האוניברסיטה הפתוחה המציינת יובל להקמתה ממשיכה להוכיח שלמידה גמישה אינה פשרה – אלא יתרון משמעותי. כמי שאינה מתנה את הקבלה אליה בציון פסיכומטרי, הפכה האוניברסיטה עם השנים למנוע של מצוינות אקדמית, קידום חברתי ומובילות בתחומים רבים בחברה ובמשק הישראלי.
אחד האתגרים העיקריים עמם היא מתמודדת בהצלחה הוא הפער בין איכות הלימודים הגבוהה לבין הדימוי הציבורי שממשיכים לייחס לה – כמוסד אקדמי נגיש מדי. בפועל, מדובר באחד המסלולים האינטנסיביים והתובעניים ביותר באקדמיה הישראלית, כזה שדורש רמת משמעת עצמית גבוהה במיוחד. דווקא משום כך, נחשבים בוגרי האוניברסיטה הפתוחה למצטיינים ורבים מהם נמצאים בעמדות מפתח באקדמיה, בשירות הציבורי ובמגזר העסקי. המעסיקים כבר מכירים את הערך המוסף שהם מביאים – יכולת ללמוד באופן עצמאי, להתמודד עם חומר מורכב ולעמוד באתגרים אמיתיים. לכבוד חגיגות היובל, שוחחנו עם חמישה בוגרים, שכל אחד מהם הגיע להישגים יוצאי דופן בזכות מודל הלמידה הייחודי של האוניברסיטה הפתוחה.
סיגל מנהיים קצוביץ
מנהלת את שרשראות האספקה של ישראל
כמנכ"לית DSV ישראל, חברת השילוח הגדולה בעולם, מנהלת סיגל מנהיים קצוביץ מערכות גלובליות המניעות את הייבוא, הייצוא והתעשייה הישראלית. את דרכה היא החלה דווקא בעולם התעופה והלוגיסטיקה "מלמטה" ועם המון עבודה קשה והתמדה. "נולדתי וגדלתי באילת ושירתי בצה"ל כקצינת שלישות. אחרי הצבא התקבלתי לעבודה בארקיע באילת, ואז גם התחלתי ללמוד את התואר הראשון במדעי החברה בדגש על ניהול. בשלב מסוים עברתי למרכז, ובגלל שהייתי חייבת להמשיך לעבוד במקביל, המשכתי את התואר באוניברסיטה הפתוחה. עשיתי מספר תפקידים בארקיע, כשבתפקידי האחרון כיהנתי כראש אגף מבצעי קרקע".
אחרי 20 שנים במגוון תפקידים בארקיע, קיבלה מנהיים קצוביץ הצעה לכהן כמנכ"לית חברה לשירותי קרקע בנתב"ג, שנקראה בזמנו GHI. במסגרת תפקידה הובילה מיזוג עם חברת לאופר, ואז מונתה כמנכ"לית חברת "סוויספורט" השוויצרית המתחרה בממ"ן, שהיתה עד לפתיחתה בארץ מונופול בתחום. "התחלתי כמנכ"לית, בחברה שהפסידה מיליונים כל חודש והיתה על סף סגירה ותוך שנתיים הפכתי אותה לחברה מצליחה ומרוויחה. כהוקרה קיבלתי את אות המנכ"לית המצטיינת של 'סוויספורט, מתוך 120 מנכ"לים בעולם", היא מספרת. לאחר 6 שנים קיבלה מנהיים קצוביץ הצעה להתמודד על הובלת השלוחה הישראלית של DSV, חברת השילוח הבינלאומית הגדולה בעולם – חברה בה היא משמשת כמנכ"לית ב-11 השנים האחרונות. "מדובר בארגון המונה 700 עובדים בישראל ו-160,000 עובדים בכל העולם. במקביל לעבודה המקצועית, אנו עוסקים המון בחדשנות בעולמות שרשראות האספקה ובנוסף אנו משמשים כספונסרים של החדשנות במרכז פרס לשלום וחדשנות בכל תחום הלוגיסטיקה ושרשראות אספקה. בכך אנחנו מטפחים יצירתיות, חדשנות וקיימות בהשראת חברת האם וביוזמות מקומיות. ברמה האישית אני פשוט אוהבת לנהל ולהוביל אנשים, להנהיג בגובה העיניים".
