שינה היא חלק מרכזי והכרחי לקיומנו. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום רפואת השינה שהביאה להכרה כי הפרעות שינה הן שכיחות ובעלות השלכות רבות ומשמעותיות על בריאותנו ועל איכות חיינו בטווח הקצר והארוך.
מחקרים מהשנים האחרונות מדגישים את חשיבות השינה לא רק כאחראית על הערנות היומית התקינה, אלא גם כמגנה מפני תחלואה וכמשפרת את תוחלת החיים ואת איכות החיים. לכן, אבחון וטיפול בהפרעות שינה חיוניים במניעה של תחלואה ומהווים חלק בלתי נפרד בהשגת איכות חיים טובה.
יחד עם ההבנה על חשיבות השינה, אנו ניצבים בשנים האחרונות בפני מגפת הפרעות שינה שבחלקן קשורות גם למגפות ידועות אחרות: מגפת משך השינה הקצר/חסך שינה, מגפת נדודי השינה שאף החמירה בזמן מגפת הקורונה, מגפת הפרעות בתזמון השינה כמו הפרעות השינה של עובדי משמרות או social jet lag והפרעות נשימה בשינה שהינן בחלקן תוצאה של מגפת ההשמנה.
כמה זמן?
מגפת השינה השכיחה ביותר היא קיצור משך השינה. משך השינה של האדם המערבי התקצר בעשורים האחרונים בכמעט שעתיים. הסיבה העיקרית לכך היא אורח החיים המערבי שכולל שעות עבודה מרובות ושימוש רב במסכים ואמצעים אלקטרוניים. בנוסף, עקב העלייה במודעות לחשיבות הפעילות גופנית, רבים מבצעים פעילות גופנית בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב וכך נוצר קיצור נוסף של משך השינה.
הנזקים המיידיים של משך שינה קצר הם עייפות, ישנוניות, קשיי קשב וריכוז, עצבנות, ירידה בחדות המחשבה וזמן תגובה איטי. כל אלה מעלים את הסיכון לטעויות ולתאונות. אכן, 1/5 מתאונות הדרכים מתרחשות על רקע הרדמות של הנהג על ההגה. בילדים – העייפות/ישנוניות מתורגמת לרב דווקא להפרעות התנהגות והתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית ואף להפרעות למידה. בשנים האחרונות אנו יודעים שמשך שינה קצר לאורך שנים מוביל גם לעלייה בסיכון להשמנה הן במבוגרים והן בילדים. משך שינה קצר הינו גורם סיכון להתפתחות יתר לחץ דם, הפרעות קצב, התקפי לב, אירועים מוחיים, סכרת, תחלואה מטבולית, דכאון וחרדה.
לאן נודדת השינה?
נדודי שינה מוגדרת כמגפה נוספת בעולם המערבי. קיימת עלייה בתלונות על נדודי שינה הכוללות קשיי הרדמות, התעוררויות ליליות, השכמה מוקדמת וחוסר שביעות רצון מהשינה. שכיחות נדודי השינה כיום היא כ-30%-20%. נדודי שינה פוגעים בתפקוד היומי של הסובל מהן. חלק גדול מהסובלים מנדודי שינה מסגלים התנהגויות שרק מחמירות את הבעיה כמו שהייה מרובה במיטה "בניסיון לישון", צפייה במסכים, הסתכלות על השעה, אכילה ושתייה בזמן שינה ועוד. מגפת הקורונה עם העלייה ברמת הסטרס הכללי, שינוי דפוסי החיים ודפוסי העבודה, העבודה מהבית וחוסר הוודאות הכללי הביאו לעלייה בשכיחות נדודי השינה. זאת ועוד, אנו רואים יותר ויותר מחלימי Covid שפיתחו נדודי שינה קשים ללא קשר לחומרת המחלה אותה עברו. המנגנונים שקושרים בין התחלואה בקורונה והופעת נדודי שינה עדיין לא ברורים.
