אחת מ"חוויות" החיים השכיחות והמתסכלות ביותר הינה חוסר היכולת לישון. תחושת האומללות בשכיבה במיטה והציפייה לשינה שתגיע ללא הצלחה, חישוב השעות שנותרו ללילה והמחשבות על התפקוד שוודאי יהיה ירוד ביום המחר.
אינסומניה היא בעיית השינה השכיחה ביותר בעולם המערבי, כאשר מעל מחצית מהאוכלוסייה מדווחת שחוותה אינסומניה חולפת במהלך החיים וכ-30%-20% מהאוכלוסייה סובלת מאינסומניה כרונית. במהלך מגפת ה-COVID שכיחות ההפרעה עלתה אף יותר, בגלל המחלה עצמה ותופעת ה-Long-COVID או בשל תנאי הבידוד והחרדה. ההוצאה הכספית השנתית על נדודי שינה היא עצומה וברחבי העולם מדובר בהוצאה של מיליארדי דולרים על תרופות מרשם ותרופות מדף בנוסף לאמצעים חליפיים שכולם נועדו לאפשר שנת לילה טובה.
כרונית ידועה מראש
אינסומניה כרונית איננה זהה לחסך שינה כרוני הנגרם מחוסר הזדמנות לשינה. עומס וניסיון להספיק חיי עבודה ומשפחה לחוצים, גורמים לצמצום זמן השינה לשש (ואף פחות) שעות ביממה, על אף ההמלצה לכ-7 שעות שינה לאדם המבוגר. כמו כן, הקושי להירדם עקב תנאים לא מתאימים כמו רעש רב, מקום זר או דרישה לשינה מחוץ לחלון השינה הביולוגי, אינם אינסומניה. באינסומניה, חלון ההזדמנויות לשינה הינו מספק והתנאים לשינה אופטימליים, אך למרות זאת קיים קושי להירדם או שהשינה מאופיינת ביקיצות מרובות או התעוררות מוקדמת מהרצוי.
אינסומניה כרונית מאובחנת על ידי ראיון מוקפד של מטפל/ת ומסווגת על פי אופי, משך הזמן ותדירות האירועים, שלילת חשד להפרעת שינה אחרת ולא פחות חשוב, הפרעה לתפקוד היומי של הסובלים ממנה. אינסומניה לא באה לידי ביטוי רק בלילה, אלא בסימנים ביום הנובעים מקושי בשנת הלילה. חוסר אנרגיה, הפרעות בריכוז ומצב הרוח, ירידה בתפקוד בלימודים ובעבודה מהווים חלק מהסימנים הנלווים לאינסומניה. גורמי הסיכון מרובים וכוללים מין (נשים), גיל (שכיחות עולה עם הגיל), מחלות פסיכיאטריות ומחלות כרוניות אחרות, מצב סוציו-אקונומי, דפוסי עבודה במשמרות, תרופות שונות ועוד. במרבית המקרים, אין צורך בבדיקות עזר לצורך האבחון. קיימים כיום שאלונים מתוקפים היכולים לסייע באבחנה. במקרים בהם הריאיון אינו מספק, או שקיים חשש להפרעת שינה נוספת ישנן בדיקות המודדות את זמני השינה לאורך זמן (אקטיגרף), בדיקות שינה ביתיות או במעבדה באמצעותן ניתן לשלול הפרעות אחרות בשינה. אך לרוב אין צורך בבדיקות אלה.