את תקופת לימודיה באוניברסיטה הפתוחה, היא זוכרת לטובה ומספרת כי למרות ש"הלמידה הייתה קשה ומאתגרת, היא העניקה לי כישורים שאין בשום מסלול אחר. באוניברסיטה הפתוחה לא מאכילים אותך בכפית, אתה לומד לבד, מנתח, מסיק מסקנות, וצריך הרבה משמעת עצמית". מאז לימודיה מנהיים קצוביץ לא הפסיקה, כאמור, לפרוץ גבולות והיא מתגאה בעיקר בפרויקט לוגיסטי חדשני וראשוני שהקימה בישראל. "הובלתי הקמת מסוף למיון חבילות אי-קומרס הראשון בארץ, שעובד 24/7 עם פיקוח מכס וטכנולוגיה רובוטית. צריך להבין, זו לא רק לוגיסטיקה, זו חדשנות".
מנהיים קצוביץ מדגישה שהלמידה בפתוחה אפשרה לה לבנות קריירה תוך כדי תנועה. "זה עזר לי לא לוותר. ללמוד תוך כדי עבודה מלאה, לנהל את הזמן, ובעיקר להתמיד – אלה בדיוק הכישורים שהביאו אותי לאן שאני היום". היא גם מביעה תסכול מהסטיגמה שעדיין מלווה את האוניברסיטה: "יש תפיסה שגויה כאילו זו אוניברסיטה פחות טובה כי אין תנאי קבלה, וזה פשוט לא נכון. הלימודים הם ברמה אקדמית מאוד גבוהה, ורק סטודנט באוניברסיטה הפתוחה מבין זאת".
ישראל קלרק
תלמיד ישיבה ביום, חוקר Ai בלילה
ישראל קלרק (25) מייצג סיפור הצלחה ישראלי. הוא נשוי לטובה ואבא לפעוטה תחיה, סטודנט לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה, תלמיד ישיבה, מילואימניק ועובד כמתמחה במעבדה של פרופ' אלישי עזרא צור. קלרק מתגורר באלון שבות ובגיל 14, כנער דתי חכם מאוד עם כיפה סרוגה הוא התחיל את לימודיו האקדמיים ולקח קורס ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. בגיל 18 כבר סיים תואר ראשון, ומאז הוא לא עוצר. היום, הוא לומד לתואר שני עם תזה בבינה מלאכותית, משרת במילואים כטנקיסט, ובמקביל שוקד על הסמכה לרבנות בישיבת הר עציון.
"האמת, פשוט השתעממתי בבית הספר", הוא מספר בצניעות. "הוריי שמעו על תוכנית 'אקדמיה בתיכון', וזה התאים לי בול. היה לי ברור שזה מה שאני רוצה. למדתי עם עוד שני חברים בגילי, אחד מהם אפילו פרש – אבל אני פשוט נהניתי ללמוד". שני אחיו הבוגרים למדו במסלול מדעי המחשב ב"מכון לב" וקלרק מספר שכך נראה מסלול ההתפתחות הטבעי במשפחה. "לא היה לי קשה, הייתי בחור חכם וסקרן. אני חייב לומר שלא הרגשתי חריג, למרות הגיל, המורים כיבדו אותי ואני זוכר שבבחינה הראשונה הבוחנות ממש התלהבו ואמרו 'איזה ילד חמוד'.
היום, ישראל חוקר בין היתר את הממשק שבין בינה מלאכותית להלכה. "כבר בתחילת הלימודים חשבתי, למה לא לשלב בין השניים? לאחרונה הרצאתי על הנושא ב'מכון לב', ויש לי חלום לפתח כלים תומכי פסיקה הלכתית באמצעות בינה מלאכותית".
