אין כמו מגפה בריאותית שמזעזעת את אמות הסיפים, כדי להאיר זרקור על מערכות הבריאות בעולם, ובמיוחד על מערכת הבריאות הישראלית – לטוב ולרע. זו האחרונה, מצאה עצמה מתגלה בחוסריה, בעיקר במשאבים ובכוח אדם, אבל גם בחוזקותיה ובגמישותה, בהון האנושי שלה ובמקצועיות של אנשיה. רבות עוד ידובר ומן הראוי שגם יידון ויילמד בעניין בעתיד, אבל כרגע עם הרגיעה ושוך גל האומיקרון, אפשר לעשות סיכום ביניים.
"ניתן להצביע על שלושה תהליכים מרכזיים אשר בלטו בתקופת הקורונה", אומרת רות רלבג, מנכ"לית הכללית ומפרטת: "הראשון הוא ההאצה הדיגיטלית - פיתוח מואץ של אמצעי הקשר והשירות עם המטופל. כדי להגיע למספרים גדולים של מאומתים, תוך זמן קצר פיתחנו אמצעי קשר ישירות עם המטופל ויישומים אפליקטיביים, לקליטת חולים מאומתים, מעקב רפואי ושחרור לאחר החלמה. מגמה שנייה היא התרחבות האפשרות למתן שירותי רפואה מרחוק של רופאי משפחה, ילדים ומקצועות נוספים גם בבתי החולים שלנו, באמצעות וידיאו ואף בשיחה טלפונית. בשיא הגלים כ- 50% מהמגעים עם המטופלים בקהילה התקיימו באופן זה. המגמה השלישית שהתעצמה מאוד היא אשפוז הבית כתחליף לאשפוז בבית חולים. בכללית, הרחבנו באופן משמעותי את מספר המאושפזים בבית, בפורמט שמוגדר אשפוז אקוטי, המהווה תחליף אשפוז במחלקה פנימית, המופעל בבית המטופל. בשיא הגלים אשפזנו למעלה מ-400 מטופלים מידי יום, מספר שווה ערך ל כ- 10 מחלקות פנימיות בבית חולים".
גם סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית מאוחדת, סבורה שמגפת הקורונה העלתה את קרנה של רפואת הקהילה: "הקורונה שמה על המפה את מודל קופות החולים של ישראל. כל העולם מבין כיום את חשיבות המודל הביסמרקי של ביטוח בריאות לפועלים ורפואת קהילה. ולא רק זאת: העולם השכיל להבין את הצורך לקרב את הרפואה לבית ולשכונה, ועד כמה חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא חוק שוויוני ציבורי שמנגיש בריאות לכל אדם באשר הוא עשיר או עני. זה דבר נפלא, בעתיו גם הינו 'אור לגויים'. יחד עם זאת, לצערי בישראל עדיין מייבשים את הקופות ולא מעניקים תקציבים ראויים, כפי שעשו במדינות אחרות בעולם, למרות הקורונה ולמרות ההבנה של חשיבות השירות שמעניקות קופות החולים לקהילה".
הקורונה העצימה את פעילותן חסרת התקדים של קופות החולים ברפואת הקהילה, אבל לא רק. למגפה היו גם השפעות רחבות יותר על מערכת הבריאות בישראל:
"לדעתי הקורונה עשתה רק טוב למערכת הבריאות", מסבירה רגב-רוזנברג, מנכ"לית מאוחדת. היא שמה את מערכת הבריאות על המפה וטיפלה בהרבה מאד נושאים שנזנחו ובצמצום פערים, בעיות לוגיסטיות, בעיות של מדיניות וממשקים בין כל השחקנים – משרד הבריאות, בתי החולים, מד"א פיקוד העורף ועוד. ניהול המגפה הביא לשיפור מערכות המידע והקשר עם הרשויות מקומיות. אני סבורה שבסוף גם שיפרנו את הקשר עם המבוטחים שלנו".
לא רק הקשר של הציבור עם הקופות התהדק, אלא גם עם מערכת הבריאות בכללה, כך סבורה גם ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון:
"אני רואה השפעה מעניינת של מגפת הקורונה על התפיסה הציבורית. כיום יש הערכה רבה יותר כלפי הצוותים במערכת הבריאות, הבנת השחיקה שלהם ומשמעות העומסים האדירים על המערכת מבחינת חמלה, אמפתיה וזמינות. אני מקווה שההבנה הזו תוביל גם לשינויים הכרחיים במדיניות הקצאת המשאבים לטובת הצוותים הרפואיים בפרט ולטובת מערכת הבריאות בכלל בעתיד הקרוב. מצד שני, מבחינת אמון הציבור במערכת הבריאות ומאמצי ההסברה כמו בנושאי החיסונים ונהלי הקורונה, זיהינו אתגר משמעותי ומאתגר גם לעתות שגרה, בשמירה על אורחות חיים ומניעת מחלות".