תזמון זה כל הענין
בשנים האחרונות קיימת הבנה שדפוסי שינה קבועים (זמני שינה והשכמה קבועים) חשובים לא פחות ממשך השינה. הפרעות בתזמון השינה מביאות לתחלואה ארוכת טווח כמו השמנה, סכרת, תחלואה לבבית ואף סרטן. אוכלוסייה שסובלת בעיקר מדפוסי שינה לא סדירים הם עובדי המשמרות. עובדים אלה סובלים מהפרעה שמתבטאת בקשיי הרדמות בשעות בהן הם צריכים לישון, קשיים להיות ערניים בשעות בהן הם צריכים להיות ערניים ולתפקד או שילוב של השניים. כל הללו מביאים להפרעה בתפקוד היומי. עובדי המשמרות מהווים כיום 25%-20% מהאוכלוסייה העובדת ומספרם רק צפוי לעלות וכ-30%-25% מהם סובלים מהפרעת השינה האופיינית. ממחקרים בשנים האחרונות, מסתבר שעבודה במשמרות מעלה את הסיכון לסרטן (בעיקר שד, מעי גס וערמונית), לתחלואה לבבית, ליתר לחץ דם, סכרת, דכאון, ותחושת שחיקה.
הפרעה שכיחה אחרת בתזמון השינה היא ה-social jetlag. מדובר בהפרעה המתבטאת בפער בין תזמון השינה במהלך השבוע (לדוגמה 23:00-7:00) ובין תזמון השינה בסופי שבוע (3:00-12:00). מסתבר ששינויים אלה בתזמון השינה מלווים גם הם בעלייה בסיכון להשמנה ותחלואה מטבולית.
בין שינה לנשימה
שכיחות הפרעות נשימה בשינה הולכת ועולה עם השנים, והיא תוצאה קרוב לוודאי של מגפת ההשמנה הפוגעת הן במבוגרים והן בילדים. הפרעות נשימה בשינה הן תוצאה של חסימות חוזרות של דרכי האוויר העליונות וההסתמנות הקלינית העיקרית היא נחירות בשינה בד"כ בנוכחות עייפות ו/או ישנוניות יומית ושינה לא מרעננת. שכיחות נחירות באוכלוסייה הבוגרת מגיעה ל-50% ול-10% בילדים. שכיחות דום נשימה חסימתי בשינה היא 15% בגברים, 5% בנשים ו-5%-2% בילדים. גורמי הסיכון העיקריים להפרעות נשימה בשינה הם: מין זכר, גיל, השמנה, עלייה בהיקף הצוואר והיסטוריה משפחתית. סיבוכי דום נשימה בשינה הם רבים וכוללים ישנוניות יומית, הפרעות ריכוז וזיכרון, תאונות, יתר לחץ דם, קושי באיזון של לחץ הדם, סכרת, תחלואה מטבולית, תחלואה לבבית, ואירועים מוחיים. דום נשימה בשינה הינו גורם סיכון לחסימה חוזרת של העורקים גם לאחר הכנסת תומכנים בלב וגם לאירועים מוחיים חוזרים באנשים שעברו אירוע מוחי. סיבוכי הפרעות נשימה בשינה בילדים כוללים הפרעות התנהגות שיכולות לחקות התנהגות היפראקטיבית, הפרעות בהתפתחות השפתית, קשיי למידה, והפרעות בצמיחה.
מחקרים בשנים האחרונות מדגישים את חשיבות השינה לא רק כאחראית על הערנות היומית התקינה, אלא גם כמגנה מפני תחלואה וכמשפרת את תוחלת החיים ואת איכות החיים. לכן, אבחון וטיפול בהפרעות שינה בכל גיל חיוני במניעה של תחלואה והינו חלק בלתי נפרד בהשגת איכות חיים טובה.
פרופ' ריבי טאומן היא מנהלת מכון סגול-שירצקי
לרפואת שינה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
