פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, זוכר היטב את הפעם הראשונה בה התוודע למוסד שבראשו הוא עומד. זה היה זמן קצר אחרי עלייתו ארצה ב-1977 מוונצואלה לאחר שסיים לימודי מתמטיקה, והצטרף כחבר לקיבוץ נירים. הוא ראה שם את החברים מקבלים בדואר את ספרי הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה ואחר כך נוסעים לבית יציב בבאר שבע למפגשי הנחיה. כמה שנים לאחר מכן, כאשר התחיל בלימודי דוקטורט באוניברסיטת תל-אביב, החליט יום אחד להתייצב במשרדי המחלקה למתמטיקה של האוניברסיטה הפתוחה בקמפוס הישן ברמת אביב. בלי דברי הקדמה מיותרים הציג את עצמו ואמר שהוא מעוניין ללמד כל קורס שבו הידע שלו יהיה רלוונטי. במשרד ישבו שתי דמויות אגדיות של האו"פ, ד"ר דניאלה לייבוביץ', מי שהקימה את המחלקה למתמטיקה וניהלה אותה משך שנים רבות, ופרופ' אברהם גינצבורג, מי שהיה אז נשיא האוניברסיטה. קורי לא יכול היה לדמיין אז שיום אחד הוא יכהן בתפקיד של גינצבורג, אבל כן סיפר לו בהתרגשות שבתור סטודנט צעיר מאוד, ספרו של גינצבורג עם תרגילים בחשבון אינפיניטסימלי היה מהטקסטים החשובים שבעזרתו למד את יסודות המקצוע. לאחר כמה שבועות קורי נקרא לשמש מנחה בקורס חדו"א מתקדם באו"פ, שם פגש סטודנטים מוכשרים ושקדנים שהרשימו אותו מאוד.
"במפגשים הללו ובמפגשים נוספים התרשמתי עמוקות הן מרמת ההוראה והן מהאיכות הפדגוגית, ולא פחות חשוב מכך - מהיכולות הלוגיסטיות. להפיק ולהוציא לאור חומרי לימוד ברמה כה גבוהה, להדפיס ולשלוח כל שנה כ-100 אלף ספרים ללומדים ולקיים מרכזי הוראה ברחבי הארץ, זה מפעל אדיר מבחינה איכותית וכמותית", הוא אומר בריאיון מיוחד במלאת 50 שנה למוסד, ששורשיו נטועים בחזונו פורץ הדרך של שר החינוך דאז, יגאל אלון, להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכל חלקי האוכלוסייה בישראל.
"הרציונל שהנחה את אלון היה לאפשר לכל אחד ואחת ללמוד לימודים גבוהים, ללא דרישות קבלה מוקדמות", הוא מוסיף. "הדגם שעמד לנגד עיניו היה של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה, שנקראה אז 'Everyman's University', וגם פרסה את חסותה האקדמית על האחות הצעירה בישראל. הוא ראה בכך פרויקט לאומי בעל חשיבות עליונה ודחף אותו בכל כוחו. המימון להקמת האוניברסיטה הגיע ממשפחת רוטשילד (באמצעות 'יד הנדיב'), ומגרעין ראשוני של סגל אקדמי קטן, בראשות הנשיא הראשון, פרופ' אברהם גינצבורג. מאז האוניברסיטה גדלה מאוד ומונה כיום 107 אנשי סגל בכיר, 300 מרכזי הוראה ו-800 מנחים, המעבירים 900 קורסים בשנה ל-47,000 לומדים. אחד מכל שישה סטודנטים לתואר ראשון לומד באוניברסיטה הפתוחה. כאשר כוללים גם את הסטודנטים במכללות, מדובר בכ-17% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בישראל".
"הרעיון של יגאל אלון - לפיו כל אזרח זכאי להשכלה גבוהה - היה אכן מהפכני לזמנו, ואני מזכירה שהימים הם טרום מהפכת המכללות", מוסיפה פרופ' איריס שגריר, רקטורית האוניברסיטה. "היה לכך רובד נוסף: לא עוד אוניברסיטה כמגדל שן, אלא מוסד שפתוח לכולם. הקונספט, שתקף גם היום, הוא לימוד עצמי על בסיס ספרי לימוד משובחים, הנכתבים ע"י מיטב אנשי האקדמיה והחוקרים, מכל המוסדות בארץ, כאשר הספר מחליף את המרצה ומפגשי הנחיה מחליפים את ההרצאה הפרונטלית".