לקראת התואר השני, נדרש להמלצה ממנחה, אך הבעיה הייתה שהוא עוד לא התחיל את הלימודים: "פניתי למרצה שלא הכיר אותי, והוא החליט להמר עליי. לשמחתי, הוא לא התחרט". במקביל לכל זה, משלים ישראל בימים אלה את התזה, כשזמנו הפנוי מוגבל ביותר: "מתחילת המלחמה הייתי 250 יום במילואים. רק כשהתקבלתי לתוכנית – קיבלתי צו. בזמן האחרון שוב גויסתי, אבל אני ממשיך לכתוב כל פעם שיש לי שעתיים פנויות. באישיות שלי אני בנוי להתמיד במשימה וללמוד כמה שיותר. אני אוהב לנצל זמן. אין חוויה, קשה ככל שתהיה, שאין לי מוטיבציה לפרק אותה וללמוד אותה".
אתה מרגיש שתוכנית הלימודים באוניברסיטה הפתוחה סייעה לך?
"בוודאי. היא אפשרה לי ללמוד בגיל צעיר, בהתאם לקצב שלי ובצורה גמישה. זה בדיוק מה שנתן לי לשלב הכול, כולל ישיבה, צבא ומשפחה. זו לא הייתה רק למידה, זו היכולת לקחת אחריות על הדרך שלך".
ההספק המרשים שלו בהשוואה לגילו הצעיר הוא בהחלט מדהים, וישראל מספר שבזמן המועט שנותר לו בחייו האישיים הוא מבשל, עושה כושר, מנגן בחצוצרה, ובעיקר קורא. "אני מאמין שבכל מקום אפשר ללמוד משהו חדש, צריך רק להקשיב".
דודי דרור
חוקר את החברה החרדית, מבפנים
דודי דרור, בן 37, נשוי ואב לארבעה, עומד בראש חברת המחקר החרדית הראשונה מסוגה: "אסקריא". את דרכו האקדמית החל מנקודת פתיחה לא שגרתית: בחור חרדי מזרם ליטאי, ללא השכלה כללית, שלמד כל חייו במסגרת תורנית סגורה. היום הוא בוגר תואר ראשון מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני מאוניברסיטת בר אילן, מומחה למחקר חברתי, ומוביל סקרים אסטרטגיים לגופים ענקיים כמו קופ"ח מאוחדת, משרד הבריאות, אל-על, בנק לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
מסע ההשכלה שלו התחיל במקרה. "סבא שלי עודד אותי ללמוד משהו פרקטי, אז נרשמתי לקורס להכשרת מורים, ולקחתי קורס מבוא לפסיכולוגיה", הוא מספר. "זה תפס אותי לגמרי. משם גיליתי את האוניברסיטה הפתוחה. אז גם לקחתי קורס סטטיסטיקה ובאמת שלא ידעתי כלום. הייתי צריך ללמד את עצמי את כל הבסיס, אבל הצלחתי. קיבלתי 100, והבנתי שזה אפשרי".
הלמידה בפתוחה הייתה עבורו מהפכה תודעתית. "זה עולם שבחור חרדי כמוני לא מכיר – פסיכולוגיה, חקר התנהגות, מתמטיקה, מדדים, נתונים. כל מונח היה לי זר, אבל היה בי רעב. למדתי לבד, חקרתי, חיפשתי ברשתות, והצלחתי. הרגשתי שפתחתי לעצמי דלתות לעולמות שלמים". לקראת סוף התואר הראשון, ד"ר גדי און, מרצה לשיטות מחקר, זרק לו רעיון: "למה שלא תקים מכון מחקר חרדי?". דרור לקח את זה ברצינות - מצא לקוח ראשון, הקים עסק קטן יחד עם ד"ר און ובהמשך עבר לניהולו הבלעדי – והיום, שבע שנים אחרי, החברה שלו מספקת תובנות אסטרטגיות על החברה החרדית לגופים הגדולים במשק כמו מוסדות אקדמיים, משרדי ממשלה ועמותות. "אנחנו מזהים מגמות, מזהים השפעות של רבנים, מבינים מה באמת מניע קהילות – ונותנים את זה החוצה. אנחנו היחידים שיודעים לתווך בין הצורך לידע של החברה המסחרית לבין הדרך הנכונה להשיג את המידע באמצעות היכרות מעמיקה עם המגזר החרדי".
