשבת שמאפשרת ניבוי של הזמן שנותר לחולה לחיות, סביר להניח שנבין מיד שהאינפורמציה הזו גם אם היא מדויקת, היא לא בהכרח תורמת לטיפול ויכולה להיות מתורגמת למהלכים קליניים. בנוסף, יש גם שאלות אתיות שצריכות להישאל בנושא".
לבסוף חוזר פרופ' נובק אל המהות שלדעתו צריכה להישמר ברקע של החדשנות, ומכוון אותה אל האנשים, "השאיפה שלנו בבית החולים היא לחנך דור של רופאים שיאמצו את הרפואה החישובית וישתמשו בה בצורה נבונה".
