אכילת מזון מן החי מהווה בתרבויות רבות דבר טבעי, שנמשך דורות ואף יש לו משמעות בסטטוס חברתי. סוגי המזון מן החי משתנים בן תרבות לתרבות, אך כולם משמרים את אותה ה"מסורת" ומעודדים את המשך האכילה. מאידך, קיים טאבו לפיו לא כל סוגי הבשר אכילים. מה מבדיל בין סוגי הבשר של בעלי חיים שונים? מדוע בהודו ימנעו מפרות בעוד בסין יאכלו כלבים? התשובה נעוצה בדרך שבה השפיעו במשך שנים על התודעה שלנו.
בשנים האחרונות, בכל הקשור לתפיסה של אורח החיים, הטבעונות עברה גם היא דרך משמעותית. במאה ה-19 נחשבה טבעונות לדבר היכול להעביר אדם על דעתו, בסוף שנות ה-90 דיווחו עיתונים על טבעונים כקיצונים ואילו היום, בהתאמה לסיקור השלילי של ייצור מזון מן החי, נחשבת הטבעונות לאורח חיים המהווה חלופה בריאה, אקולוגית ומוסרית לאכילת בשר. מנקודת מבט הדוניסטית, הטבעונות הפכה בשני העשורים האחרונים מאורח חיים שולי ומגביל לתפיסת עולם גמישה, כיפית, בעלת אמירה ועוצמתית, שאף התקבלה ע"י מובילי דעת בינלאומיים דוגמת סטיבי וונדר, קים קרדשיאן, זק אפרון, בילי אייליש, מייק טייסון, סרינה וויליאמס, חואקין פינקס ועוד.
מודעות עולה בחברות ובמסעדות
מנקודת מבט אקולוגית מדובר בפתרון קל יחסית, אם כי חלקי, לבעיה מורכבת וגדולה. מחקר אמריקאי מצא כי מנה אחת של בשר הרסנית יותר לסביבה פי 3,500% מאשר מנה של ירקות. אדם טבעוני יחסוך בכל יום את חייו של בעל חיים, 4,164 ליטרים של מים, תשעה ק"ג של CO2 ושלושה מ"ר של אדמה. כל זה ביום אחד.
בעמותת "ויגן פרנדלי" הבנו שבכדי לבצע שינוי משמעותי בשטח יש לפעול בשתי דרכים, העלאת מודעות והנגשה. הדרך לשם עוברת בהסברה, סימון מוצרים, עסקים ומסעדות. "התו של ויגן פרנדלי הפך לסימן מוכר בישראל. העובדה שצרכן יכול לגשת למוצר בסופר ופשוט לדעת שהוא טבעוני, מבלי לבדוק את מרכיביו, הפכה את הטבעונות לקלה יותר עבורו", אומר עמרי פז, מנכ"ל ומייסד העמותה. "סימון מסעדות ועסקים כטבעוניים הופך אותם לנגישים יותר עבור קהל הולך וגדל. כשהעמותה נוסדה בשנת 2012, היה בישראל אחוז בודד של טבעונים באוכלוסייה". כיום, יש בישראל את אחוז הטבעונים הגבוה בעולם ביחס לאוכלוסייה, כחמישה אחוזים, יחד עם צמחונים ומה שנקרא 'מפחיתנים' מגיעים כבר למיליוני ישראלים.
את תוצאות המאמץ של ויגן פרנדלי ושל ארגונים נוספים ניתן לזהות בבירור בשטח. אחד הסימנים לכך הוא העובדה כי הגל הסוחף של השינוי אינו פוסח על החברות הגדולות במשק. פז מסביר כי "החברות שבעבר השקיעו הון עתק בפיתוח מוצרים מן החי, מבינות מהו מנוע הצמיחה העיקרי בשוק ולכן משקיעות את מיטב כספן בפיתוח אלטרנטיבות מן הצומח. שינוי זה הפך את השפע הקיים לעצום, הגביר את התחרות והוריד את המחירים. אז כיום הטבעונות לא רק נגישה במובן הנוח, אלא גם במובן הכלכלי". אם זאת, עדיין יש מקום גדול לשיפור וזהו אחד הפרויקטים שהעמותה מצאה כאפקטיביים במיוחד. עמרי מספר כי העמותה פונה למפעלים ולרשתות "על מנת לטבען מספר גדול של מנות, מה שמוכיח את עצמו בשטח. במסגרת הפרויקט חסכנו מיליון ביצים בשנה והפכנו עשרות מנות לטבעוניות. אם בעבר מזון טבעוני נחשב לשולי, היום כל מסעדה שתכבד את עצמה תציע אפשרות כזו ללקוחותיה". סימן נוסף להצלחת המאמץ של האקטיביזם הטבעוני מתבטא בעולם הפודטק, כשהחברות העוסקות בפיתוח תחליפי חלבון וחלב צומחות בקצב מהיר וגורפות השקעות בגובה מיליארדי דולרים כל שנה.
אמפטיה וחמלה כלפי בעלי חיים
למרות כל המתואר, העשייה רחוקה מלהסתיים. זו הסיבה שבימים אלו עובדים בעמותה על הרצאה שמטרתה לגרום לשינוי התנהגותי ולהפוך מסה קריטית של אנשים לטבעונים.
עמרי מספר על כך: "ברגע שאנשים נחשפים ליותר מידע המודעות שלהם גוברת, יחד עם אכפתיות ורגש כי בסוף כולם אנשים טובים שקיבלו חינוך מסוים. אנחנו מאמינים שפנייה משולבת לרגש והשכל יכולה לשנות הרגלים". בהרצאה לא יעבירו רק את המידע הרלוונטי בנוגע למוסר, אקולוגיה ובריאות, אלא ינפצו מיתוסים, יענו על שאלות ויעזרו לקהל להתחבר מחדש לבעלי החיים. בתקווה שההרצאה תעזור לכולנו לפצח את התשובה לשאלה המורכבת מדוע יש לנו אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים מסוימים, בעוד שאחרים אנחנו רואים כמזון?
אולי חלק נוסף מהתשובה על כך טמון במחקר של אוניברסיטת אוקספורד, ממנו עולה כי אפקט הקורבן המזוהה, לפיו נחוש אמפתיה רבה יותר כלפי קורבן עם שם ופנים, מקבל משנה תוקף כשמדובר בבעלי חיים. המחקר הוכיח כי לאנשים קל יותר להזדהות עם בעל חיים שיש לו שם ופנים, לכן כשהמנה מגיעה לצלחת שלנו מתקיים הניתוק בין המזון שאנו אוכלים לבין המקור שלו.
השיח סביב הטבעונות נמצא היום בשיאו, עם סלבריטאים ששוטפים את הרשת במתכונים ומעודדים אורח חיים בריא ואכפתי, מסעדות טבעוניות והיצע אדיר של תחליפים שממשיך לצמוח ולהתפתח. נראה כי השלב הבא עבור הטבעונות, יהיה להפסיק לדבר עליה. רק ברגע שטרנד הופך לחלק אינטגרלי מהחברה, כזה שאין צורך להמשיך ולהסביר אותו, הוא סימן שהחברה אימצה אותו לזרועותיה לחלוטין. השלב הזה אמנם רחוק עדיין, אך על מנת שזה יקרה יש צורך במסה קריטית של אנשים טבעונים בחברה. רק אם אחוז מספיק גדול של האוכלוסייה, בין עשרה לחמישה עשר אחוז, יהפוך לטבעוני הוא יוכל לסחוף את השאר.