"הספרים שלנו הפכו במרוצת השנים למודל לחיקוי. הם מתורגמים לשפות זרות, אוניברסיטאות רבות עושות בהם שימוש וסטודנטים מכל מוסדות הלימוד והמחקר בארץ נעזרים בהם", מדגיש פרופ' קורי. "למעשה, ההוצאה לאור שלנו, 'למדא עיון', היא הכי גדולה בארץ לספרי לימוד, סדרות עיון ומחקרים חדשים. יחד עם הכותבים הטובים ביותר בתחומם, אנחנו יוצרים גוף ידע אינטלקטואלי בעברית, שהוא הגדול והאיכותי מסוגו בישראל".
שער כניסה לאקדמיה
אחד האתגרים עימם מתמודדים פרופ' קורי ועמיתיו הוא היעדר שיקוף מדויק של האוניברסיטה ויכולותיה בעיניי הציבור הרחב. תוצאה של מיקוד בעבודה ופחות ביחסי ציבור. "בגלל העובדה שאין לנו תנאי קבלה כמו פסיכומטרי, נוצר דימוי כאילו האוניברסיטה הפתוחה היא ברירת מחדל", קובל מאיר בינג, מנכ"ל האוניברסיטה. "מה שאנשים לא יודעים מספיק הוא שהלימודים כאן הם ברמה הגבוהה ביותר, אינטנסיביים מאוד, ומחייבים משמעת עצמית והתמדה. אנחנו גאים להיות דור ראשון להשכלה גבוהה עבור קהלים רבים, אבל אחת התוצאות היא תדמית של בינוניות, בשעה שהבוגרים שלנו מתייצבים על הישגים טובים יותר משאר בוגרי מוסדות הלימוד, מכללות ואוניברסיטאות.
"אם תצלול לעומק תגלה שהבוגרים שלנו נמצאים בעולמות האקדמיה, החדשנות והיזמות, ומשתלמים בעמדות מפתח גם במגזר העסקי והציבורי", הוא מוסיף ומצביע למשל על ד"ר זאק דבי-אהרן, מייסד חברת AEYE Health, שנבחר לרשימת ה-TIME100 AI - דירוג מגזין "טיים" למאה האנשים המשפיעים ביותר בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2024.
"סטודנט אחר שלנו הוא ד"ר איליה סוצקבר, מדען ישראלי-קנדי בתחום מדעי המחשב, שמתמחה בתחום בינה מלאכותית וכיהן בעבר כמדען הראשי של OpenAI. גם רועי רזניק, ממייסדי WIZ, אם לציין עוד שם, למד אצלנו, כתלמיד תיכון, בתוכנית 'אקדמיה בתיכון'.
"גם המעסיקים מעריכים מאוד את רמת הבוגרים שלנו, הן בגלל הרמה הגבוהה של הידע והן בגלל הכישורים הנוספים שהם רוכשים תוך כדי למידה. מתברר שהלימוד העצמי וההתמודדות עם חומר רב לבד, מייצרים מיומנויות מרשימות וההישגים של הלומדים והלומדות אצלנו הם אכן גבוהים".
נתון נוסף שפחות מוכר הוא שורה ארוכה של הסדרים שיש לאוניברסיטה הפתוחה עם כל מוסדות ההשכלה הגבוהה, תחת הכותרת "אפיקי מעבר", לפיהם אפשר להתחיל את הלימודים בפתוחה ולהמשיך משם ללימודים לשנה ב' במוסדות השונים. "זה מתכתב עם עקרון ההנגשה, שעובר כחוט השני בכל הפעילות שלנו", מדגישה פרופ' שגריר. "מכיוון שאין אצלנו תנאי קבלה, הסטודנטים יכולים להתחיל ללמוד אצלנו בקורסים השונים, להצטייד במטען אקדמי מצוין, לצבור נקודות זכות ולהמשיך משם ללימודי משפטים, רפואה, הנדסה ומדעי המחשב. מבחינתנו זה לא כישלון אם סטודנט התקבל בהמשך לטכניון. להיפך, זו הצלחה".
