מגפת הקורונה לימדה ענווה והתנהלות בתנאי אי וודאות, אבל לא רק. היא גם לימדה אותנו כיצד ניתן להעניק טיפול ושירות רפואי מיטבי, מרחוק – מבלי שהמטופל והמטפל ישהו יחד באותו חלל. כן, מסתבר שאין כמו מגפה כדי להסיר חסמים, חששות וקיבעון מחשבתי, ולאפשר לטכנולוגיה לסייע בשינוי הפרדיגמה בממשק שבין רופא וחולה ובאפשרות לטפל בבית במקום לאשפז בבית החולים.
פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מערך הקרדיולוגיה בבתי החולים בילינסון והשרון, מספר על ההתפתחויות הדרמטיות שחלו במהלך השנתיים האחרונות בתחום הטלרפואה ועל האצת תהליכי פיתוח ורגולציה בתחום במהלך תקופה הקורונה שהיוותה "קריאת השכמה", למערכות הבריאות בכל רחבי העולם.
מהם היתרונות של הרפואה מרחוק?
"לרפואה מרחוק יתרונות רבים: היא מאפשרת מעקב אחרי המטופל ללא קשר למקום, זמן, זמינות ציוד רפואי וזמינות רופאים. מעקב כזה משמעותי ביותר לאוכלוסייה המבוגרת, וכן למטופלים שגרים במרחק רב מהמרכז הרפואי או לאלו שמתקשים בניידות עקב מגוון מגבלות. בנוסף, מעקב וטיפול בחולים מרחוק, מאפשרים הענקת טיפול מוקדם יותר - לפני הדרדרות המחלה, אלה גם מצמצמים את שיעור האשפוזים והאשפוזים החוזרים, היוצרים עומס רב על מערכות הבריאות בישראל כמו ברחבי העולם. בתקופות משבר ומלחמה, כמו בתקופת הקורונה, לרפואה מרחוק היו ועדיין ישנם יתרונות חשובים נוספים: עובדי מערכת הבריאות מתפנים לתמוך במאמץ המלחמה במגפה, וחולים כרוניים - שנמצאים בסיכון גבוה לתמותה, זוכים למעקב וטיפול שוטפים בלי להסתכן ביציאה מהבית לצורך פגישה עם הרופא או הגעה לבית חולים".
מה מלמדים המספרים על חשיבותה של הרפואה מרחוק?
בשנת 2015 שוק הרפואה מרחוק בארה"ב הוערך בכ-175 מיליון דולר, ועד סוף שנת 2022 הוא צפוי להגיע לכ-536 מיליון דולר. בעקבות הקורונה אנחנו יכולים להעריך ששוק זה עוד ילך ויגדל. במיוחד לנוכח העובדה שבשנים האחרונות, חלה ירידה של 75% באשפוזים חוזרים של חולים כרוניים המשתמשים במערכות רפואה מרחוק. ההערכה היא שרפואה מרחוק צפויה לחסוך 200 מיליארד דולר למערכות הבריאות ברחבי העולם ב-20 השנים הבאות. סימולציות שנערכו בתחום ותוכניות עסקיות שונות מדברות על כך שהרפואה מרחוק תגרום לחיסכון בעלויות כספיות ובכוח אדם, אך חובת ההוכחה בתחום זה עדיין לפנינו".
יש גם כאלה שמתנגדים לרפואה מרחוק, בשל העדר מגע אנושי בין המטפל למטופל. מה דעתך?
"אכן יש המודאגים מהסכנה לפספס סימני מחלה הדורשים בדיקה מדוקדקת של המטופל. יש הטוענים שרפואה מרחוק נוגדת את מהותו של מקצוע הרפואה המבוסס על התנהלות 'אחד על אחד'. לדעתי, החשש הזה מוצדק אך טיעונים אלה אינם מתייחסים ליתרונות המובהקים של הרפואה מרחוק, שמסייעים בטיפול ובשמירה על בריאות המטופלים ואוכלוסיות בסיכון. עד שנת 2050, אוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בארצות הברית לבדה צפויה למנות יותר מ-80 מיליון, כך שהחשיבות של רפואה מרחוק תגבר אפילו יותר במהלך מגפות, בהן האוכלוסייה המבוגרת נמצאת בסיכון גבוה לתמותה מהנגיף. בסופו של דבר, רפואה מרחוק, לא באה להחליף את המגע האנושי בין המטפל למטופלים אלה לשמש ככלי מסייע בטיפול ובמיוחד בתנאים שלא מאפשרים את המגע הקרוב או ההגעה הפיזית למרפאה".
כיצד בעצם ניתן ליישם היום ובעתיד רפואה מרחוק באופן מיטבי?
