עם רבבות מפגינים ברחובות, נשק והרג לרוב, ובסופו רודן אחד שנתפס על ידי ההמון, נראה שהדרמה שהתרחשה ברומניה בהחלט יכולה לספר את סיפור עליית וקריסת השלטון והשליטים הקומוניסטים בעולם, ובעיקר במזרח אירופה. למעשה, נראה שאת הסיפור כולו ניתן לספר דרך סיפור של אדם אחד.
ניקולאה צ'אושסקו נולד בשנת 1918 לאווירת המהפכות של תוצאות מלחמת העולם הראשונה. הוא נולד בכפר חקלאי וחי חיים ממוצעים בשנות ילדותו. צרכיו הבסיסיים מולאו על ידי הוריו האיכרים והעמלים. עם סיום לימודי החובה בבית הספר היסודי, נשלח לעבוד כעוזר לסנדלר שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית. שם החל צ'אושסקו לספוג את העקרונות ואת התורה הקומוניסטית.
בתחילת שנות העשרים לחייו הצטרף רשמית למפלגה הקומוניסטית ומיד החל בפעילות מחתרתית. בעקבות פעילות זו, ולאור העובדה שפעילות המפלגה נאסרה ברומניה, בילה מנהיג רומניה העתידי קרוב לשבע שנות מאסר, עד לגיל 30.
טיול מאורגן לרומניה - לפרטים נוספים הקליקו
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, הגביר צ'אושסקו את פעילותו הפוליטית והחל לטפס בסולם הדרגות של מפלגה הקומוניסטית. כישרונו הפוליטי בא לידי ביטוי כשהוכיח שהוא יודע לקרוא את המפה הפוליטית ויודע עם מי להתחבר וממי לשמור מרחק. דרך אגב, כיאה למנהיג רב יכולות בעתיד, שרד צ'אושסקו באותן שנים תאונה מטוס קטלנית בזמן נחיתתו. שר החוץ הרומני ונוספים נהרגו בטיסה זו.
את ההזדמנות הוא קיבל ולקח בשתי ידיו בשנת 1965, עם מותו של דיקטטור רומניה גיאורגה גאורגיו דג'. צ'אושסקו הצליח לשכנע את ראשי המפלגה כי הוא המתאים לתפקיד, הבטיח להם שהכוח שיש להם יישאר בידיהם, וכרת בריתות עם מי שהיה צריך על מנת להבטיח את היותו השליט של רומניה.
בשנותיו הראשונות בשלטון היה עסוק בעיקר בלייצב את שלטונו ולחזק את אחיזתו בעם. הוא העביר חוקים, וניסה לבטל את מורשתו של קודמו שמת זה מכבר. אחרי שהיה לנשיא מועצת השרים, הצליח לחוקק את "חוק נשיא רומניה" ונבחר פה אחד על ידי מקורביו לכהן כנשיא המדינה. עם ביסוס שלטונו, החל המנהיג היחיד להילחם במדיניות הפנים, לאט לאט דיכא את מתנגדיו, הגביל את חופש העיתונות ואת הקמת המפלגות. חופש הפרט ברומניה הלך ודעך וגם בקרב הגוש הקומוניסטי רווחה הדעה שהמנהיג הלך רחוק, התבדל והדאיג את מנהיגי הגוש שניסו להצר את צעדיו.
על פי הגוש הקומוניסטי, הייעוד של רומניה היה לספק תוצרים חקלאיים לגוש ופחות להתעסק עם תעשייה. אך המנהיג, שהפך להיות שלטון יחיד, לא קיבל את הבשורה והחל להשקיע בתעשייה בעיקר. זו, שהייתה זקוקה להשקעה רבה במיוחד קיבלה את כל המשאבים, דבר שפגע קשה ברמת החיים של תושבי המדינה. זו היתה תחילתו של משבר.
בעקבות המצב הכלכלי שהלך והחמיר, החליט צ'אושסקו להחזיר תקנה שהייתה נהוגה עד זמנו ושהוא למעשה ביטל. אך כשגילה שהערך הכלכלי שלה גבוה והמצב לא טוב במדינה, החליט השליט להחזיר את פדיון היהודים במדינה. בהסכם חשאי שלא נכתב, חילקו הרומנים את היהודים לפי דרגתם: אקדמיים, סטודנטים, פועלים וילדים ונקבע מחיר לכל אחת מהקבוצות. בכל שנה החליטו כמה יהודים יורשו לעזוב את רומניה, והכסף הועבר בדרכים עקלקלות ולעתים אפילו במזומן. אך החידוש שהביא איתו צ'אושסקו היה שביקש הפקדות לבנקים מערביים - כך הצליח להכניס כסף זר לרומניה.
עם השנים המחיר הלך ועלה ומבחינת רומניה נראה שזו הייתה "הצלחה" - על פי הערכות עזבו בצורה זו מעל ל-40 אלף יהודים את רומניה. ההצלחה הייתה כול כך משתלמת מבחינת הרומנים שהם החליטו להרחיב אותה וככה העבירו גרמנים רומנים למערב גרמניה, יוונים וארמנים חזרו לארץ מוצאם ואפילו רומנים שחיו מחוץ לרומניה שילמו כדי שקרוביהם יורשו לעזוב את המדינה.
כיאה לדיקטטור שחושב שהוא כל יכול, לקה צ'אושסקו בשגעון גדלות בחלק השני של שלטונו. עם השנים יצאו לפועל מפעלי בנייה ופרויקטים הנדסיים רבים שעלו על כל דמיון אפשרי, את חלקם ניתן לראות ברומניה עד היום.
מהצד השני, סביבתו של צ'אושסקו הפכה להיות סביבה לקרובים ולנאמנים בלבד. הוא מינה את קרוביו בלבד לתפקידי מפתח, פיתח קשר בעייתי עם מיעוטים והפנה המון משאבים לפולחן האישיות. הוא נהנה ממתנות רבות, ועם השנים ניתק קשר עם העם, כשהוא נהנה מחיים ברמה גבוהה בין מנהיגי העולם.
לקראת סוף שנות השמונים, כשצ'אושסקו כבר מנותק ממעמד הפועלים ורואה בעצמו שליט יחיד כל יכול, החלו המוני פועלים לארגן שביתות והפגנות נגדו ונגד הצעדים השרירותיים שהוא נקט כלפיהם. כשרוח מבשרת רע מבחינתו נושבת אליו, החליטו הנשיא ואשתו להימלט מבוקרשט הבירה, אך נתפסו מיד.
בעקבות תפיסתם, כונס בית דין צבאי מיוחד לדון את השניים. במשפט שנערך בתאריך 25.12.89, וארך פחות משעה וחצי, נמצאו בני הזוג אשמים ונגזר עליהם גזר דין מוות שבוצע דקות ספורות לאחר מכן.