ואיזה מקום תופסים הלימודים בכל הדרך שעברת?
"הלימודים הם אבן הדרך הקריטית. האוניברסיטה הפתוחה שינתה לי את החיים. היא הייתה המקום היחיד שהתאים לי: קורסים בבית, בקצב שלי, במקביל ללימודים תורניים. היא אפשרה לי לחבר בין עולמות ולבנות כישורים של למידה עצמית, מחקר, ניתוח נתונים. היו גם רגעים קשים: המשפט הראשון בשיעור סטטיסטיקה היה: 'טרנספורמציה ליניארית היא…' ולא הבנתי מילה. הייתי המום. אבל היום, אני בונה מודלים סטטיסטיים בעצמי ומעסיק סטטיסטיקאים. יש לי ביטחון. אני יודע שאני יכול להתמודד עם כל תחום חדש. ללא האוניברסיטה הפתוחה – לא הייתי במקום שאני נמצא בו היום. היא הפכה אותי לאיש של למידה, של ניתוח, של חקר, ובעולם משתנה כמו שלנו – זה הנכס הכי גדול".
נגה יערי
הכוח שמניע את העתיד הטכנולוגי של ישראל
בגיל 29 בלבד, נגה יערי כבר מחזיקה בשני תארים מהאוניברסיטה הפתוחה, מופיעה ברשימת הצעירים המבטיחים של Forbes 30Under30, ומשמשת כ-VP Business Development
ב-Earth&Beyond Ventures, קרן הון-סיכון שמתמחה בהשקעות דיפ-טק, בתחומים כמו טכנולוגיה קוונטית, חומרים מתקדמים ומדעים מדויקים. כששומעים את סיפורה, מבינים שזו רק ההתחלה. "התחלתי את הלימודים אחרי שלוש שנים של עבודה אינטנסיבית", היא מספרת. "ניסיתי ללמוד במוסד אחר, אבל חיפשתי מסגרת גמישה יותר שתתאים לעומס ולקצב שלי. באוניברסיטה הפתוחה מצאתי מסלול שאפשר לי לשלב הכול – עבודה, חיים ולימודים, מבלי לוותר על האיכות או העומק".
ואכן, השילוב הזה הפך למתכון להצלחה. לאחר שירות בחיל האוויר, מצאה את עצמה עובדת בשגרירות ישראל בוושינגטון כעוזרת נספח. "החוויה הזו פתחה לי את העיניים. הבנתי שהעולם מעריך את ישראל בזכות החדשנות. משם נמשכתי לעולמות ההייטק וההשקעות". יערי החלה כעוזרת מנכ"ל בסטארט-אפ, השתתפה בפרויקט רכישת חברה, והמשיכה לתפקיד פיתוח עסקי. לאחר מכן, הקימה את תחום השותפויות באקומושן, תחת המכון הישראלי לחדשנות, גוף שעוסק בהובלת קהילות סטארט-אפ והנגשת חדשנות במגזר העסקי והציבורי. משם, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שתעבור לעולם ההשקעות. "ב-Earth&Beyond אנחנו משקיעים בטכנולוגיות עמוקות ואני מובילה את השותפויות האסטרטגיות והפיתוח העסקי, מלווה 13 חברות פורטפוליו, וזה ממש כמו לגדל דור חדש של חדשנות ישראלית", היא מספרת.
לצד העבודה, סיימה בתוך שלוש שנים בלבד שני תארים בפתוחה: תואר ראשון בניהול ותואר שני במנהל עסקים, שניהם בהצטיינות יתרה.
