לא אחת משרדנו מוצא עצמו נחלץ להגנתן של נשים בהליכי משפחה המתדרדרים לפלילים. בני אדם הם יצורים סקרנים ורוצים תמיד “לדעת” כל מה שעושה בן/ת הזוג כשהוא/היא אינו/ה בטווח מקלדת, שהרי בעידננו, נוכחות פיזית כבר איננה מציאות. נוכחות היום היא וי כחול. לאחרונה גבר, ובצדק רב, העיסוק בנשים בסיכון, כשנורות האזהרה הן אובססיבית של בן הזוג.
לעתים נישקה היחיד של האישה במערכה זו הוא מידע. למרבה הצער, נשים אלה סווגו מיד כ”אלימות” נוכח חיטוט בנייד של בן הזוג. מכאן קצרה הדרך המשפילה לחקירתן כחשודות במשטרת-ישראל, תוך נטילת טביעות-אצבע וצילום לאלבום המשטרתי.
נתקלנו במקרים בהם הוגשה תלונה על העתקת מידע מטלפון בן הזוג, ואולם בדיקה מעמיקה שלנו, כחלק מקו ההגנה הלגיטימי, העלתה כי בן הזוג לא היה יוצא 8200 מצטיין ונהג לשתף, לעתים כסוג של אפנדי, את כל תכניו האישיים בענן המשפחתי. כאן ידענו לרתום גם את הגנות חוק הגנת הפרטיות, המונעות אחריות משפטית כש”הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה- “ לשון החוק. עם עקרונות אלה אנחנו כבר יודעים לעבוד היטב.
נושא הגנת הפרטיות משרטט גם הבדל תרבותי וטקטי גדול בין שדות הקרב המשפטיים השונים. בבית המשפט למשפחה צילומים פרטיים של בעל “לא נאמן” או אשה “בוגדת”, לא ממש מעניינים את הערכאות האזרחיות והמונח הטעון והחשוך “בגידה” לרוב לא מתכתב עם התפישה התרבותית הליברלית.
לא כך, בבית-הדין-הרבני, בו מידה של שמרנות (שאגב הולכת ומתאימה עצמה למציאות החילונית) עשויים להפוך צילומים כאלה לראיות ענייניות. נודה, השימוש בחומרים אלה, אף שהושגו כדין, אינם נוחים לנו. זכור לנו דיון טעון בבית-הדין-הרבני בו נתפסו בידי האישה שייצגנו צילומים שצילם ושיתף הבעל עם אישה צעירה עמה נהג להתרועע. האישה שעמדה להיות מנושלת בטענות שונות מכתובתה, הייתה חייבת להתגונן. אבל אפילו כאן, בחרנו לשוב לרגע אל האבירות של המאה השמונה-עשרה ונתנו ליריב לבחור את כלי הנשק בו ירצה לערוך את דו-הקרב. פתחנו את חקירתו הנגדית בפניה אליו “כגבר אל גבר”. הצענו לו להימנע מחיטוט בתצלומים המביכים ולעבור לדיון חשבונאי אפור וענייני. משעה שבחר הנחקר לעמוד גב-אל-גב כשנשקנו הוא הצילומים, נאלצנו להיכנס אל נבכי תצלומים פרטיים אלה. זהו הרגע להיתקף בגעגועים לחיים הפשוטים בהם לטלפון הייתה חוגה וצליל תפוס (אם לא הבנת, את/ה כנראה יליד/ת המילניום. שאל/י את אמא או את סבתא).
עוה”ד אורון שוורץ ויוגב נרקיס, הם שותפים מייסדים במשרד שוורץ-נרקיס ושות’. אורון שוורץ הוא בעל הפודקאסט “משפט חוזר” בתאגיד השידור “כאן”.
