שינה לא מספקת קשורה למגוון השלכות בריאותיות וחברתיות שליליות. משך שינה מופחת נקשר ל-7 מתוך 15 גורמי המוות המובילים בארה"ב, כולל מחלות לב וכלי דם, גידול ממאיר, מחלות כלי דם במוח, תאונות, סוכרת, ספיגה ויתר לחץ דם.
כמה נתונים הקשורים לשינה שאולי לא הכרתם: שינה של 7 - 7.5 שעות בלילה היא הבריאה ביותר. בניגוד למה שאולי ניתן לחשוב: לא רק שינה קצרה מדי אינה בריאה אלא גם שינה ארוכה מדי. כך שאם אתם מרוצים מכך שאתם ישנים בקביעות 9 שעות בלילה וכך לכאורה מפנקים את גופכם - אולי כדאי שתחילה תבדקו מה גורם לגוף להזדקק לשינה כה ארוכה. חוסר בשעות שינה יכול להוביל לכאבי ראש, בעיות זיכרון וירידה בקוגניציה. למעשה, כשלרופא מגיע חולה שמתלונן על בעיות כאלה - הדבר הראשון שהוא נשאל זה כמה שעות הוא ישן בלילה.
את הנתונים האלה ועוד רבים חולקת ד"ר לודמילה שופין, רופאה נוירולוגית במערך הנוירולוגי בבית החולים איכילוב ובקופת חולים מכבי. כמומחית בתחום נוירולוגיה היא רואה חשיבות גבוהה למה שהיא מכנה "היגיינת שינה" - שמירה על תנאים שיאפשרו שינה טובה ונכונה.
"השינה היא חלק חשוב מאוד מחיי האדם ותנאי משמעותי לאיכות תפקודו. מטופלים רבים שפונים לרופא עם תלונות על כאבי ראש ובעיות זיכרון מתבררים כסובלים מבעיות שינה. פעמים רבות - אם פותרים בעיות אלה, הן מתגלות כסימפטומים ונמוגות", מדגישה ד"ר שופין.
מה גורם לבעיות שינה?
"ישנן סיבות רבות ושונות. כדי להירדם יש צורך בהפרשת הורמון המלטונין, המופרש בזמן החושך. כשלאדם אין הפרשה מספיקה ממנו - הוא מתקשה להירדם. אנשים שמנים נוטים לנחור - ואז לא מגיע מספיק חמצן למוח, ריבוי החמצן בדם יורד (סטורציה נמוכה) והשינה פחות אפקטיבית. ישנה הפרעה בשם Periodic Limb Movement Disorder שגורמת לתנועות בלתי רצוניות של הזזת הרגליים - דבר שמקשה על ההרדמות. סיבות נוספות הן דיכאון או חרדות. האדם הולך לישון ואז מתחיל לחשוב על הדברים שמדאיגים אותו ולא מאפשרים לו להירדם. יש את אלה שלא ישנים כי הם עסוקים יותר מדי במסכים (סמארטפון, טלוויזיה) ואז מוחם פעיל מדי כדי להירדם. לסובלים מבעיות קשב וריכוז פעמים רבות מלכתחילה יש בעיות שינה, בשל ויסות לא תקין. ספורט בערב מעיר את הגוף ומקשה להירדם 4-3 שעות לאחר מכן. ויש את אלה שקמים באמצע הלילה כדי ללכת לשירותים, בגלל בעיה פיזיולוגית בעיקרה, המטרידה בעיקר גברים מגיל 60 ומעלה. חלקם קמים 5-2 פעמים בלילה, וכך נפגעת שינה רציפה הדרושה לתפקוד תקין".
כיצד פותרים בעיות שינה?