תיכוניסטים, מילואימניקים, חרדים וערבים
עקרון ההנגשה בא לידי ביטוי גם בפעילות של האוניברסיטה מול קהלים ספציפיים בחברה הישראלית - חרדים, ערבים, עובדי השלטון המקומי, חיילים ומילואימניקים.
"האוניברסיטה הפתוחה, כמוסד המאופיין בחדשנות ובגישה גמישה ללמידה, היא הכלי העיקרי של המדינה, ברמה האוניברסיטאית, לצמצום פערים חברתיים ולמימוש מטרות לאומיות, כמו הגדלת שיעור ההשתתפות של קבוצות חברתיות בשוק העבודה, או הגדלת היצע כוח האדם הטכנולוגי", מדגיש פרופ' קורי. "למשל, שילוב האוכלוסייה החרדית הוא אתגר לאומי ממדרגה ראשונה והוא ילך ויתחדד בעתיד. יכולתנו לתת להם פתרון מותאם, שעוקף בעיות שמאפיינות מוסדות לימוד גבוהים אחרים, היא נכס. הנגשת ההשכלה הגבוהה - כרעיון, כטכניקה וכיכולת - לא באה אצלנו לידי ביטוי רק בעצם הכניסה למערכת, אלא גם בליווי מתמשך של הלומדים, בהקניית מיומנויות לימוד, בהשגת הישגים לימודיים גבוהים ובדאגה לכך שהם יקבלו את כל הכלים להשתלבות חלקה ומהירה בשוק העבודה".
"ההנגשה גם נועדה לסייע ללומדים לסגור פערים", מחדדת פרופ' שגריר. "לדוגמה, אנחנו מסייעים ללומדים וללומדות מהחברה החרדית להתגבר על היעדר לימודי ליבה. הם באים אלינו ללא ידיעת אנגלית ואנחנו מציעים להם להשלים פערים באמצעות קורסי יסוד, שמהם הם יוכלו להתקדם בהדרגה ולהגיע לאנגלית ברמה טובה. כך גם במתמטיקה עם קורסי 'אשנב' שמעניקים שתי נקודות זכות".
כיום, כשני שלישים מהחרדים הלומדים באוניברסיטאות לומדים באוניברסיטה הפתוחה. מדובר בכ-3,000 איש, ששני שלישים מהם הן נשים חרדיות. רבים מהלומדים באים מתוך שאיפה להשתלב בשוק העבודה, וחלק ניכר מהם בוחרים במסלולים מקצועיים משמעותיים כמו מדעי המחשב. כשליש מהסטודנטים לומדים במסגרות החרדיות עצמן. האוניברסיטה פעילה מאוד גם בחברה הערבית, שם היא מלמדת כ-4,000 סטודנטים, וקורסי הפתיחה הם בשפה הערבית והלומדים נהנים גם מתמיכה וחיזוק בלימודי העברית. אחת המטרות בפעילות מול שתי הקהילות הללו היא לתמוך בסטודנטים ולהקטין את הנשירה של הלומדים. לצד זאת, כ-3,000 תלמידי תיכון מרחבי הארץ לומדים כיום קורסים אקדמיים באוניברסיטה, כחלק ממסלול שמאפשר להם לצבור נקודות זכות כבר בתקופת לימודיהם בבית הספר. אחד התחומים הבולטים בגידול הוא תחום מדעי המחשב, שבו נרשמת עלייה עקבית במספר הלומדים – הן בקרב תלמידי התיכון והן בקרב סטודנטים מן המניין. כיום, כשליש מכלל הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה לומדים מדעי המחשב והאוניברסיטה ניצבת על סף הפיכתה למוסד האקדמי הגדול בישראל במספר הבוגרים בתחום זה. זהו נתון שממצב אותה כשחקן מרכזי בהכשרת דור העתיד של תעשיית ההייטק בישראל.
