לקראת שנת 1100 לפני הספירה החלה להתפורר התרבות המיקנית שאתונה היתה חלק ממנה. התרבות פרחה מאז המאה ה-17 וקרוב ל – 600 שנים. עם שקיעת האימפריה, יוון נכנסה לימי האופל שלה. תקופה זו נחשבת לתקופה בה התרבות באזור נעצרה ולא עברה התפתחות מיוחדת ומשמעותית. כיום, יותר ויותר הסטוריונים נוטים לראות בתקופה זו כזמן מעבר שבמהלכו "התבשל" האזור לקראת השינויים הדרמטיים של יוון הארכאית והקלאסית, שנחשבת כאם התרבות המערבית יחד עם תרבות רומא אך קודמת לה וכחלק ממנה.
המאפיין העיקרי של יוון בתקופה הארכאית והקלאסית היה סדר ושלטון פוליטי חדש. אם יוון המינואית והמיקנית התאפיינה ע"י שלטון מלוכני או עריץ וריכוזי. בראשית התקופה הארכאית וכמובן בתקופה הקלאסית אנו מוצאים כי ביוון מתפתחת תרבות דמוקרטית. מה שלימים יקבל את המונח "הדמוקרטיה האתונאית" שתחשב לדמוקרטיה ישירה וראשונה בעולם.
עם המעבר של יוון לתקופה הארכאית החלו להתגבש ה"פוליס"- ערי מדינה. ערים אלו היו עצמאיות אך בעלי מאפיינים משותפים רבים ובעיקר מרכז שלטוני על ראש גבעה מבוצרת בשם "אקרופוליס", לרגלי הגבעה התפתחה עיר חומה. זו כמובן הפעם הראשונה בהיסטוריה שבתכנון העיר מקצים חלק משמעותי למבני ציבור בסדר גודל כזה. שטחים בהם יוכלו תושבי העיר להתכנס לאספותיהם. הוקצה שטח לשוק ולאחר מכן שטחים לפונקציות נוספות לרווחת הציבור. היום, בעידן הנוכחי, תכנון העיר הוא חובה והתחום נחשב לעיסוק מורכב ומכובד מאוד.
למידע נוסף על טיול מאורגן ליוון עם פגסוס טיולים מאורגנים
בפוליס, שבעצמן המשיכו להתפתח גם מבחינה חברתית, נוצר מעמד ביניים הכולל את אותם אנשים בעלי זכויות אזרח. אמנם מעמד זה היה חלש מהאצולה, אך במהלך השנים ועם גידול קריטי במספרם שהפך להיות רב ומכריע, הפך מעמדם להיות גם בעל משקל פוליטי. כמות נכבדה של אזרחים אלו הפכו למרכיב הראשי במוסדות המדינה, מרכיב הכולל חלק רחב ומגוון בניהול ענייני הפוליס.
המערך הפוליטי החדש היה חלק מתהליך שלקח עשרות ומאות שנים, עד שהגיעו לנוסחה. כמובן תוך כדי שאריות של מלוכה בפוליס מסוימות. אתונה הייתה כנראה הראשונה שבזמן תהליך זה נעלם תפקיד המלך כשליט אבסולוטי ובמקומו נבחר פקיד שפיקח על ענייני הדת בפוליס. תהליכים אלו וביטול שלטון המלוכה הביא ליצירת רבדים שונים במערך השלטון הפוליטי החדש באתונה אשר מורכב כך: שכבת אצילים במקום המלך בעמדה משפיעה ביותר בתחומי צבא וביטחון וכמובן בענייני אדמות. הרובד השני היה המועצה כגוף שבחר את הפקידים ומפקח עליהם. ברובד האחרון נמצא את אסיפת העם שהייתה שייכת לכל האנשים החופשיים בפוליס. אסיפה זו במבט היסטורי היא מצג שלמראית עין נתן ביטוי לשלטון העם מחד. מאידך, ללא הופעה בפני אסיפת העם, לשליט לא הייתה סמכות להעביר החלטות וזה היה מעמד של שקיפות חשובה.
במאה ה-7 לפנה"ס המחוקק היווני האגדי דירקון, העלה את הרפורמות הללו על הכתב וחיבר ספר חוקים נגיש לכל העם. חוקים אלו יכלו להיאכף אך ורק על ידי בית משפט בהם כל אזרח זכה למשפט אמת וצדק.
שורת האירועים הללו מהווה את התשתית הרעיונית שבנה העם היווני לשם יצירת שלטון העם הראשון מסוגו, ביוונית – דמוקרטיה. היום בערך חצי מהעולם דמוקרטי. תרבות זו נחשבת חופשית, תושביה זוכים להגנה ולמשפט צודק באופן יחסי ואדם ממדינה דמוקרטית ירגיש על פי רב שהוא חי בצורת השלטון ה"נכונה".
יתכן כי כיום הדמוקרטיה האתונאית לא הייתה נחשבת דמוקרטיה (הודרו ממנה חלקים רחבים באוכלוסייה: נשים, עבדים וכאלה שלא זכו למעמד אזרח), אך זו פעלה ממקום גבוהה בשאיפה לפעול לטובת הכלל. עם סיפוחה של יוון אל האימפריה הרומית נמחקה הדמוקרטיה האתונאית, אך לא המורשת. זו גויסה בעת המודרנית, והביאה לפריחה רעיונית של יסודות הדמוקרטיה שהיוו בסיס למהפכה הצרפתית ולאמריקאית, שתי המדינות החשובות ביותר לדמוקרטיה המודרנית.
בנוסף להבנה העמוקה כי שלטון דמוקרטי הוא בסיס ראשון במעלה בעת המודרנית, ולכן יוון נחשבת לאם של תרבות המערב ולאם הרעיונית שלה. ברור שגם בנושאים רבים אחרים תרבות יוון בנתה בסיס שמשפיעה עד היום: המיתולוגיה היוונית מהווה את אחת האמונות המפותחות ביותר בעולם והיא מקור השאיבה של תרבות רומא. עד המהפכה התעשייתית האומנות הבולטת בעולם שאבה את רעיונותיה מתרבות יוון בעיקר בתחום הפיסול, אדריכלות וקדרות.
התפתחות המתמטיקה עשתה קפיצת מדרגה עצומה בעת העתיקה ביוון העתיקה ע"י אוקלידס (אבי הגיאומטריה) וארכימדס בעיקר. ביוון העתיקה הונחו היסודות לפילוסופיה כפי שאנו מכירים אותה היום ונראה שיוון העתיקה תשאר שם לנצח עם פיתגורס, סוקרטס, אפלטון (מייסד האקדמיה), אריסטו ועוד.
ונסכם בקצת תרבות, יכול להיות שללא יוון היינו נלחמים באוגוסט. המשחקים האולימפיים שנוסדו שם והחלו בשנת 776 לפנה"ס, הוקדשו לזאוס ראש האלים ובזמן המשחקים היה אסור להילחם וגם התאטרון הראשון בעולם פעל ביוון.