"הדבר תלוי בסיבות בגינן נובעת הבעיה. מי שלא נרדם בגלל דיכאון - לא צריך ליטול תרופות שינה אלא תרופות נגד דיכאון, שיפחיתו את הלחץ הנפשי ויסייעו לו להירדם. מבוגרים מגיל 55 ומעלה שלא מפרישים מספיק מלטונין יקבלו תרופה שתשלים את החסר. אם הבעיה נובעת מנחירות, מומלץ לפנות למומחה אף-אוזן-גרון (אא"ג) שינסה לפתור את הבעיה בעזרת ניתוח או בהכוונה לירידה במשקל. לתנועות יתר ברגליים יש תרופה וכך גם ליקיצות באמצע הלילה. במקרים מתאימים יכול הרופא לתת כדורי שינה שונים. וכמובן שעוד לפני כל זה, יש את היכולת העצמית של האדם לשנות את ההתנהגויות שצוינו המקשות על הרדמות: האוכל והשתייה לפני השינה, הצפייה בטלוויזיה והפעילות הגופנית. מומלץ גם ללכת לישון בשעה קבועה ולא לשהות במיטה כשלא מנסים לישון. דרך טיפול נוספת היא פניה למרפאות שינה, בהן מטפלים רופאי שינה מומחים שעושים תרפיית שינה למטופלים ומעניקים כלים לשינה טובה ללא תרופות".
מתי מומלץ לפנות לרופא?
"כשרואים שלא ישנים מספיק טוב במשך שבוע ומעלה או לא מסוגלים להירדם בתוך 20 דקות. כמו כן: אם קמים בבוקר חלשים, עייפים ועצבניים. זה הזמן לפנות לרופא המשפחה, שיאתר את מקור הבעיה. יש כיום טיפולים טובים המסייעים בהרדמות ובשמירה על רציפות השינה", מסכמת ד"ר שופין.
******************************************************************************************
הבעיות הנגרמות משינה לא איכותית
ד"ר לודמילה שופין, נוירולוגית במרכז הרפואי איכילוב ת"א
בעיות קוגניטיביות - פגיעה בתהליכים קוגניטיביים פעילים כגון תכנון, התמודדות ופתרון בעיות. אצל אנשים לקויי שינה, ליקויים אלה עלולים להתבטא במיוחד בהתנהגויות הדורשות פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות או חסרות מידע מספיק.
מצב רוח ושיפוט - הגברת הסיכון להתנהגות אובדנית וללקיחת סיכונים. בנוסף, עצבנות, מצבי רוח וסבלנות ירודה הם התסמינים המתוארים בתדירות הגבוהה ביותר בנבדקים הסובלים מהפרעות שינה.
ישנוניות יתר - התוצאה הישירה ביותר של מחסור בשינה היא הקושי לקום בבוקר. ישנוניות קשורה גם לנטייה חזקה למקרי שינה זעירים, מקרים המגבירים באופן משמעותי את הסיכון לתאונות ברכב מנועי ואחרות.
פיזיולוגיה נשימתית - הפרעות בוויסות תהליכים דלקתיים והגברת תחלואה ברקמות, במיוחד בהקשר של מחלות מטבוליות ומחלות לב וכלי דם. תסמונת דום נשימה בשינה חסימתית (OSAS) נראית בדרך כלל בשילוב עם שינה לא מספקת.
בריאות הנפש - פגיעה בבריאות הנפש, המגבירה את הקושי בהשגת הצלחה אקדמית, בריאות (דיכאון, השמנה) ובטיחות (תאונות נהיגה).
מערכת החיסון - דיכוי המערכת החיסונית להתמודד עם מחלות זיהומיות, כמו כן הגברת הרגישות לדלקת בדרכי הנשימה העליונות.
השמנת יתר - צריכת מזון מוגברת במהלך שינה לא מספקת היא הסתגלות פיזיולוגית כדי לספק את האנרגיה הדרושה כדי לשמור על ערנות נוספת, ולרבות עולה על מה שנדרש.
סוכרת - שינה לא מספקת, או דיכוי של שנת גל איטי ושינה מהירה בתנועת העיניים, נקשרה לעמידות לאינסולין. קיימת שכיחות גבוהה של שינה לא מספקת בחולים צעירים עם סוכרת מסוג 1 וקרוביהם.
כאבי ראש ומיגרנות - הן תוצר שכיח של מחסור בשינה. מיגרנה עלולה ליצור מעגל מסוכן: לא ישנים בגללה ולמחרת חווים כאב ראש מחוסר שינה.
סיכון מוגבר לסרטן - שינה לא מספקת, כולל משך שינה קצר ושיבושים בשינה, עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר להיווצרות גידול סרטני.
לפרטים נוספים מומלץ לפנות לרופא המטפל.
שירות לציבור מטעם חברת סאנופי.
בשיתוף סאנופי