על פי נתוני הלמ"ס ודוח חברת עבודאטה, בוגרי מדעי המחשב של האוניברסיטה הפתוחה נהנים מממוצע השכר הגבוה ביותר מבין כלל בוגרי התחום באוניברסיטאות בישראל. זאת, בין היתר, בזכות שילוב מוקדם של הסטודנטים בעבודות פיתוח ותוכנה כבר במהלך הלימודים, המעניק להם ניסיון מעשי מהותי. יתרון משמעותי נוסף טמון בשיטת הלימוד הייחודית של האוניברסיטה, המעודדת למידה עצמאית, יכולת הסתגלות גבוהה וחשיבה גמישה – מיומנויות חיוניות במיוחד בעידן של התחדשות טכנולוגית מתמדת.
התמיכה והליווי מתקיימים גם אל מול קהלים אחרים כמו חיילים, אנשי קבע ומילואימניקים. באוניברסיטה הפתוחה לומדים כיום אלפי פצועים ממלחמת "חרבות ברזל" וגם אלפי סטודנטים שעשו מאות ימי מילואים. זאת לצד חיילים ממיטב היחידות המתקדמות של צה"ל. "אנחנו מספקים מעטפת תמיכה מלאה לאנשי הצבא, כולל סיוע וליווי מתמשך, מה שקרוי אצלנו 'הנגשה מתמשכת'. בכלל, העקרון שמנחה אותנו הוא לא רק להיות דלת כניסה להשכלה הגבוהה, אלא גם גורם מנחה ומלווה", מוסיף המנכ"ל בינג.
לכל אלה יש להוסיף עוד כ-1,000 ישראלים השוהים בחו"ל, אם בשל רילוקיישן או בשל עבודה במסגרות של המדינה כמו שגרירויות, קונסוליות ועוד, הלומדים באוניברסיטה הפתוחה.
קבוצה אחרת של לומדים הם עובדי השלטון המקומי, הנהנים מלימודים בתחומי מדעי הרוח והחברה, בדגש על מינהל ציבורי. "הגמישות, האג'יליות וכושר ההסתגלות המהיר שלנו לתנאים משתנים מאפשרים לנו להנגיש, ובמהירות, תכנים אקדמיים איכותיים לקהלים רבים בחברה הישראלית ועובדה זו ידועה ומוערכת מאוד ע"י משרד החינוך", מציינת פרופ' שגריר. "שר החינוך, יואב קיש, שביקר כאן התרשם לטובה מהעבודה החשובה שעשינו מול המילואימניקים לאורך ימי המלחמה והוא מעריך את התפקיד החברתי החשוב שהאוניברסיטה ממלאת".
קהל מיוחד עליו גאים במיוחד ראשי האוניברסיטה הפתוחה הוא תיכוניסטים, שמספרם עלה בשנים האחרונות מ-1,000 ל-3,000. מדובר בתוכנית ייחודית, תחת הכותרת "אקדמיה בתיכון", המיועדת לתלמידות ולתלמידים סקרנים ובעלי מוטיבציה, המעוניינים להתחיל בלימודים אקדמיים כבר בתיכון. "החל מכיתה ט' ואילך, יכולים תלמידים ותלמידות מצטיינים, לבחור מתוך מגוון תוכניות הלימודים של האוניברסיטה הפתוחה ואף להמיר חלק מלימודיהם בבית הספר ובחינות הבגרות בקורסים אקדמיים. כך הם צוברים נקודות זכות לקראת תואר ראשון, לצד קבלת ציון בגרות במקצועות הרלוונטיים", מספרת פרופ' שגריר.
בפרויקט נוסף "הכיתה האקדמית", מכשירים מורים בחטיבה העליונה ללמד קורס שלם, כולל חומרי לימוד ושיטות עבודה. לימודי הסמסטר מתפרסים על פני שנה ובסיומם הלומדים נבחנים ומקבלים נקודות זכות. "זה החל בשנה שעברה כפיילוט של משרד החינוך, עם 240 תלמידים והשנה גדלנו ל-2,500 תלמידים מכל רחבי הארץ", מדווח המנכ"ל.
