מה הקשר בין עוולות חברתיות לאורח חיים טבעוני-מוסרי? אם אתם מתייחסים לבעלי חיים כאל משאב טבע, כי אז קשר כזה אינו מתקיים. אך אם אתם מתייחסים אליהם כאל יצורים בעלי מודעות, הקשר הוא הדוק.
ייתכן שהעוול החברתי הגדול ביותר של ימינו אינו נגרם לבני אדם, אלא לבעלי החיים. המעבר לטבעונות מוסרית מבטא היטב את המחאה נגד עוול זה.
התעוררות טבעונית
הזרעים הראשונים של האתיקה הטבעונית נטמנו ע"י המנהיגים הרוחניים של המזרח והופצו במערב בזכות פיתגורס, הפילוסוף והמתמטיקאי היווני בן המאה השישית לפנה"ס, שהתנזר מאכילת בשר והנחה את חסידיו ללכת בעקבותיו. אך אף שרבים מהוגי הדעות הדגולים, כמו אפלטון, פלוטארכוס, סנקה ואובידיוס, תמכו אף הם בגישה זו, העקרונות המוסריים של הצמחונות היכו שורש בתרבות המערבית רק באמצע המאה ה-19.
מוקד התנועה היה באנגליה והכוחות המניעים שמאחוריה היו מנהיגיהן הרוחניים של כמה קהילות נוצריות. המגמה אמנם הלכה והתפשטה במדינות המערב, אך השפעתה הייתה מוגבלת בהשוואה למתרחש במזרח, שם הבודהיזם, היהדות וההינדואיזם הדגישו את חשיבות החמלה כלפי בעלי החיים וראו בצמחונות חלק מעקרונות היסוד שלהם.
המונח "vegetarian" (צמחוני) הוטבע לראשונה ב- 1842 ע"י מקימי האגודה הצמחונית הבריטית. יש לו קשר למילה "vegetables" (ירקות): שניהם נגזרו למעשה מהמילה הלטינית "vegetus", שפירושה "מלא חיים, רענן ונמרץ". המוסריות של צריכת מוצרי חלב הייתה נושא למחלוקת חריפה בקהילייה הצמחונית המתפתחת בבריטניה וב-1944 פרשה ממנה קבוצת חברים שהחליטה להקים ענף חדש לחלוטין של הצמחונות - צמחונות ללא מאכלי חלב (non-dairy vegetarianism).
דונלד ווטסון, אבי התנועה הטבעונית המודרנית, וחבריו הבריטים הבינו שתעשיות הבשר והחלב קשורות זו בזו בקשר הדוק, שכן בעלי החיים גודלו כדי לייצר ביצים וחלב וכשלא יכלו עוד לשמש למטרה זו, הגיעו בסופו של דבר לשחיטה ושימשו למאכל. הם הגיעו למסקנה שהמערכה נגד תעשיית החלב אינה פחות חשובה מהמערכה נגד יצרני הבשר וכי אין כל הצדקה אתית לאכילת מוצרי חלב. כוונתם הייתה להפסיק את ניצול בעלי החיים ולהתקרב לאידיאל של חברה הומאנית באמת. ב- 1944 הם יסדו את החברה הטבעונית הראשונה, שכללה 25 חברים בלבד. ווטסון הוא זה שטבע את המונח "טבעונים" (vegan), כדי לתאר צמחונים שנמנעים משימוש במוצרים שמקורם מן החי גם בתזונה וגם בחיי היומיום. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הצטרף לשורותיהם רופא לונדוני בשם ד"ר פריי אליס, דבר שחיזק באופן משמעותי את ההבנה המדעית של טבעונות בריאה.
בשנת 1948 ד"ר קתרין נימו ורובין אברמוביץ' הקימו בקליפורניה את האגודה הטבעונית (AVS) הראשונה בארה"ב. היא פעלה עד להקמתה של האגודה האמריקאית הטבעונית לטבעונות ב-1960 – ארגון ארצי מיסודו של ג'יי דינשה שעודד את יישומו של עקרון האהימסה – מונח בסנסקריט שפירושו "הימנעות דינמית מגרימת נזק" – כחלק מאורח החיים הטבעוני. האגודה הזו מאמצת את הטבעונות כצורך כלל עולמי דחוף והיא מצדדת בשישה עקרונות יסוד שנוסחו ע"י דינשה:
הימנעות ממוצרים מן החי; הימנעות מגרימת נזק המלווה ביראת כבוד כלפי החיים; יושרה בדיבור, במחשבה ובמעשה; שליטה עצמית; שירות לאנושות; לטבע ולבריאה; קידום הבנת האמת.
בשנת 1987 החלה הטבעונות לצבור תאוצה בזכות ג'ון רובינס, שחיבר ספר פורץ דרך בשם Diet for the New America. ספרו של רובינס היה זה שחשף לראשונה את התוצאות ההרסניות של חוות הגידול על חיות המשק, על הסביבה ועל בריאות האדם. כיום ניתן למצוא קהילות ואגודות טבעוניות בלמעלה מ-50 מדינות ברחבי העולם.
