תסמונת דום נשימה בשינה מאופיינת בנחירות, ומתבטאת בריבוי הפסקות נשימה בלילה הנמשכות עשר שניות או יותר, לרוב מלוות בירידה ברמת רווי החמצן בדם ובקיטוע השינה שעלולים להוביל לעייפות מוגברת, ישנוניות, תאונות דרכים וסיבוכים בריאותיים ארוכי טווח. וסיבוכים בתפקוד היומיומי.
Continuous Positive Airway Pressure) CPAP) הוא המכשיר הנפוץ ביותר והטיפול היעיל ביותר הקיים כיום כטיפול לאנשים עם דום נשימה בשינה. היות ובדום נשימה בשינה קיים תמט של דרכי אוויר עליונות בדרך כלל באזור בסיס הלשון, מטרת הטיפול היא לשמור על דרכי האוויר פתוחות. מכשיר ה-CPAP הוא מכשיר לא חודרני לתמיכה נשימתית שמחדיר לריאות אוויר בלחץ חיובי מתמשך במטרה להשאיר את נתיבי האוויר פתוחים.
מכשיר CPAP מורכב מגוף המכשיר, צינורית ומסכה (שמותאמת לכל משתמש). הוא מחדיר אוויר בין הפה לחלל הלשון, בלחץ אוויר קבוע, באופן שמונע את התמט באזור הלוע, ומותיר את הרקמות הרכות פתוחות במשך השינה, וכך מונע את הפסקות הנשימה בשינה.
כיום השימוש הרווח ביותר הוא במכשירי CPAP אוטומטיים, שיש לבצע בהם התאמה של לחץ האוויר בטרם השימוש. מכשירים אלה מופעלים באמצעות אלגוריתם שמזהה מראש את הפסקת הנשימה המתקרבת, ומגביר את לחץ האוויר כדי שלא לאפשר לרקמות הרכות להתקרב אחת לשנייה.
המכשירים מקליטים את נתוני השימוש, באופן כזה שמפריקת הנתונים ניתן לבצע מעקב אחרי השימוש והיעילות של המכשיר בטיפול בנבדק. בשנים האחרונות, עם העלייה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים, ישנם מקרים שבהם גם לאחר התערבות ניתוחית נדרש המשך טיפול ב-CPAP בילדים עם הפרעות נשימה בשינה. באוכלוסיית הילדים, התאמת לחצי האוויר מתבצעת בשינה במעבדת שינה.
הטיפול בדום נשימה בשינה דורש שימוש במכשיר CPAP בצורה עקבית כל לילה לאורך כל תקופת השינה. לרוב דרושה תקופת הסתגלות. לפעמים יש צורך בתוספת של לחות באמצעות מלחלח והתאמות נוספות של מסיכה או לחצים. היענות טובה מוגדרת כשימוש במכשיר יותר מ-4 שעות בשינה אולם ידוע שככל שמשך השימוש בשינה ארוך יותר התוצאות טובות יותר.
מטופלים רבים מדווחים כי השימוש במכשיר תורם לאיכות חייהם ומספרים כי הם ערניים ומרוכזים יותר במשך היום.
שלומית קצב היא אחראית תחום שינה, מכון סגול-שירצקי לרפואת שינה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
