בשנת 2018 בראיון בתוכנית "קארפול קריוקי" עם ג'יימס קורדון, סיפר סר פול מקארטני כיצד חלום על אימו שנפטרה היווה את ההשראה לשיר העל-זמני Let it be. כמו סיפור זה, ישנן המצאות רבות וחשובות אשר הוגיהן מייחסים את הרעיון הראשוני להופעתו בחלום; בשנת 1953 ד"ר ג'יימס ווטסון חלם על מבנה מדרגות כפולות סליליות ובשנת 1962 זכה אותו ווטסון לפרס נובל על פיתוח מבנה ה-DNA. גם תאוריית היחסות של איינשטיין ואפילו גוגל, מקורם בחלום.
שנת הלילה מורכבת ממספר שלבים, אך מחולקת באופן כללי לשנת חלום ולא חלום, ליתר דיוק, שנת תנועות עיניים מהירות (REM) וללא תנועות עיניים מהירות (NREM) בהתאמה. כיום, הקהילה המדעית יודעת שחלומות יכולים להתרחש בכל שלבי השינה, אך אותם חלומות "חיים" שאנו זוכרים מתקיימים ברובם בשנת REM ועל כן תורגמה בעברית ל"שנת חלום".
מחקרים שבוצעו על ידי חוקר השינה פרופ' מת'יו ווקר וצוותו מדגימים כיצד הידע והזיכרונות מתערבבים בצורה אבסטרקטית ויוצרים פתרונות יצירתיים לבעיות שנראו כבלתי פתירות. כשהעירו נבדקים בזמן שנת חלום לעומת בזמן שינה אחרת – נראה היה כי היו מסוגלים לפתור חידות הגיון ומילים בקלות וביצירתיות רבה יותר. הם פתרו 15%-35% יותר חידות מאשר בזמן ערנות.
תפקיד פסיכולוגי
בשנות ה-90 של המאה הקודמת, מישל ז'ובה, החוקר הצרפתי, שיער שלחלומות חלק חשוב ביצירה ובשמירה על האישיות האינדיווידואלית וששנת החלום מגינה על המוח והאישיות ותורמת לייצובם מפני שינויים סביבתיים אפי-גנטיים. לדוגמה, לתאומים זהים אשר גדלו בסביבה שונה עדיין יש מרכיבים דומים באישיות.
מספר חוקרים הדגימו את תפקיד החלומות בעיבוד רגשות ויכולת ההתמודדות עם מצבי דחק. בזמן שנת חלום מתרחשת הפסקה מוחלטת של ייצור אדרנלין מוחי המהווה חלק מרכזי במנגנון החרדה. במקביל, מתקיימת פעילות במרכזי הזיכרון והרגשות במוח – בדרך זו נוצר עיבוד מחודש לחוויות בסביבה רגועה יותר. החוקרת ד״ר רוזלין קארטרייט הדגימה כיצד שנת החלום קשורה ישירות להתמודדות עם דכאון והראתה שבאדם בריא מצב הרוח משתפר ביחס ישיר לכמות החלומות.
הפיזיולוגיה ושיברה
בזמן שנת REM המוח פעיל וצריכת הדם והחמצן שלו אף עולה על צריכתם בערנות. הגוף, לעומת המוח, בשלב זה משותק כמעט לחלוטין. הפרעה במנגנון זה יוצרת תופעות מרתקות. כאשר השיתוק האופייני לשנת החלום מופיע בזמן ערנות המופיעה בכניסה או יציאה משינה, הביטוי הוא ב"שיתוקי שינה" שהינה תופעה שיכולה להתקיים לבד או כחלק ממחלת השינה הקלאסית הנקראת נרקולפסיה. חדירה כזו של מרכיבי שלב REM לתוך עירות מאפיינת גם קטפלקסיה שבה יש חדירה של אותו שיתוק שינה לתוך עירות שמתבטאת בחולשת שרירים פתאומית בתגובה להתרגשות.
לחילופין, כאשר המוח נמצא בזמן שנת חלום אך מנגנון השיתוק אינו תקין הביטוי הוא בתנועות המאפיינות את החלום, בתיאור הספרותי "תסמונת דון קישוט" או בשפה המדעית REM Sleep Behaviour Disorder.
ד"ר דניאל וסרמן היא רופאה בכירה, מכון סגול-שירצקי לרפואת שינה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