יותר מתזונה בלבד
רבים סבורים שטבעונות -מוסרית מבוססת רק על הימנעות מהמבורגרים וגלידה. זו טעות. טבעונות מייצגת כבוד לחיים. היא מבטאת נקיטת עמדה כנגד שיטה אכזרית הנטועה כה עמוק בתרבות האנושית, עד שאפילו האנשים שאנחנו אוהבים, מכבדים ומעריצים מאמצים אותה בהתלהבות. לעיתים קרובות, המעבר לטבעונות בא לאחר מאבק ארוך וקשה עם המצפון שלנו, שבסופו הוא מנצח.
להיות טבעוני פירושו גם להתייחס בכבוד לאלה שלרוב אינם זוכים לכבוד, בני אדם ובעלי חיים כאחד. הטבעונות מבוססת גם על ההבנה שלבחירות שאנחנו עושים יש השלכות שמשפיעות הן עלינו והן על הסביבה שלנו ועל ההכרה בעובדה שאכילת מוצרים מן החי אינה חיונית ואף עלולה להיות מסוכנת. אורח החיים הטבעוני כולל החלטות שמייצגות נאמנה את העקרונות המוסריים והאתיים שלנו.
אם כך, כיצד פילוסופיה של כבוד לחיים וחמלה לכל היצורים החיים מתבטאת בתזונה ובמוסר? במונחים תזונתיים, הגישה הטבעונית שוללת אכילת בשר, עוף, דגים, מוצרי חלב, ביצים, ג'לטין, דבש וסוגים אחרים של מזונות מן החי, ומעודדת אכילת מזונות צמחיים בלבד, כולל ירקות, פירות, קטניות, דגנים, אגוזים וזרעים.
אבל אורח חיים טבעוני מוסרי מייצג ראייה רחבה יותר. ההיבט הטבעוני המוסרי כולל במידת האפשר גם הימנעות מכל המוצרים שמקורם בניצול בעלי חיים. טבעונים מוסריים נמנעים מכל המוצרים שמקורם מן החי – לא רק בשר, ביצים ומוצרי חלב, אלא גם מוצרי צריכה מסוימים. טבעונים מוסריים אינם לובשים בגדים שמיוצרים מפרווה, עור, צמר או משי ואינם משתמשים במוצרי ניקוי וטיפוח שמכילים מרכיבים שמקורם מן החי. טבעונים אלה נמנעים גם ממוצרים שיוצרו בעזרת ניסויים מדעיים בבעלי חיים ובמופעי בידור שכוללים גרימת סבל לחיות.
יש עוד סוג של טבעונות – טבעונים מטעמי בריאות הם אלה שאוכלים תזונה טבעונית אך אינם מקפידים בהכרח על כללי אורח החיים הטבעוני -מוסרי. הם עשויים להשתמש (לא לאכילה!) במוצרים שמקורם מן החי. כלומר לנעול נעלי עור או ללבוש בגדי צמר; גם לא להתנגד אולי למחקרים שנעשים בבעלי חיים או לניצול בעלי חיים במופעי בידור. במילים אחרות, הם פועלים מתוך מניעים בריאותיים ולא בשל עקרונות מוסריים. חלקם מאמצים אורח חיים טבעוני יותר בעקבות החשיפה לפילוסופיה הטבעונית -מוסרית.
ייתכן שאתם שואלים את עצמכם עד כמה אתם צריכים להיות טבעונים כדי שתוכלו לקרוא לעצמכם כך. האמת היא שאם אתם מזדהים כטבעונים ושואפים להימנע ככל הניתן ממוצרים מן החי ומפעילויות שמנצלות בעלי חיים, אתם למעשה טבעונים גם אם אתם מועדים פה ושם. לא קיימת משטרת טבעונות שתבדוק את התזונה ואת הרגלי החיים שלכם. הטבעונות אינה קשורה לטוהר אישי או לעליונות מוסרית, אלא להחלטה מודעת להרחיב את מעגל החמלה באמצעות הימנעות מניצול בעלי חיים, ככל שהמציאות מאפשרת לכם.
בעולם שבו אנו חיים כיום, כמעט שאי אפשר להימנע לחלוטין מאכזריות כלפי בעלי חיים. מוצרים שמקורם מן החי מצויים כמעט בכל מקום – בצבע מאכל אדום בממתקים, במסננים המשמשים לעיבוד יין, ובטלפונים, גפרורים, נייר זכוכית, אורות במה, סרטי צילום, מכוניות, אופניים, מטוסים, מחשבים ועוד. עם כל מאמצינו לחיות חיים של חמלה, אין ביכולתנו להימנע לחלוטין מכל המוצרים מן החי שמציפים את השווקים.
אבל יש מקרים שבהם השימוש במוצר לא טבעוני עשוי דווקא לגרום להפחתת הסבל של בעלי החיים. היזכרו בתקופה שבה לא השתמשנו במצלמות דיגיטליות. אילו נמנענו אז מצילום בשל העובדה שסרטי הצילום יוצרו גם מחומרים שמקורם מן החי, אותם אלפי אנשים שהזדעזעו מהתמונות הקשות של ניצול בעלי החיים היו ממשיכים לגרום להם סבל. אורח החיים הטבעוני-מוסרי הוא אמצעי להשגת המטרה – הפחתת הסבל של בעלי החיים – ולא המטרה עצמה.
המאמר מתוך הספר "המדריך לטבעונות בריאה", מאת וסנטו מלינה וברנדה דיוויס. הוצאת פוקוס.
