מחלת פרקינסון הינה המחלה ניוונית של המוח הגורמת להפרעת תנועה (רעד במנוחה, איטיות ונוקשות שרירים) והפרעות בתפקוד המנטלי, במערכת העצבים האוטונומית וכן גורמת להפרעות בחוש הריח, כאב והפרעות שינה. בישראל כ-30,000 חולי פרקינסון ועוד מאות אלפים בסיכון על רקע נשאות למוטציות גנטיות השכיחות בעדה האשכנזית וידועות כמעלות סיכון למחלת הפרקינסון וכן בשל חשיפה סביבתית לחומרי הדברה, חבלות ראש ועוד. מחלת הפרקינסון מאופיינת בניוון עיצבי המערב את המוח, חוט השדרה ומערכת העצבים האוטונומית, אשר מתחיל 30-10 שנה לפני אבחון המחלה. תהליך הניוון מתפתח בהדרגה ועמו מופיעים שינויים תפקודיים כגון דכאון, הפרעות בחוש הריח, הפרעות בשנת החלום, עצירות, הפרעות בתפקוד המיני וכאבים לא מוסברים. רק עם הופעת הפרעות התנועה (רעד, נוקשות שרירים ואיטיות בתנועה) המחלה מאובחנת ומנקודה זו מתפתחת נסיגה תפקודית הדרגתית ואיטית עד אבדן עצמאות וניידות.
זהירות תנועתיות יתר
הפרעות שינה מוכרות לאורך כל שלבי המחלה, מהשלב הפרודרומלי (טרום האבחון המוטורי), שם שכיחות הפרעות בשנת החלום ובמהלך המחלה הקלינית מוכרים היטב קשיי הרדמות, יקיצות מרובות במהלך הלילה המלוות בירידה באיכות השינה עם עייפות ולאות במהלך היום. הפרעות במבנה ואיכות שנת חלום במחלת הפרקינסון מאופיינת בפעילות מוטורית בולטת בשנת ה-REM, כאשר באדם בריא יש שיתוק שרירים והעדר יכולת תנועה. אובדן השיתוק במהלך שנת חלום יכול להתבטא בתנועות גפיים פשוטות ועד לתנועה משולבת מורכבת יותר, שבה נראה כי אנשים מתנהגים ומגיבים לתוכן החלום. ההשלכות הקליניות של הפרעות בשנת חלום נעות בין הפרעות שינה שלא מורגשות להתנהגויות חמורות של פגיעה עצמית מחבלות משניות כמו בעיטה בקיר או דופן המיטה ועד נפילה מהמיטה במהלך החלימה. התנועתיות המוגברת בשנת החלום אינה מודעת אך יכולה להיות דרמטית ולכן עלולה גם לפגוע בשותף/ה למיטה.
תפקוד לקוי של המוח בשנת חלום קשור בפעילות לא תקינה של קליפת המוח הכוללת שינויים בתדירות ובמשרעת גלי המוח באונות העורפית והקדמית, וכנראה משקפת את ההפרעה של מעגלים מוטוריים שונים בגזע המוח. הפרעות שינה בשנת חלום ייחודיות למחלות ניווניות של המוח כגון מחלת פרקינסון ונחשבות כסמן מקדים למחלה כאשר רוב הסובלים מהפרעה זו יפתחו במהלך חייהם מחלת פרקינסון או דמנציה עם גופיפי לוי. הזמן עד להופעת מחלת פרקינסון מרגע הופעת הפרעת התנהגות במהלך שנת החלום יכול להיות בין 20-10 שנה. משמעות ממצא זה היא שהפרעות התנהגות במהלך שנת החלום יכולות להוות סמן מוקדם לניוון מוחי שעלול להתפתח למחלות קשות כמו פרקינסון או דמנציה.
עם זאת, השכיחות של הפרעת התנהגות בזמן שנת החלום בקרב חולי פרקינסון היא כ-47% בזמן האבחון. יתרה מכך, תת-קבוצה משמעותית של חולי פרקינסון אינה מפתחת הפרעות שינה אפילו בשלבים מאוחרים של מחלתם, דבר המצביע על כך שאם מעורבותם של מרכזי וויסות שינה במוח היא חלק מהתהליך הניווני, הצגת התסמינים אינה ודאית. הפרעות שינה נוספות כגון ישנוניות מוגברת בשעות היום ונדודי שינה (בעיות בהרדמות, יקיצות מרובות והתעוררות מוקדמת בבוקר) תוארו גם הן במחלת פרקינסון והוכרו כגורמים משמעותיים להתדרדרות המחלה ולפגיעה באיכות החיים. להפרעות השינה השפעה שלילית גם על התפקוד המנטלי, כושר הריכוז, צלילות הדעת, מצב הרוח, וכן על הסיכון לנפילות. מטריד במיוחד הקשר ההדוק בין הפרעות שינה בחולי פרקינסון והתפתחות פסיכוזה (הזיות ומחשבות שווא) ומצבי בלבול. בשלבים מתקדמים של המחלה עלול להופיע שיתוק לילי עם אי יכולת להתהפך במיטה או לקום. נוקשות זו גורמת להתעוררויות מרובות, כאבי שרירים וחוסר נוחות שמובילה לשינה מקוטעת שגורמת לעייפות קשה במהלך היום שלמחרת ולנסיגה בתפקוד יומיומי. חשוב להדגיש כי הפרעות אלו נגרמות הן מתהליך הניוון המוחי והן מתרופות המקובלות לטיפול במחלה. קיימת חשיבות רבה להבדיל בין השניים בשל הגישה השונה לטיפול.
ניטור שינה
אבחון נכון של הפרעות השינה על סוגיהן מהווה נדבך רב חשיבות באבחון המחלה ובטיפול בה לאורך כל שלביה. כיום, אבחון קליני של הפרעות שינה מבוסס על הערכה של החולה ובדיקה במעבדת שינה, אך יתכן שרבים מהמקרים אינם מאובחנים בשל מגבלות בשיטות ההערכה הדורשות בדיקת שינה מקיפה במעבדת שינה ייעודית. בשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה, יש יותר אפשרויות לבדוק שינה גם בבית באמצעות חיישנים לבישים. התקדמות זו יכולה לעזור באבחון הפרעות שינה ומתן טיפול שיכול אולי לשנות את מהלך המחלה, להקטין את סיבוכי הפרקינסון, ולהשפיע על קצב התקדמותה.
אנו ממליצים היום להפנות תשומת לב ולנטר את השינה ואיכותה בכל שלבי מחלת הפרקינסון ואף באוכלוסייה בסיכון ולטפל בגורמי הפרעות השינה בצורה המקצועית ביותר. גישה חדשנית זו יכולה לשפר משמעותית את חומרת המחלה ולהקל את הנטל על החולה ומשפחתו.
פרופ' ניר גלעדי, מכון סגול-שירצקי לרפואת שינה, המערך הנוירולוגי, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
הכתבה נכתבה בסיועה של פרופ' ענת מירלמן, המערך הנוירולוגי
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
