אחד המקומות הקסומים בישראל בהם הזמן עצר מלכת הוא תיאטרון היידישפיל, התיאטרון היהודי, תיאטרון היידיש היחידי בישראל. היידישפיל נוסד ב-1987 מתוך תחושת שליחות להציל את כבודה האבוד של שפת היידיש, העסיסית והנפלאה, שפה שהיא תרבות שמכנסת בתוכה כל כך הרבה דברים שהם מעבר למילים עצמן.
"יידיש היא שפה מלאת חן, בו-בזמן עממית ומפוארת, שפה שמסמלת תרבות עשירה ומשמעותית", מסביר זליג רבינוביץ', מנכ"ל תיאטרון היידישפיל מ-2015. "היידיש מהווה אבן יסוד חשובה בתולדות העם היהודי ובתיאטרון שלנו, משמעויות השפה מועצמות הודות לרפרטואר קלאסיקות של שלום עליכם, איציק מאנגר, שלום אש, יצחק בשביס-זינגר, ש"י עגנון, חנוך לוין, יהושע סובול, ב. מיכאל, אפרים סידון ועוד רבים אחרים".
היידישפיל הוקם על ידי מנהלו האמנותי הראשון, שמואל עצמון-וירצר, כצורך חיוני להציל את כבודן האבוד של השפה היידית ותרבותה, ולהשיבן לחיים. "אמנם המשימה נראתה בתחילה כבלתי אפשרית, לא זכתה לאוזניים קשובות ולתמיכה, אבל מאחוריה עמדו אנשי ציבור, חברה, כלכלה, אמנים מהשורה הראשונה, משרד החינוך והתרבות ועיריית תל-אביב-יפו, שבראשה עמד אז תומך נלהב של הרעיון, שלמה להט (צ'יץ) ז"ל", מספר זליג רבינוביץ'.
ששי קשת מנהל אמנותי של היידישפיל
במשך השנים העלה תיאטרון היידישפיל למעלה מ-100 הפקות חדשות בכל רחבי הארץ. בשנת 2011 החליף ששי קשת את שמואל עצמון כמנהל האמנותי של תיאטרון יידישפיל, ועובד בשיתוף פעולה עם מנכ"ל התיאטרון, זליג רבינוביץ'.
"תיאטרון יידישפיל נושא בגאון את לפיד התרבות היהודית ושפת היידיש כשהוא מציג את מיטב היצירות הקלאסיות לצד מחזאות ישראלית בת זמננו!" מכריז ששי קשת, המנהל האמנותי. "מראשית התיאטרון משחקים אצלנו מיטב שחקני היידיש הוותיקים לדוגמת יענקל'ה אלפרין (ז"ל), יעקב בודו, אנאבלה (ז"ל), אורי אילון-קובלסקי ומוניקה ורדימון. אליהם הצטרפו במהלך השנים שחקנים צעירים, ילידי הארץ ועולים חדשים מרוסיה, רומניה וארגנטינה. רובם למדו יידיש תוך כדי משחק ביידישפיל".
נוסף לכל אלה, מתגאה התיאטרון בשחקניות מהשורה הראשונה ובהן ליא קניג, מרים זוהר, אודיה קורן, לאורה ריבלין, ענת עצמון, אירמה סטפנוב, שריאל יוסף, רותם מלר ועוד. "לך אל האשה גבר למד דרכיה וחכם", מוסיף קשת, שנשוי לשחקנית המופלאה יונה אליאן-קשת, שגם היא שחקנית התיאטרון והובילה לא מעט הפקות ביידיש.
המקום להתענג על הומור יידישאי
אם אתם נתקפים בגעגוע לא מוסבר אל העבר, זה המקום להיות בו. הרפרטואר עשיר, השפה משגעת, הכישרונות שעל הבמה מרטיטים את הלב. כך למשל "ניגונים אויפן דאך" ("ניגונים על הגג") הצגה מוסיקלית, שהיא חגיגה של מוסיקת כליזמר יהודית והומור יידישאי.
הצגה נוספת שעולה באביב הקרוב היא "רחלע'ס חתן" (החתן המושלם של רוחל'ה). רוחל'ה היפה והחכמה מוצאת סוף סוף חתן בסוף שנות השלושים לחייה. שלוימ'ה, אביה, אלמן ניצול שואה, יוצא מגדרו מרוב התרגשות ואולם בעקבות הפגישה עם החתן המושלם, נחשפים זיכרונות כואבים מתקופת המלחמה בפולין. בעקבות הזכרונות, שלוימ'ה מחליט לבטל את החתונה. זוהי דרמה מרגשת שעוסקת באהבה, זיכרונות והקושי של ילדי ניצולי השואה להתמודד עם העבר של הוריהם. זוהי גם הזדמנות לבוא, לצפות, להקשיב למוזיקה של המילים ולהתרגש.
בשיתוף יידישפיל