על שלושה P
מאז 1990 פותחו כ-10 מודלים תאורטיים המשערים כיצד אותה חוויה מתסכלת של חוסר היכולת לישון מתקבעת והופכת להפרעה כרונית. המפורסם מבין המודלים הללו הוא המודל של ספילמן, מודל שלושת ה-P. המודל מציג שילוב של גורמים מקדימים, גורמים מזרזים וגורמים מנציחים שיחדיו מובילים להתקבעות האינסומניה. בסיכום המודלים הקיימים ניתן לנסח את ה"מתכון" לאינסומניה כרונית באופן הבא: אנשים אשר להם נטייה גנטית בשילוב עם גורמי הסיכון המשתנים (מין, גיל, מחלות רקע וכדומה) עוברים אירוע חריף המשבש את השינה (ג'ט-לג, עבודה במשמרות, אובדן קרוב, אשפוז או מחלה ועוד). בזמן האירוע החריף מתפתחים הרגלי שינה לקויים ותשומת הלב מתמקדת בחוסר השינה ובדאגה הנלווית. בנוסף, נוצרים "מעגלי ערנות" במוח הפעילים גם בזמן השינה וכך מונצחת מתקבעת האינסומניה הכרונית. חלק מהמודלים גם משלבים בתוכם את השלכות האינסומניה הגורמת להפרעה באיכות החיים; הגדלת הסיכון לתאונות; השלכות בריאותיות משניות לשחרור יתר של הורמון הקורטיזול ואף מקור להפרעות פסיכיאטריות שונות.
טיפול רב מערכתי
הטיפול באינסומניה יכול להיות מורכב ומתסכל לשני הצדדים: המטופל מוצא עצמו בכל מספר חודשים מתרגל או לא מגיב לתרופה זו או אחרת ושוב מתהפך במיטה. המטפל (לרוב רופא/ת המשפחה) לרוב חסר את הכלים והידע הנדרשים לטיפול בהפרעה עקשנית זו, או מתקשה בחוסר שיתוף פעולה מספק מצד המטופל בשינוי הרגלים ואורחות חיים. מכיוון שהאינסומניה משפיעה על הלילה וגם על היום, הטיפול בה הוא רב מערכתי, כוללני ודורש התייחסות לא רק לשינה אלא גם לזמן הערנות. השלב הראשון בטיפול באינסומניה הינו הקניית היגיינת שינה. מהי היגיינת שינה? אוסף של דפוסי חיים והתנהגויות במהלך כל היממה המשפיעים על היכולת לישון. בנוסף, היגיינת השינה קשורה גם לתנאים הסביבתיים לשינה. "ניקוי" של כלל הגורמים המפריעים לשינה טובה הינו מרכיב קריטי לטיפול ובלעדיו הסיכוי של כל טיפול אחר, תרופתי או התנהגותי להצליח יהיה נמוך. הקניית הרגלים טובים ובריאים לשעות היום כגון חשיפה לאור, פעילות גופנית ואכילה נכונה מהווה גם כן חלק מהטיפול הרב מערכתי.
הטיפול התרופתי המיועד לסייע בהפרעות שינה מגוון מאד וכולל מבחר עצום של תרופות המיועדות להשריית שינה, תרופות המדכאות את מערכת העצבים בדרכים שונות ובעלות טווחי זמן פעולה ותופעות לוואי שונות. ההנחה הרווחת היום בעולם השינה הינה שטיפולים אלו מיועדים לטיפול קצר טווח ועליהם להינתן כקו שני או כטיפול קצר ותומך בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לאינסומניה (CBT-I) הוא הטיפול המומלץ ביותר היום על ידי איגודי השינה העולמי, האירופאי והאמריקאי. תוכנית טיפול זו הינה יריעה של שיטות שונות ומגוונות היכולות לסייע בהפחתת אותם "מעגלי ערנות" והתניות לקויות הקיימות באינסומניה. הטיפול ניתן בדרכים שונות, ורוב המטופלים יכולים להיעזר בספרי הדרכה או בקורסים מקוונים. במקרים מורכבים או עקשניים בהם נדרשת מעט יותר הכוונה ישנן תוכניות לטיפול בקבוצות קטנות או בטיפול פרטני אשר "תופר" את התוכנית לצרכים האישיים.
לסיכום, הקושי לישון ונדודי השינה הם תופעה נרחבת המהווה עינוי של ממש לסובלים מהם ונטל תחלואה עם מרכיב כלכלי נרחב לאוכלוסייה. עם זאת, הכוח להתמודדות מצוי לרוב בידיהם של הסובלים מהתופעה. בעזרת העלאת המודעות של מטופלים ומטפלים כאחד והדרכה עם הכוונה נכונה לשני הצדדים, ניתן יהיה להנות מהזריחה לאחר שנת לילה טובה.
ד"ר דניאל וסרמן היא רופאה בכירה, מכון סגול-שירצקי לרפואת שינה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