כשהיא מתבקשת לחזות את עתידה המקצועי היא אומרת: "תחום הדיפ־טק נמצא בנקודת זמן היסטורית, והחזון שלי הוא להיות חלק מהשינוי שישראל והעולם עומדים לעבור - בין אם דרך הקרן שלנו, שבשאיפה תהפוך לפלטפורמה המובילה בתחום, ובין אם דרך הדבר הבא".
איך השפיעה עלייך חוויית הלימודים?
"הלימודים חידדו לי את החשיבה, ובעיקר חיברו לי בין תאוריה לפרקטיקה. למדתי לנהל זמנים, להציב יעדים, לחשוב מחוץ לקופסה, והכי חשוב: לשלב למידה עם עשייה אמיתית. האוניברסיטה הפתוחה לא רק אפשרה לי להמשיך לעבוד, היא חיזקה אותי כאשת מקצוע".
גם החוויה החברתית, שחששה שתיעדר בלמידה מרחוק, התגלתה כהפתעה: "פגשתי בלימודים חברה דרך הוואטסאפ, ועשינו יחד את כל התואר. עד היום אנחנו בקשר. אני יודעת שיש מי שסבורים שהאוניברסיטה הפתוחה היא לא מוסד אקדמי שגרתי, אבל בעיניי ככה כולם ילמדו בעתיד. האוניברסיטה הפתוחה לא רק העניקה לי השכלה, היא חידדה את היכולות שלי והיא חלק מהותי מהמסלול שהוביל אותי לאיפה שאני היום".
בן מיטלמן
מקריירה עיתונאית לדוברות גוגל ישראל
העיתונאי בן מיטלמן, מגיש תוכניות ספורט, טכנולוגיה וחדשות בעברו, מוכר ממסך הטלוויזיה כמעט בכל בית בישראל. כיום הוא מנהל הדוברות של גוגל ישראל, נשוי לשירה ואב לשלושה בנים, ובין עיסוקיו הרבים הוא הספיק להשלים שני תארים באקדמיה.
מיטלמן הוא בוגר תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה, ובוגר תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. דרכו המקצועית והאקדמית רצופה פניות מרתקות, המעידות על סקרנות בלתי פוסקת, תשוקה לידע ונחישות יוצאת דופן. את הקריירה החל עוד כשהיה על מדים ככתב תרבות בגלי צה"ל, משם המשיך לערוץ הספורט, שם עבד במשך שנה וחצי ככתב, שסיקר אירועי ספורט, תחום שמאז ומתמיד היה התשוקה הגדולה שלו. בהמשך נפרד מערוץ הספורט, על מנת להרחיב את עשייתו העיתונאית ובגיל 22, עבר לחברת החדשות של ערוץ 2 (היום חדשות 12), והחל לשמש ככתב ספורט וככתב כללי. במערכת החדשות של הערוץ המוביל נשאר במשך 15 שנה, הגיש מגוון תוכניות כמו "מהדורה ראשונה", ו"סדר עולמי" וסיקר מגוון רחב של תחומים - מספורט ועד טכנולוגיה. "ריאיון ספציפי שנהניתי ממנו במיוחד הוא ריאיון שקיימתי בפריז עם ניימאר, שהשלים את העסקה שהפכה אותו לכדורגלן היקר בהיסטוריה", הוא מספר. "בנוסף, סיקרתי כשליח הערוץ שלוש אולימפיאדות ושלושה מונדיאלים". אחת התקופות המרגשות הזכורות לו הייתה בכלל בתחילת מגפת הקורונה, אז החל לשמש ככתב טכנולוגיה, תחום במסגרתו סיקר את ההייטק הישראלי באחת התקופות הזוהרות שלו שכללו הנפקות ענק.