חלק מהלומדים, מציינים ראשי האוניברסיטה, הם אנשים באמצעי החיים שמרגישים צורך להעשיר ידע ללא תואר, וגם כאן הגמישות מועילה להם. הם יכולים להירשם לקורס, ללמוד, להפסיק, לחזור ללימודים ובדרך לצבור נקודות זכות.
דגש לחדשנות טכנולוגית
בשל האופי המיוחד של לימודים מרחוק, הייתה האוניברסיטה הפתוחה חלוצה בפיתוח פלטפורמות למידה דיגיטליות. "תמיד שמנו דגש על חדשנות טכנולוגית ובמובן זה היינו חלוצים", מציין פרופ' קורי. "שידורי לוויין, אולפנים חדשניים, קריאה חכמה און-ליין, שימוש ב-VR, אפליקציות לתלמידים, דיגיטציה של החומר הנלמד ועוד. לכל קורס שנלמד מוקם אתר קורס בסביבת למידה מקוונת המכונה אוֹפָּל (OPAL) המבוססת על מערכת קוד פתוח בשם Moodle. מידי סמסטר מוקמים כ-600 אתרי קורסים וכל הסטודנטים של האוניברסיטה משתמשים בה, כאשר אנחנו פועלים כל הזמן לשפר את חוויית הלמידה של הסטודנטים ואת חוויית ההוראה של הסגל האקדמי. היינו ראשונים להשתמש בזום עוד ב-2014, כשאף אחד עוד לא הבין את הפוטנציאל שבו, וכיום אנו מפעילים זום חכם לצורך מפגשי הנחיה.
"עם זאת אני חייב להדגיש, אנחנו לא אוניברסיטה מקוונת. אנחנו מוסד אקדמי ללימוד עצמי מרחוק, כשחלק מתהליך הלימוד מייצר מפגשי הנחיה ותרגול בסמינרים, בין שהם מקוונים ובין שהם פרונטליים. כלומר, תמיד יש קשר אישי בין המנחים ורכזי הלימודים לבין הלומדים. העקרון הפדגוגי הוא לימוד עצמי, אם כי המנחים זמינים כל הזמן והלומדים יכולים לתקשר עימם. פה ושם יש גם אלמנטים מקוונים, אבל כאמור אנחנו לא אוניברסיטה און-ליין, שבה בדרך כלל הרמה היא נמוכה וההצלחות מוגבלות".
פרופ' שגריר מצביעה גם על יכולות ה-VR של האוניברסיטה, המאפשרות להנגיש ללומדים חומרים מרתקים: מבתי כנסת וכנסיות מימי הביניים ועד תצורות של סלעים ושכבות גיאולוגיות. "טכנולוגיות הלמידה שלנו הן מהמתקדמות שיש ואנו שוקדים כל הזמן על פיתוח ושכלול של היכולות הטכנו-פדגוגיות שלנו".
כיום, חוד החנית של מאמץ החדשנות מופנה לעבר שילוב ויישום כלי בינה מלאכותית בתכני הלימוד ובתהליכי ההוראה, כמו גם בטיפול הפרטני בציבור הסטודנטים. "האופן שבו התחלנו ליישם את ה-AI כחלק ממערך הלימודים הוא חסר תקדים ברמה עולמית", מכריז פרופ' קורי. "אל תשכח שיש לנו ביד דאטה בהיקף אדיר ובאיכות גבוהה - כל הספרים שהוצאנו, החומרים שנלמדו, מחקרים, הקלטות - הכל שלנו עם זכויות יוצרים. זו עבודה של עשרות שנים. בנוסף, ולא פחות חשוב מכך - יש לנו מידע אמין ומדויק על פעילות הסטודנטים לאורך כל תקופת לימודיהם כך שאנחנו יכולים לעשות בזה שימוש לחיזוק התלמידים באמצעות פנייה פרסונלית. אנחנו יכולים להזכיר לתלמיד את הפרק הספציפי שהוא למד בשנה שעברה ולהציע לו להשתמש בו לצרכים נוספים או חדשים. סוכן הבינה המלאכותית שלנו יעזור לסטודנטים לחשוב וללמוד. הוא יהיה מעין מנחה אישי שיעזור לו לא רק לנסח תשובות אלא גם לייצר שאלות".
