טכנולוגיות רפואיות חדשניות מציעות היום פתרונות מתקדמים במחקר, בטיפול, ולא פחות חשוב באבחון מוקדם ובמניעה.
"זיהוי צרכים ואתגרים של רפואת המחר צריך להיות אחד היעדים המרכזיים של מערכת הבריאות. כבר כיום חלק מהחדשנות הרפואית מיושם, וראוי שציבור החולים והרופאים יהיה מודע לכך", אומר פרופ' אבי ריבקינד, כירורג בכיר מהדסה עין כרם. "עם זאת, החדשנות הרפואית, לא תוכל ולא צריכה להחליף את השיח, הקשר והמבט של הרופא בעיני המטופל ולהפך".
פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין, סבור שהרפואה מתקדמת כל הזמן, בחלק מהתחומים בצעדי ענק ובאחרים בצעדים מדודים וקטנים יותר. "היא עושה זאת באמצעות שילוב בין תרופות חדשות, טכנולוגיות פורצות דרך, התאמה אישית של טיפולים, מחקר מגוון וכריית נתונים ממאגרי מידע גדולים, קליניים ומחקריים. ולמרות המחשבה ש'רפואת המחר כבר כאן', אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיא אמורה להיות זמינה, נגישה ויעילה עבור כל המטופלים כעת ובכל יום נתון. אני צופה שכל המגמות שמעידות על רפואת המחר ימשיכו ואף יעצימו בעתיד הקרוב, ותימשך המגמה של הפחתת התמותה ואולי אף התחלואה ממחלות לב".
השילוב בין טכנולוגיות חדשות להשקעה במחקר ובהון אנושי מביא לפריצות דרך משמעותיות, כולל בחקר הסרטן. "מימון החוקרים מאפשר להם לבצע את המחקר בישראל ולטפח את הקריירה המקצועית שלהם בארץ ובכך נשמרת חיוניות מוסדות המחקר בישראל, שמצליחים לשמור על המשאב החשוב מכל – מדענים מצטיינים", מסביר תמיר גילת, יו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל, התומכת במדענים העוסקים בחקר הסרטן. לאחרונה פורסמו שני מחקרים פורצי דרך שנעשו בתמיכתה. האחד, בהובלת פרופ' נטע ארז, ראש המחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המחקר גילה את המנגנון שבאמצעותו מגייסים תאי סרטן השד את המערכות התקינות בגוף, כך שיתמכו בהתפתחות הגידול ואף יסייעו ליצירת גרורות. מדובר במסלול שחסימתו, באמצעים של הנדסה גנטית, עוצרים את התפתחות הגידול בעכברים במודל לסרטן השד, ומביאים להפחתה משמעותית במספר הגרורות. המחקר השני בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר סרטן וננו רפואה באוניברסיטת תל אביב, הביא לפיתוח חלקיק זעיר מפולימר מתכלה שעשוי לשמש חיסון נגד סרטן העור – מלנומה. החיסון הוכח בעכברי מודל כטיפול מונע, כתרופה לגידול ראשוני ולמיגור גרורות.
הבינה המלאכותית מביאה אף היא להישגים רפואיים חדשים. לנוכח העובדה שהמוח האנושי אינו מסוגל לעבד את כל המידע המצטבר אודות החולה, ולהוסיף לכך את הידע והניסיון שנצברו לאורך הזמן, עומדים כעת לרשותו כלים חדשים, שמבוססים על למידת מכונה. "מדובר בענף בתחומי מדעי המחשב והמתמטיקה, שעוסק בפיתוח אלגוריתמים ה'מחקים' יכולות אנושיות – ומבקשים להוות כלי תומך החלטה ברפואה, לשיפור הטיפול בחולים ולמניעת אירועים לא רצויים כפי שמתקיים בתחומים אחרים שאינם רפואיים, כגון המערכת הבנקאית, התחבורה, התעופה וכו'", מציינת ד"ר אהובה וייס-מייליק, מנהלת המרכז לרפואת המחר במרכז הרפואי תל אביב. במרכז החדש מועסקים חוקרים, סטטיסטיקאים, מדעני נתונים ומהנדסי מערכות מידע. לצד הקמת מאגר מידע רפואי שמבוסס על נתונים שנאספו לאורך השנים במרכז הרפואי, הם מפתחים אלגוריתמים לכלים תומכי החלטות ברפואה, בשיתוף האקדמיה, חברות הייטק וביוטכנולוגיה, ארגונים רפואיים בין לאומיים ויזמות מקומית.