לצד הקריירה האינטנסיבית, חיפש מיטלמן דרך ללמוד ולצמוח גם ברמה האינטלקטואלית וכבר שהיה רק בן 23, החל ללמוד לתואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה. מטרתו לא הייתה לרכוש מקצוע, אלא ללמוד לשם הלימוד, מתוך אהבה לידע ורצון אישי עמוק. על מנת לצבור את הנקודות הדרושות לתואר בפתוחה, הוא לקח קורסים דווקא בתחומים שעניינו אותו במיוחד, בהם קולנוע והיסטוריה, ואף כתב סמינריון בנושא מרד החשמונאים תחת הכותרת: "האם לחמו השומרונים לצד היהודים במרד בר כוכבא" – נושא שאשתו נהגה להתבדח עליו, לאור ה"נישה ההיסטורית והלא ברורה" שאליה נכנס. הלימודים בפתוחה נמשכו כשש שנים, תוך שמיטלמן שומר על יציבות והתמדה: "הקפדתי לקחת כל סמסטר, כולל סמסטר קיץ, קורס גדול שמקנה לי 6 נקודות צבירה, ובכך סיימתי את התואר תוך שש שנים, ובמקביל לעבודתי השוטפת והתובענית כעיתונאי". את הקורסים בחר בהקפדה תוך תיאום ללוח הזמנים הצפוף שלו, כיאה לכתב של הערוץ הנצפה בישראל.
כיצד אתה מתאר את לימודיך באוניברסיטה הפתוחה?
"הלימודים בפתוחה דורשים אופי של אוטודידקט, אתה נדרש לארגן זמן פנוי שכמעט ולא קיים, במקביל למסגרת העבודה, ואם אתה מצליח, זה מדהים. מעטים במערכת החדשות ידעו שאני לומד באוניברסיטה, הלימודים היו לחלוטין בזמני הפנוי והשלמתי את החומרים בשבתות, שבהן למדתי לפעמים מהבוקר עד הערב. אישית נהניתי מזה מאוד, ועבורי זאת הייתה האופציה היחידה לשלב לימודים עם קריירה".
כאמור, בשנים האחרונות השלים גם תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, ולמרות החששות שקיננו בו בגלל האופי הריאלי של התואר, הלימודים באוניברסיטה הפתוחה הכינו אותו לדבריו היטב: הם חידדו אצלו את היכולת ללמוד עצמאית, להתמודד עם כמויות מידע גדולות, לתמצת ולהבין במהירות, מיומנויות שהפכו לכלים מרכזיים בלימודי ההמשך האקדמיים ובעבודתו הנוכחית.
כיצד, כדובר גוגל ישראל, מסייעים לך הכלים שרכשת בלימודים?
"ביכולת לשבת לבד, לקרוא או לצפות בתוכן רב, ולהפוך אותו לתובנה תקשורתית מהודקת ועניינית. גם כעיתונאי וגם כדובר, אני עושה שימוש בטכניקות שרכשתי ושכללתי באוניברסיטה הפתוחה. כמו בספורט, מדובר חד משמעית בשריר שעבדתי עליו מאוד חזק: לבלוע חומר, לתמצת ולפעמים גם לשנן. גם כדובר גוגל ישראל אני מתמודד עם כמויות בלתי נגמרות של מידע שצריך לזקק אותו".
מיטלמן ממשיך ומדגיש שבפתוחה הוא למד להפעיל משמעת, לשנן, לסכם ולזהות את העיקר מתוך שפע של מידע והוא סבור שהכישורים הללו זוכים להערכה מצד מעסיקים, לא פחות מהידע עצמו. כשהוא נזכר בעברו כסטודנט בפתוחה הוא משתף: "ברור שכאשר הייתי מגיע להרצאות, השיעור היה נפתח בשיחה על כדורגל", הוא מחייך, "באחד הקורסים על קולנוע ישראלי, למדתי יחד עם עורך חדשות שהכרתי ממערכת חדשות 12, ונהנו מאוד להגיע יחד לשיעורים. בקורס הזה הגעתי כמעט לכל השיעורים וזה היה תענוג".
