הקמתו של בית החולים בילינסון, בשנת 1936, היוותה נדבך חשוב בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל. בית החולים החדש נועד לשרת את בני מושבות יהודה והשרון.
ד"ר משה בילינסון, שעלה לארץ מרוסיה עשר שנים קודם לכם, היה פעיל ציוני ומראשי תנועת הפועלים, ופובליציסט שאלפי רשימות ומאמרים שלו פורסמו בעיתון "דבר". הוא כיהן כיו"ר הועד המפקח של קופת חולים, בעת שהוחלט על הקמת בית חולים במושבה פתח תקווה, והיה האיש שהכריז על פתיחת בית החולים שנקרא אז בשמו הזמני "בית החולים למושבות יהודה והשרון". כשלושה שבועות לאחר הטקס, נפטר ד"ר בילינסון במפתיע מהתקף לב, ובית החולים הפך להיות קרוי על שמו.
עם העלייה בדרישה לשירותים רפואיים, הוקם בשנת 1942 גם בית חולים השרון. בינואר 1996, אוחדו שני בתי החולים למרכז רפואי אחד, מרכז רפואי רבין.
מרכז רפואי רבין השכיל, לבסס את מעמדו כקובע סטנדרטים חדשים בטיפול הרפואי וכפורץ דרך בטכנולוגיה ובידע, וזאת תוך שמירה על רמה גבוהה של טיפול סיעודי ויחס אישי למטופל ולמשפחתו.
ראשוניות והשתלות
בית החולים בילינסון היה חלוץ ומוביל בביצוע פעולות כירורגיות ובהקמת יחידות ומחלקות רפואיות שתרמו להתפתחותו המהירה, מ- 70 מיטות בלבד עם הקמתו, ליותר מ- 1,000 מיטות היום. בבילינסון הוקם בנק הדם הראשון (1938) , הושתלה הכליה הראשונה בארץ מאם לבנה (1964) והתבצעה השתלת הלב הראשונה בישראל, שנה אחת בלבד לאחר השתלת הלב הראשונה בעולם (1968).
בילינסון התמיד במסורת של חלוציות וראשוניות: בשנת 1970 נפתח מכון הלב הראשון בישראל. בשנת 1975 נפתחה היחידה הראשונה לטיפול נמרץ בפג וביילוד בישראל. בבית החולים נפתחו מחלקת העור וכן המכון הנפרולוגי ויחידת הדיאליזה הראשונים במדינה. בשנת 1995 התבצעה בבילינסון השתלת הלב המלאכותי הראשונה בישראל.
מאז הקמת מערך ההשתלות בבילינסון, מתבצעות בו פעולות פורצות דרך כגון: השתלות כליה מוצלבות בין ריבוי תורמים ומושתלים, השתלת לב מלאכותי מהדגמים המתקדמים ביותר, השתלת דומינו, השתלת אונת כבד מהחי, השתלות מורכבות למטופלים עם לב מלאכותי וכבד מלאכותי. היקף ההשתלות בבילינסון הוא הגדול בישראל, ובשנה החולפת ציין בית החולים את השתלת הריאות ה-800.
ניתוח נדיר ביותר ומורכב מאוד, שבוצע לראשונה בישראל הוא "השתלת שן בעין". במהלך ניתוח ייחודי, רופאי מערך העיניים והמחלקה לכירורגית פה ולסת, השתילו בעינה של אישה עיוורת שן שנעקרה מפיה ולתוכה הוחדרה קרנית מלאכותית העשויה מחומר פלסטי. בעיקבות ההשתלה החדשנית, האישה חזרה לראות.
המערך לקרדיולוגיה בבילינסון הוא מערך מוביל ופורץ דרך עם מוניטין בינלאומי, בו נעשות פעולות חלוציות בתחומי רפואת הלב השונים. גם בתחום רפואת העובר נעשות פריצות דרך: ניתוח חדשני שנעשה בבילינסון, ובבתי חולים מובילים בעולם בלבד, הוא ניתוח לתיקון פגם קשה בעוברים (ספינה ביפידה) בעודם ברחם אימם.
בשם החדשנות / ד"ר איתן וירטהיים, מנהל מרכז רפואי רבין (בילינסון והשרון) מקבוצת כללית
"בבתי החולים בילינסון והשרון (מרכז רפואי רבין), אנחנו מעניקים מדי יום את הרפואה הטובה בישראל, וחושבים על רפואת המחר. זו הדרך היחידה לקדם רפואה, מחקר וחדשנות. כחלק מהאסטרטגיה שלנו הקמנו את מערך החדשנות, ראש חץ שיאפשר להמשיך בחידושים ובהישגים שנעשים כאן שמונים שנה ויותר. פרופ' דן שכטמן, מדען דגול וזוכה פרס נובל לכימיה, ניאות לכהן כיו"ר חבר נאמנים של מערך החדשנות. חדשנות זורמת בדמה של הרפואה. ללא יזמות, אומץ והשקעה עצומה, העולם לא היה מתחסן כיום כנגד וירוס קטלני פחות משנה מיום הופעתו. זו החדשנות הרפואית של המאה ה-21: היכולת לחולל שינוי שישפיע ישירות על חיי האנושות. לכן, החדשנות ממוקמת בליבת המצפן האסטרטגי שלנו כמרכיב רוחבי, המשפיע על כל תחום ויוצר את הדנ"א של הארגון: חשיבה פתוחה, שיפור מתמיד וחיבור של יכולות שיביאו את פריצות הדרך הבאות. ברוח זו הקמנו חממת פיתוח וחדשנות, המבוססת על הבנה שפתרונות צומחים מהשטח ומאפשרת לכל עובדינו לזהות צרכים, לקדם רעיונות ולעלות על מסלול שעשוי להסתיים ברישום פטנט, בהקמת סטארט-אפ ובמוצר בר קיימא. נדבכים נוספים בחדשנות: מחקר בסיסי ותרגומי ורשות מחקר קליני, טכנולוגיות פורצות דרך שבכירי הרופאים שלנו מפתחים ומיישמים, קשרים בינלאומיים עם מרכזים מובילים בעולם, בריאות דיגיטלית, ביג דאטה ובינה מלאכותית וכן רפואה מותאמת אישית שבמסגרתה נשיק כאן השנה את מרכז הריצוף הגנומי של כללית ולצדו בנק רקמות שישלים את יכולות המחקר במחלות מורכבות".