"היישום מתבצע בזכות טכנולוגיות מתקדמות של תקשורת ויזואלית ומכשירים חכמים, לבישים או מושתלים, שיאפשרו איסוף מרחוק של מידע, אשר עד היום היה זמין רק בתוך בתי החולים, ולכן נדרש אשפוז. המכשירים ישדרו נתונים פיזיולוגיים מדויקים מתוך גוף החולה, כגון חום, לחץ דם, דופק וסטורציה, ויאפשרו לצוות המטפל להעניק טיפול איכותי, מוקדם מספיק שיעצור את הדרדרות המחלה. איסוף הנתונים יאפשר יצירת מאגרי מידע מאובטחים ואנליזות של 'ביג דטה' ובינה מלאכותית (AI), כדי לזהות התדרדרות במצב הרפואי מבעוד מועד ויצירת תגובה רפואית הולמת על מנת למנוע ולטפל בהתדרדרות שכזו".
אם כך, מדובר בתחום שנמצא בפיתוח ושגשוג?
"תחום הרפואה מרחוק, גדל בהתמדה וזוכה לתשומת לב רבה. חלק מהמוצרים הקיימים מיועדים לאנשים בריאים (כמו Apple Watch או צמידים 'חכמים'), אחרים מיועדים לחולים, כמו ה-V-LAP של חברת ווקטוריוס טכנולוגיות רפואיות - מיני מחשב ראשון בעולם, שמושתל בתוך לב אדם ומאפשר טיפול פרסונלי ומדויק בחולי אי ספיקת לב מרחוק. זהו פרויקט מחקר ופיתוח מעניין ביותר שאנו מובילים אותו במערך הלב בבילינסון ברמה הבינלאומית. מוצרים מעניינים אחרים בתחום הרפואה מרחוק הם: Smartwatch Owlytics - מיועד לזיהוי נפילות מרחוק בקרב אוכלוסיית הקשישים; Mitra icrosampling Devices - שתוכננו כדי לפשט את תהליך בדיקות הדם למטופלים בבית; Sensible-Medical - שמאפשרת מדידה כמותית של נוזלים בריאות, DexCom - המאפשר מעקב גלוקוז שוטף עבור חולי סוכרת, כך שאין יותר צורך בדקירת האצבע לבדיקת רמת הגלוקוז בדם; ו-TytoCare המצוי בשימוש נרחב בשרותי בריאות כללית המורה למטופל כיצד לבצע בדיקה ביתית של אוזניים, דופק, גרון ועוד ומסוגלת לזהות אם הבדיקה נעשה כראוי ואם הרופא קיבל את המידע הנחוץ לו".
מה לימדה אותנו הקורונה בהיבט של רפואה מרחוק?
"התפרצות הקורונה חייבה שינוי תפיסתי גם שלנו, הצוותים הרפואיים, וגם של מקבלי ההחלטות. רפואה מרחוק כבר אינה פריבילגיה. הרפואה מרחוק צריכה להפוך להיות סטנדרט טיפול, שיאפשר לחולים להמשיך לקבל טיפול איכותי גם בזמני משבר כמו זה שאנחנו חווים עכשיו ולמנוע מצב שחולים שזקוקים לטיפול לא יקבלו אותו בגלל פחד להגיע לבית חולים או העדר משאבים. ישנן דוגמאות קונקרטיות ליישום חריג של טלה-רפואה במהלך השנתיים האחרונות במערכת הבריאות הישראלית בבתי החולים השונים, במרפאות הקהילה של קופות החולים. ככלל, אני חושב שבמהלך השנתיים האחרונות ישראל היוותה מודל לכלל העולם, כיצד ניתן ליישם את הטלרפואה, זאת בראש ובראשונה בזכותו קופות החולים וצוותי הרפואה המצוינים שלנו ומגמה זו צפויה להתחזק ללא ספק".
ובעוד עשור?
"הטלרפואה תהיה סטנדרט טיפולי בתחומים רבים, טכנולוגית ונגישה לכל מטופל, מתנהלת לרוב מהטלפונים החכמים ומאפשרת לצוות המטפל לעקוב ולנטר את המטופלים באופן רציף, כדי לשפר את איכות הטיפול ולבצע זיהוי מוקדם של מצבי קיצון ברפואה. בעניין זה, העתיד כבר כאן ואנו נדרשים לנצל את הפוטנציאל הגלום ברפואה מרחוק ולהיערך לכך בהתאם. יש להוסיף לכך את ההתפתחות הרבה שחלה בתחום טיפולי הבית, מחלקות הבית שהוקמו לאחרונה באמצעות מספר בתי חולים כולל בילינסון, זקוקות לטכנולוגיות טלרפואה כדי לממש את יעודן וגם בתחום הזה של הרפואה מרחוק, צפויות התפתחויות מעניינות, בעתיד הלא רחוק".
