המציאות והסביבה שבה גדלים הילדים השתנו כמעט לחלוטין. את המשחקים בשכונה החליפו במידה רבה הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות – שבהם ילדים נחשפים כבר בגילאים צעירים אל מגוון עצום של תכנים. המרחב הדיגיטלי מציב בכף ידו של כל ילד גישה אל אינטראקציות חברתיות בצורה פתוחה ולא פעם גם בלתי מבוקרת. אך דווקא בעידן של תקשורת מיידית ופתוחה, המיומנויות החברתיות של ילדים רבים נשחקות.
מחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת האמריקני Journal Of Adolescent Health הראה כי שימוש נרחב באמצעי תקשורת דיגיטליים עלול להגביל את יכולתם של ילדים ובני נוער לפתח בהצלחה את מיומנויות השיחה האנושית. כלומר, במציאות שבה המדיה הדיגיטלית פורחת – המרחב החברתי הבינאישי עלול להיפגע. אותה שחיקה במיומנויות החברתיות של ילדים ובני נוער מקשה עליהם להתנהל בשגרה בתוך קבוצת השווים, לרכוש חברים ולמצוא את מקומם בבית הספר ובשעות אחר הצהריים.
בארגון ה-OECDפרסמו מאמר שקבע כי מיומנויות חברתיות ורגשיות הן בעלות תרומה שלא תסולא בפז להצלחתם של תלמידים ולרווחתם. אין ספק כי חשיבות ההתפתחות החברתית היא אדירה, במיוחד בתקופה שבה תופעת החרם והנידוי בבתי הספר עולה לכותרות באופן תדיר – ומדגישה את המחירים שעלולים לשלם ילדים בתוך המארג החברתי המאתגר.
כל הסיבות הללו גורמות להורים רבים להכיר בחשיבותן של המיומנויות החברתיות של ילדיהם ושל התפתחותן התקינה. ביטחונו העצמי של הילד, העצמתו האישית, יכולתו להגשים את עצמו ולתרום לחברה ולקהילה ואף הצלחתו האקדמית: כל אלו מושפעים בצורה ניכרת על ידי המיומנויות החברתיות העומדות לרשותו.
כאמור, המהפכה הדיגיטלית והופעתן של הרשתות החברתיות הפכו את אותם אתגרים למורכבים עוד יותר. בתוך המציאות הזאת פועלים שלל אנשי מקצוע, מרכזים, סדנאות ואף משחקים שמטרתם לפתח מיומנויות חברתיות בקרב ילדים. העוסקים בעולם המיומנויות החברתיות מגיעים מכל קצוות עולמות החינוך, הטיפול, האימון האישי וההדרכה – וניגשים לנושא מתוך גישות מגוונות שנועדו להעניק לילד את הכלים שיסייעו לו להתאקלם ולפרוח בסביבה החברתית.
קשת של התמודדויות
מאחורי המונח "קשיים חברתיים" מסתתרת קבוצה רחבה של התמודדויות שונות שמאפיינות ילדים ובני נוער. בין היתר, קושי במיומנויות חברתיות עלול לנבוע מקשיי תקשורת, הפרעות קשב ועוד גורמים רבים אחרים. הפרעת (ODD (Oppositional Defiant Disorder, למשל, שלא תמיד מאובחנת, מתבטאת בנטייה לכעסים ולהתקפי זעם –מול גורמי סמכות או מול ילדים אחרים. במקרים רבים, הפרעתODDמקשה על הילד להתנהל בסביבה החברתית – וללא טיפול נכון ומותאם היא עלולה לגבות מחיר לאורך כל חייו.
גם חרדה חברתית עשויה להיות גורם לקשיים בכל הקשור למיומנויות החברתיות. מחקרים מראים כי עד שבעה אחוזים מכלל הילדים סובלים מחרדה חברתית בדרגות שונות – כאשר מנתוני ה-CDCעולה כי שיעור הסובלים מההפרעה נמצא במגמת עלייה ובשנים האחרונות עומד על יותר מתשעה אחוזים. עבור הסובלים מחרדה חברתית, אפילו המפגש הבינאישי הפשוט ביותר עלול לגרום לתחושות משתקות של פחד ומבוכה.
בהתאם לכך, ישנה חשיבות גדולה להתאמת הטיפול או האימון לסוג הקשיים החברתיים שחווה הילד – ובמידת הצורך לעשות זאת אך ורק לאחר אבחון רפואי מטעם איש מקצוע. רק אחרי זיהוי של אופי האתגר החברתי ניתן לבחור בטיפול המתאים שהולם את צרכי הילד.
רבים מהטיפולים והאימונים בתחום המיומנויות החברתיות בקרב ילדים נוקטים בגישה עקיפה ובלתי-ישירה. כך נפוצות בארץ גישות טיפוליות שמתמקדות בפעילויות משחק, הקראת סיפורים או אימפרוביזציה – על מנת לאפשר לילד להתחבר אל תהליך הטיפול בצורה טבעית ופתוחה יותר.
אנשי מקצוע אחרים משלבים בתהליך הטיפול גם הדרכת הורים – מתוך הכרה בתפקידם המהותי של ההורים בתהליך התפתחות הילד. המטרה של רוב הטיפולים בתחום היא להעלות את תפיסת הערך העצמי של הילד, להגביר את תחושת המסוגלות שלו, לסייע לו בוויסות חושי – וכן להעניק לו שליטה גדולה יותר במיומנויות חברתיות שונות. גישות לפיתוח מיומנויות חברתיות נועדו לסייע לילד לצמוח ולהתפתח בצורה בריאה ומאושרת – כאשר הוא אינו לבדו במערכה.
