גיאורגיה היא מדינה הררית מאוד. לאורך גבולה הצפוני עם רוסיה - משתרע רכס הרי הקווקז הגבוה, ואילו בחלקה הדרומי – על הגבול עם טורקיה - רכס הקווקז הנמוך. למרות המעבר הקשה שיוצרים ההרים, גיאורגיה מהווה צומת דרכים חשוב בין אסיה לאירופה ובין צפון אירופה למזרח התיכון, למערב אסיה ולאפריקה.
אז מצד אחד יש לנו ארץ בעלת מיקום גיאוגרפי קלאסי לצומת דרכים חשוב ומרכזי, מצד שני - רכס הקווקז הגבוה והתלול הוא מכשול שצריך לקחת בחשבון בתכנון דרך מסחר. לכן, דרך החוצה את הקווקז הגבוה אל בין אימפריות הסהר הפורה כאיראן, עיראק, סוריה, טורקיה, ארץ ישראל ומצרים מצד אחד ומוליכה אל רוסיה ושכנותיה מהצד השני, חייבת להיות דרך שתוכננה היטב המשתמשת במעברים הנוחים והמתונים ביותר.
הדרך הצבאית בגיאורגיה היא אחת הדוגמאות הבולטות לדרך שתוכננה היטב ושחשיבותה עולה על התכנון הראשוני של הוגיה. הדרך, שאורכה קצת יותר מ-200 ק"מ. מחברת את טביליסי, בירת גיאורגיה ו-ולאדיקווקאז, בירת הרפובליקה של צפון אוסטיה ברוסיה.
רשימת טיולים מאורגנים לגאורגיה >>
הדרך היא למעשה המסלול המסורתי ששימש פולשים וסוחרים במהלך דורות רבים ונקודת התורפה הקלאסית של ערי פנים הקווקז. כיום זהו כביש שנסלל על נתיב קדום במעלה הדרך של ערוץ הדריאל המצוקי, בגבול בין רוסיה לגאורגיה. לאחר מכן הוא עובר את הר הקזבק הגיאורגי המרשים ואת כנסיית השילוש הסמוכה אליו. לא הרחק משם עוברת הדרך בשיא הגובה שלה המתקרב ל-2,500 מטר מעל פני הים. בהמשך עוברת הדרך במספר אתרי נוף ומורשת - מהמרשימים והחשובים בגיא ורגיה. דרך זו נחשבת לאחת הדרכים המרשימות והיפות בעולם. אחרי שיא הגובה על הדרך לטביליסי ממוקמת על אם הדרך אנדרטת הידידות של רוסיה וגאורגיה, המנציחה את היחסים בין המדינות ויש שיגידו את הפטרונות הרוסית כלפי ה"ילד" הגיאורגי.
בהמשך הדרך עוברת צמוד לנהר טטרי ארגבי המרשים והסכר העצום שעליו, עוד נכנסת הדרך לעיר העתיקה אנאורי וניתן להבחין ממנה בחומות היפות של המבצר מימי הביניים בעיר. בהמשך הדרך עוברת בבירה ההיסטורית של גיאורגיה, העיר מצחטה, וממשיכה בנוף מישורי יחסית עד טביליסי – הבירה המודרנית. הדרך, החושפת בנתיבה אתרי דת, תרבות, היסטוריה ומורשת בחתך אורך של גיאורגיה, מזמינה את העוברים בה לחוות את התרבות הגיאורגית, ששיאה ביקור בעיר קאזבגי, על נופיה עוצרי הנשימה.
לכתבה הראשונה בסדרה: דרכים ששינו את העולם>>
ההיסטוריה של "הדרך הצבאית" אינה בהכרח מושא גאווה בגיאורגיה, משום שהיא לא שימשה רק סוחרים אלא גם פולשים, דוגמת הרוסים, שהשתמשו בה לראשונה באופן רישמי ב-1769 על מנת להגיע לטביליסי. גם שיפוץ הדרך מסמל את ההשפעה והשליטה הרוסית בגיאורגיה.
לכתבה השנייה בסדרה: דרך המשי>>
התנתקותה של גיאורגיה מרוסיה, לא הובילה לירידה בחשיבות הדרך הצבאית, שהיא עדיין הנתיב העיקרי בין המדינות. לאחר מלחמת אוסטיה השנייה סגרה רוסיה את הדרך בפני הגיאורגים, אך היא נפתחה מחדש לבקשת ארמניה וחזרה להיות דרך חשובה ונתיב מעבר בין מדינות שונות ורחוקות זו מזו הן פיזית והן תרבותית.
