שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים המתרחשים במהלך ההיריון חושפים את האישה ההרה לשינויים בדפוסי השינה, קיצור משך השינה, עייפות יומית, ירידה באיכות השינה ולהופעת הפרעות שינה גם בנשים שמעולם לא סבלו מבעיות שינה לפני ההיריון. 80% מהנשים ההרות מדווחות על בעיות שינה במהלך ההיריון.
בעיות השינה העיקריות הן ירידה באיכות השינה, התעוררויות ליליות עם בעיות בשמירה על רציפות השינה, קיצור משך השינה, עייפות, הפרעות נשימה בשינה ותסמונת הרגליים חסרות המנוח. מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים שבדומה לתחלואה הכרוכה בהפרעות שינה באוכלוסייה הכללית, להפרעות שינה בנשים הרות ישנן השלכות בריאותיות והן עלולות להשפיע על מהלך ההיריון ותוצאותיו. כך לדוגמה נמצא קשר בין הפרעות נשימה בשינה והופעה של רעלת הריונית וכן קשר בין משך שינה קצר בסוף ההיריון עם משך לידה ארוך ועלייה בשכיחות ניתוחים קיסריים. בנוסף, הפרעות שינה עלולות לעורר או להחמיר תסמינים של חרדה ודכאון, להשפיע על מערכת היחסים עם בן הזוג ואף עם התינוק הנולד ולדחות את זמן חזרתה של האם למעגל העבודה.
שתי הפרעות השינה השכיחות בהריון הן תסמונת הרגליים חסרות המנוח והפרעות נשימה בשינה.
רגליים עייפות
כ-27% מהנשים ההרות מדווחות על תסמונת הרגליים חסרות המנוח ((Restless leg syndrome בטרימסטר השלישי. זוהי הפרעה המתבטאת בתחושה של כאב/אי נוחות ברגליים, בעיקר במנוחה, בשעות הערב עם צורך להזיז את הגפיים ותחושת הקלה לאחר מכן. הפרעה זו גורמת לקשיי הרדמות ויכולה לפגוע ברציפות השינה ובאיכותה. ההפרעה קשורה לעיתים קרובות לירידה במחסני הברזל או הפולאט. אבחנה יכולה להתבצע על ידי רופא שינה במרפאה והטיפול בדרך כלל כולל חיזוק מאגרי הברזל במידה ונמצא שהם נמוכים או בטווח הנמוך של הנורמה. לא נהוג להשתמש בתרופות אחרות לטיפול בהפרעה זו במהלך ההיריון.
כשהאישה כבדה
הפרעות נשימה בשינה נובעות מחסימה של דרכי האוויר העליונות על רקע תפיחות/בצקת בדרכי האוויר העליונות, הרמה של הסרעפת עם הפחתה של נפחי הריאה והעלייה במשקל. הפרעות אלה מתבטאות בהופעת רעש נשימתי בשינה (נחירות), הפסקות נשימה, יובש בפה, "נשימה כבדה" ועייפות/ישנוניות יומית. נמצא שכ-40%-30% מהנשים נוחרות בשינה במהלך ההיריון ונמצא שהפרעות נשימה בשינה מעלות את הסיכון להתפתחות סכרת הריונית ורעלת. ניתן לאבחן ולטפל במידת הצורך בהפרעות נשימה בשינה גם במהלך ההיריון. האבחון כולל בדיקת שינה (במעבדת שינה או בבית) והטיפול יכול לכלול תמיכה בנשימה על פי דרגת חומרת ההפרעה הנשימתית.
כיום ידוע שהסביבה של העובר במהלך ההיריון יכולה להשפיע על הצמיחה וההתפתחות של הצאצא הן בחיים העובריים והן בשנים לאחר מכן. אכן, במחקרים שבוצעו בשנים האחרונות במרכז לרפואת שינה במרכז הרפואי תל אביב מצאנו שמשקלי הלידה של תינוקות שנולדו לאימהות עם הפרעות נשימה בשינה היו גבוהים יותר ושרקמת השומן בלידה היתה גם היא גדולה יותר. בנוסף מצאנו שהצמיחה ב-3 שנים הראשונות לחיים של צאצאים לאימהות עם הפרעות נשימה בשינה היתה שונה לעומת צאצאים לאימהות ללא הפרעת נשימה בשינה. חשוב לציין עם זאת, שהמחקר על ההשפעות של שינת האם במהלך ההיריון על הצמיחה וההתפתחות של הצאצא נמצא עדיין בחיתוליו.
פרופ' ריבי טאומן היא מנהלת מכון סגול-שירצקי לרפואת שינה, המרכז הרפואי איכילוב ת"א
בשיתוף המרכז הרפואי איכילוב ת"א