"כבר כיום יש לנו אנליטיקות למידה מדהימות שלא קיימות בשום מוסד אחר", מזכיר המנכ"ל. "כל מנחה וכל מרכז קורס יכולים לדעת מה מצבו של הסטודנט, מהם סיכויו להצליח ומה צריך לעשות כדי לעזור לו לסיים את הקורס בהצלחה".
להגדיל את הנוכחות בחברה הישראלית
למרות שנדירים הם המקרים בהם חזון מקורי של מוסד חברתי מצליח לא רק לשרוד חמישה עשורים, אלא אף להפוך לרלוונטי ומרכזי מתמיד, באוניברסיטה הפתוחה מבינים שהם צריכים להתעדכן. בין היתר, לעדכן את התוכניות לשנים הבאות נוכח השינויים בעולם ההשכלה הגבוהה, שניצבת כיום בפני אתגרים קיומיים, בזירה המקומית ובזירה הגלובלית. אחד מהם הוא היעדר מתאם מספיק בין ההשכלה הפורמלית לבין רכישת מיומנויות מעשיות הנדרשות בעולם העבודה העתידי. כבר כיום רכישת הון אנושי קריטי מתבצעת לא פעם תוך כדי עבודה, מתוך התנסות אקטיבית והסתגלות דינמית, ולאו דווקא בכותלי האוניברסיטה.
עד כמה אתם קשובים לשינויים החברתיים בכלל ובשוק העבודה בפרט?
פרופ' שגריר: "אנחנו מאוד קשובים לשוק העבודה מבחינת הכישורים הנדרשים מהלומדים. אנחנו משתתפים במיזם '360' של המועצה להשכלה גבוהה, שנועד להתאים את ההוראה ותכני הלימוד לאתגרים החברתיים, תוך דגש על חיבור לאימפקט חברתי, למחקר ולעולם התעסוקה החדש. המדינה הגדירה יעדים אלה ומעניקה לנו מענק תמיכה למימושם".
בינג: "אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת והיא העובדה שההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת כיום בקיפאון. מגמה זו מקבלת ביטוי חריף במיוחד כשאתה מסתכל על הנתונים: על אף הגידול הדמוגרפי המתמיד, אנו עדים שנה אחר שנה לשחיקה בשיעור הפונים להשכלה גבוהה בכל שנתון. דווקא האוניברסיטה הפתוחה היא התשובה למשבר שבו שרויה ההשכלה הגבוהה. בגלל המבנה הגמיש והמודולרי שלה, כמו גם היכולת שלנו לגדול ללא תוספת תשתיות, אנחנו יכולים לתת מענה לצרכים אישיים ולאומיים, כולל לאוכלוסיות ייחודיות כמו חיילים, מילואימניקים, חרדים וערבים המבקשות לרכוש השכלה אקדמית איכותית. למשל, אם המדינה החליטה שההייטק זה הקטר שלוקח את הכלכלה קדימה, אנחנו מתאימים לכך.
"לשאלתך, 300 מתוך 900 תוכניות הלימוד שלנו עוברות כיום עדכון, חלקי או מלא. מדובר בתהליכים ארוכי טווח ולגמרי לא פשוטים".
מה החזון? לאן אתם הולכים מכאן?
פרופ' קורי: "קודם כל אנחנו מפעילים כיום צוות חשיבה פנימי לתכנון אסטרטגי לקראת השנים הבאות. הכוונה היא לעצב את תוכניות העבודה לאור השינויים בתחום ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה, לעדכן את חומרי הלימוד ואת שיטות הלימוד. בראיה לשנים הבאות אנחנו נמצאים במצב
מאוד טוב להשגת המטרות שלשמן הוקמה האוניברסיטה הפתוחה. כפי שציין המנכ"ל, יש לנו יכולת אינהרנטית לעשות Scale Up ולגדול כמעט באופן מיידי. אנחנו לא זקוקים לעוד מבנים ותקציבים, רק לאנשי סגל.
