הפרעת קשב וריכוז עם וללא היפראקטיביותAttention-deficit/hyperactivity disorder-ADHD הינה אחת ההפרעות הנוירו פסיכיאטריות השכיחות באוכלוסייה. הפרעות שינה מדווחות ב-50%-25% מילדים וב-60%-50% מהמבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז.
הפרעות השינה העיקריות המדווחות באוכלוסייה הן הארכת חביון השינה (משך הזמן עד להרדמות), ירידה ביעילות השינה (אחוז זמן השינה מתוך זמן השהות במיטה) וקיצור משך השינה. נמצא שהפרעות שינה ב-ADHD מושפעות בדרך כלל מסוג ההפרעה הבסיסי: מי שסובל בעיקר מקשיי קשב יטה ללכת לישון יותר מאוחר, בעוד מי שסובל בעיקר מהיפראקטיביות עלול לסבול יותר מנדודי שינה עם קשיי הרדמות (אינסומניה התחלתית).
הקשר בין שינה ו-ADHD הוא דו כיווני: מצד אחד, הפרעות שינה יכולות להוביל להפרעה התנהגותית וקוגניטיבית שמחקה סימפטומים של ADHD. ומצד שני, בעיות שינה שכיחות מאוד בקרב הסובלים מ-ADHD קרוב לוודאי על רקע אותה פגיעה בריכוז ו"תפקודים ניהוליים".
הסיבות לשכיחות הגבוהה של הפרעות שינה בקרב אנשים עם ADHD כוללות:
רגישות יתר לגירויים חיצוניים עקב מצב בסיסי של "עוררות יתר" שמאריך את משך הכניסה לשינה ואת משך ההתעוררויות הליליות.
דחיה אנדוגנית (פנימית) של השעון הביולוגי (הפרעה בתזמון השינה מסוג שעון ביולוגי דחוי) על רקע שינויים בתזמון שחרור המלטונין. אכן מחקרים גנטיים הראו שינויים בגנים של השעון (clock genes) בקרב ילדים עם ADHD.
קשיים התנהגותיים עם "התנגדות" (bed time resistance), קשיים בהצבת גבולות הוריים או קשיים אובייקטיביים בסיום משימות היום עקב מוסחות יתר ולכן עיכוב בזמן הגעה למיטה.
אחד הביטויים של ההיפראקטיביות יכול להיות פרץ אנרגיה בערב ותחושה של "מחשבות רצות" שיכולים להאריך את חביון ההרדמות.
תחושת ריכוז טובה יותר (Hyper focus) דווקא בשעות הערב בהן יש פחות גירויים והסחות דעת. תחושת הריכוז הטובה עלולה להוביל לקשיים להירגע לפני שינה ולהאריך את חביון השינה. לאורך זמן יכולה להיות החמרה בנדודי שינה היות ויכולה להתפתח תחושת חרדה לקראת שעות הלילה.
מחקרים מראים כי לסובלים מ-ADHD רגישות מוגברת להשפעת האור על התזמון של השעון הביולוגי בגופינו (=שעון ביולוגי) ועל כן חשיפה לאור בשעות הערב על ידי מסכים או מנורת לילה תשפיע בצורה יותר משמעותית על חביון ההרדמות.
להקשיב לשינה
ילדים ובוגרים הסובלים מחסך שינה, אירועים של נחירה ודום נשימה בשינה שמלווים בקיטוע שינה משמעותי, וכן ילדים או בוגרים הסובלים מ"תסמונת הרגליים חסרות המנוחה" (RLS- Restless leg syndrome) יציגו הסתמנות קלינית של קשיי ריכוז, קושי לשמירה על קשב לאורך זמן, מוסחות יתר ותפקוד ירוד (בבית ספר או בעבודה). קיים קשר של היזון הדדי בין הפרעות שינה כמו דום נשימה בשינה ו-RLS ובין ADHD ועל כן יש לקחת היסטורית שינה מקיפה בטרם ניתנת אבחנה קלינית סופית של הפרעת קשב וריכוז.
חשוב לזכור שקיימת חפיפה רבה בין ההשלכות של הפרעות השינה לבין אלה של הפרעת קשב וריכוז כשבשתי ההפרעות קיים קושי בריכוז והתמקדות, היפראקטיביות, עצבנות, חוסר שליטה על דחפים ועוד. מחקרים רבים הראו ששיפור כללי במדדי השינה (משך ואיכות) משפר את התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי בסובלים מ-ADHD או ADD.
התערבויות התנהגותיות לשיפור השינה הוכחו כמשפיעות חיובית על תפקודים קוגניטיביים, התנהגות כללית ומצב רוח כאשר יש צורך ניתן לשלב טיפולים תרופתיים- באינדיקציה הנכונה ועם המעקב הרפואי הנכון. העיקרי מבינם הינו מלטונין.
התערבויות תרופתיות לשיפור ההפרעה ההתנהגותית משפיעות חיובית על השינה. ישנם מטופלים שמתארים כי היכולת להירדם אפשרית יותר עם ההשפעה המרגיעה שמביא הטיפול התרופתי שמבוסס ברובו על תרופות סטימולנטיות (לדוגמה ריטלין). אך ראוי לציין שבמרבית המקרים תרופות מקבוצה זו יכולת בעצמן לגרום להפרעות שינה משמעותיות ולכן מקובל לקחתן בבוקר לאחר ההשכמה.
הסובלים מ-ADHD והפרעות שינה מדווחים לרוב על סימפטומים של ADHD בדרגת חומרה קשה יותר ועל הפרעה משמעותית מאוד באיכות חייהם. הם עלולים גם לסבול בסיכון מוגבר מתסמיני דיכאון, חרדה, קשיים לעבד מידע חדש ואף ישנם דיווחים על נטייה להשמנת יתר ואפילו על סיכון יתר להיות מעורבים בתאונות דרכים ועל כן יש להעריך בצורה מקיפה את השינה בעת טיפול באנשים אלה.
ד"ר אורנה סבר היא רופאה בכירה, מכון סגול-שירצקי לרפואת שינה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
