במסגרת מגמה עולמית ההולכת ומתרחבת, אשר בוחנת את השפעתם של רכיבים טבעיים על בריאות הנפש, נערך באוניברסיטה הפתוחה מחקר פורץ דרך על השפעתו של זן מסוים של צמח העוזרר על תסמיני דיכאון וחרדה. המחקר על צמח העוזרר נערך במשך מספר שנים על ידי צוות המחקר של פרופ' רביד דורון, פסיכו-ביולוג מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, במעבדות האוניברסיטה הפתוחה שבפארק הביוטכנולוגי במרכז הרפואי הדסה עין-כרם.
פרופ' דורון, מה הביא אתכם לחקור דווקא את צמח העוזרר בהקשר של בריאות הנפש?
"הטיפולים התרופתיים הקיימים, ובראשם תרופות ממשפחת ה-SSRI כציפרלקס ופרוזק, אכן מסייעים לטיפול בחרדה ובדיכאון, אך רק לכמחצית מהמטופלים. אחרים מדווחים על תופעות לוואי משמעותיות כגון ירידה בחשק המיני, עלייה במשקל או אפתיה. מתוך ההכרה בצורך בגישות טיפוליות נוספות, בחנו את הפוטנציאל של צמח העוזרר - פרי אדום קטן הדומה לתפוח, אשר גדל גם בישראל.
"במחקר התמקדנו בזן שמקורו בסין, אשר יש לו היסטוריה רפואית-עממית עשירה. העוזרר מוכר כתוסף תזונה המשמש להורדת לחץ דם ועם זאת, אנחנו הראשונים שבחנו את השפעתו כטיפול בדיכאון ובחרדה".
המחקר כלל שלבים פרה-קליניים וקליניים. מהם הממצאים המרכזיים שעלו מתוכו?
"בשלב הראשון ביצענו ניסויים בעכברים, בהם נמצאה השפעה ברורה של העוזרר כמסייע כנגד דיכאון וחרדה. ברמה המוחית מצאנו כי הטיפול בעוזרר מוביל לעלייה ברמות BDNF – מדד נוירוביולוגי חשוב".
בכדי להבין את מנגנון הפעולה של העוזרר חבר פרופ' דורון אל פרופ' יאיר בן-חיים מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה. השניים מצאו כי מנגנון הפעולה של העוזרר שונה מזה של SSRI: העוזרר נקשר ישירות לקולטני סרוטונין ואינו מעכב את הספיגה החוזרת של סרוטונין, כפי שפועלות תרופות ה-SSRI. השוני באופן הפעילות עשוי להסביר את האפקט הייחודי של העוזרר בסיוע לחרדה ודיכאון.
מה לגבי תופעות הלוואי?
"במחקר נוסף שנעשה בדקנו את תופעות הלוואי המוכרות שנובעות בשל שימוש ב-SSRI: ירידה בתפקוד המיני ועליה במשקל. מצאנו כי עכברים שקיבלו טיפול ממושך בציפרלקס הראו ירידה בתפקוד המיני ועלייה במשקל, בעוד שאלו שטופלו בפלצבו ועוזרר – לא הראו ירידה בתפקוד המיני ולא עלייה במשקל. לא מצאנו תופעות לוואי נוספות בעכברים שקיבלו עוזרר וכך עברנו לשלב הבא – ניסויים קליניים בבני אדם".
את שלב הניסוי הקליני (כפול סמיות) בבני אדם ביצע פרופ' דורון בשיתוף ביה"ח הפסיכיאטרי "מזור" בעכו, ביחד עם שותפו למחקר מבית החולים ד"ר אלון שמיר. "במחקר הקליני גייסנו אנשים שסובלים מחרדה ודיכאון שאינם נוטלים טיפול תרופתי, לרבות קנאביס. במחקר נכללו 67 נבדקים. בשלב הראשון, אשר ארך חודש וחצי, גם המטפלים וגם המטופלים לא ידעו האם קיבלו פלצבו או עוזרר. בתחילתו של השלב הראשון ובסופו נלקחו מהמטופלים בדיקות דם ואחת לשבועיים התקיימה להם הערכה פסיכולוגית", מספר פרופ' דורון. "בשלב השני, שארך גם הוא חודש וחצי, כל הנבדקים קיבלו רק עוזרר".
מה היו התוצאות של ניסויים קליניים אלה?
"הנבדקים שקיבלו עוזרר הראו הקלה מהירה יותר בתסמינים של חרדה ודיכאון ביחס לקבוצה שקיבלה פלצבו. בעניין תופעות הלוואי: אלה שקיבלו פלצבו בשלב הראשון דיווחו על חשק מיני נמוך אך לאחר שהוחלף להם הטיפול מפלאסבו לעוזרר (בחלק השני של הניסוי), הם דיווחו על מוטיבציה מינית טובה יותר. לגבי עלייה במשקל – לא היה הבדל בין הקבוצה שקיבלה עוזרר לבין הקבוצה שקיבלה פלצבו. גם בבדיקות הדם לא גילינו הבדל במדדים ביוכימיים שונים בין מטופלי הפלצבו למשתמשי העוזרר".
במסגרת כל התהליך, החליטה האוניברסיטה הפתוחה, באמצעות חברת המסחור שלה – חברת אופמופ, לרשום פטנט, ולאחר מכן העניקה את הרישיון הבלעדי למסחור הפטנט והידע לחברה ישראלית. חברה זו יצאה לפני מספר חודשים לשוק עם תוסף תזונה בשם "עוזרלקס".
"המחקר שלנו הוא יישומי", מסביר פרופ' דורון. "התחלנו במעבדה, וממנה יצאנו למקום שיכול לסייע לאנשים. כיום אנחנו ממשיכים במחקר ומנסים לזהות את המולקולות הפעילות בצמח העוזרר. המטרה היא להרחיב את הידע המדעי על המנגנונים הביוכימיים של רכיבים טבעיים".
המידע המובא אינו מהווה המלצה לטיפול. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.