"נמשיך להנגיש את ההשכלה הגבוהה, תוך הרחבת הקהלים והגדלת נוכחתנו בחברה הישראלית, מתוך גישה ערכית ואידיאולוגית. הצורך בהנגשת השכלה גבוהה לכל חלקי האוכלוסייה הוא צו השעה ואנחנו הכלי העיקרי של המדינה למימושו בקרב כל הרבדים בחברה הישראלית. אנחנו גם כלי מרכזי למימוש מטרות לאומיות, כמו קידום
מוביליות חברתית וחיבוריות בין מגזרים שונים בחברה הישראלית
"בעתיד נרצה להרחיב את לימודי התואר השלישי ואת המחקר (ראו מסגרת) ולפנות לקהלים נוספים כמו יהדות התפוצות, תוך חיזוק הקשר שלהם למדינה. בנוסף, אחת המטרות המרכזיות שלנו היא להיות בית היוצר להון האנושי העתידי שמדינת ישראל תזדקק לו בשנים הקרובות, בכל המגזרים ובכל המקצועות, תוך התאמה לטכנולוגיות ה-AI, ובכלל - להיות מוקד מרכזי ליצירת השכלה גבוהה ברמה איכותית ובתנאים ברי-קיימא".
פרופ' שגריר: "הצבנו לעצמנו את דמות הבוגר הרצויה - לומד מתנסה, שנחשף לשיטות מחקר מתקדמות, ומנהל דיאלוג פורה עם סביבתו. אנחנו רוצים לקחת חלק בעיצוב חברה ליברלית-פלורליסטית ולייצר שיח בין כל הקהלים והקהילות בישראל. אנחנו אחד המקומות המעטים שעוד נותרו בארץ בהם שיח כזה אפשרי ומתקיים. אם תגיע לטקסי הסיום שלנו - יש לנו השנה שבעה טקסים ל-4,000 בוגרים - תגלה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. בוגרים ובוגרות מכל שכבות החברה ומכל הקבוצות - חילוניים ודתיים, יהודים וערבים, אנשי מרכז ופריפריה, לובשי מדים ואזרחים מן השורה. אנחנו רוצים לטפח אזרחות טובה ולעודד השתתפות אקטיבית של בוגרנו בחיים האזרחיים".
מחקר אקדמי ולימודים לתואר שני ושלישי
בנוסף ללימודים לתואר ראשון, מלאים או חלקיים, מציעה האוניברסיטה הפתוחה גם לימודים לתואר שני ושלישי ומקיימת פעילות מחקרית. "יש כיום כ-13 תוכניות שונות לתואר שני בתחומים שונים כמו מדעי הרוח, מדעי הטבע, מדעי המחשב ועוד, וכן תוכנית לתואר שלישי בתחום של חינוך וטכנולוגיות למידה", מדווחת הרקטורית, פרופ' שגריר. "בשונה מלימודים לתואר הראשון, המטרה כאן היא לא רק להנחיל ידע ושיטות לימוד אלא גם ליצור מחקר, ואכן רבים מאנשי הסגל הבכיר מבצעים כאן פעילות מחקרית, בשיתוף סטודנטים לתואר שני, ותוצרי המחקר מתפרסים בכתבי עת מדעיים".
"יש חשיבות רבה לכך שההוראה תתבסס גם על עבודתם של אנשי הסגל, זאת בנוסף לאפשרות שהמחקר מקנה להם להתקדם מבחינה אקדמית", מדגיש פרופ' קורי.
באוניברסיטה פועלים כיום מספר מכוני מחקר ומרכזי מחקר ובהם מכון לאסטרופיזיקה חישובית, שהוא החשוב ביותר בתחומו בארץ ומארח גם דוקטורנטים ומרצים בכירים מחו"ל, מכון לחקר היחסים בין צבא לחברה, בראשות פרופ' יגיל לוי, מכון לחקר הקיימות והסביבה ומרכז מחקר בתחום ה-Digital Humanities (מדעי הרוח הדיגיטליים), שהוקם בהמשך לקול קורא שפרסמה המל"ג, וכולל גם חוקרים ממוסדות אקדמיים אחרים. המרכז דן בסוגיות מדיסציפלינות הומניסטיות קלאסיות שנחקרו באמצעות כלים דיגיטליים וטכנולוגיים מתקדמים.