סיגל דדון-לוי, מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סבורה כמו עמיתותיה שהקורונה הרחיבה את פעילות הקופות לאפיקים חדשים: "במכבי ביצענו למעלה מ-5 מיליון חיסונים נגד נגיף הקורונה תוך ניהול מבצע רפואי רחב ומקצועי. הרחבנו משמעותית תשתיות דיגיטליות שאפשרו לנו להעניק שירות מרחוק בתחומים רבים כך, שהרוב המוחץ של מטופלי מכבי קיבלו שירות רפואי מגוון בזמן ומהמקום הנוח להם".
לדברי דדון -לוי, גם הפן הנשי "זכה" בזכות המגפה: "הקורונה אפשרה לציבור הישראלי להיחשף לשורה של נשים מובילות – בקופות חולים ובבתי חולים, בראשם עומדות מנכ"ליות, מנהלות מחלקות ויחידות שונות, בכירות במשרד הבריאות ונוספות. המנהיגות שלנו הביאה להישגים יוצאי דופן, הישגים שנלמדים במדינות רבות, אשר שולחות נציגים לישראל במטרה ללמוד את מערכת הבריאות הישראלית ואופן ניהול מגפה".
נשים רבותי נשים
הסוגייה המגדרית, היא אחת המדוברות במערכת הבריאות, שכן יש בה נשים רבות, אך מעטות מגיעות לתפקידי ניהול בכירים במערכת.
"תחום הבריאות הופך בהדרגה למקצוע נשי, כבר היום מרבית התלמידים בבתי הספר לרפואה הם נשים. כללית הייתה הארגון הראשון אשר מינה אישה לניהול בית חולים, ומאז נשים מכהנות בכללית בתפקידים הבכירים ביותר. אין ספק שהמצב היום, בו מכהנות 3 נשים בראש הקופות, מנהלות בתי חולים רבות ובתפקידים נוספים, מהווה מגמה חשובה, פורצת דרך ומעודדת עבור נשים בדרגים שונים, במיוחד עבור נשים בתחילת דרכן המקצועית שנוכחות לדעת כי בעצם הכול אפשרי", מציינת רלבג.
אפשרי, אבל גם מציאותי? רגב-רוזנברג, מסבירה מהי הסיבה בגינה יש מעט נשים בתפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי, ביחס לגברים: "נשים פחות עוסקות בפוליטיקה. במגזרים רבים קיימות כמו גילדות של גברים שמטפחים קשרים שיכולים לעזור להם בקידום מקצועי. ואילו נשים לרוב פחות עוסקות בזה. אנחנו באות לעבוד, מאוד משימתיות וחייבות להיות ענייניות כי יש לנו פחות שעות וילדים לגדל, וזו כנראה הסיבה שמעט נשים נמצאות בתפקידים בכירים".
בריאות האישה
לשיח המגדרי יש זווית נוספת שטמונה בעובדה שגוף האישה וגופו של הגבר, שונים פיזיולוגית. זו לא תגלית חדשה בעולם הרפואה, עם זאת, רק בשנים האחרונות, הושם דגש לרפואה המגדרית, המתייחסת באופן שונה לכלל ההבדלים המגדריים.
"השינויים באים לידי ביטוי, בין היתר, ברמת הכרומוזומים בגנים שונים, דרך ההבדלים האנטומיים והתהליכים הפיזיולוגיים הייחודיים לגברים ולנשים - וכלה בחשיפה שונה לגורמי סיכון, שימוש במשאבים רפואיים ובנטיית המטפל והמטופלת לפרש תסמינים באופן מסוים", מסבירה ד"ר בלה עזריה, ראש אגף רפואה באסותא מרכזים רפואיים.
לדבריה, מחלות לב וכלי דם למשל, נחשבות מבחינת בריאות הציבור כבעייתם של גברים בעיקר. טענה זו נכונה לגבי נשים אשר טרם הגיעו לגיל הבלות, כאשר הן עדיין נהנות מהגנות אסטרוגניות. רוב המחקרים בוצעו על גברים בלבד או כללו מספר קטן של נשים. הסימנים לאוטם בשריר הלב שונים בין גברים לנשים: גברים לרוב יתלוננו על כאב עז בחזה, בעוד שנשים חוות בחילה, קשיי נשימה, קוצר נשימה או עייפות בלתי מוסברת. כתוצאה מכך, נשים רבות מאובחנות באופן שגוי.
"מחקרים אשר בוצעו בנושא תפישת הכאב הראו כי נשים חוות כאב באופן שונה מגברים. שוני זה מיוחס אומנם פעמים רבות לגורמים חברתיים ופסיכולוגיים, אך מבחני מעבדה הראו באופן ברור כי קיימים הבדלים מגדריים ניכרים ברגישות לגירויים, דבר המרמז על מנגנונים ביולוגיים שונים בין גברים לנשים. גם הורמוני מין משפיעים על הרגישות לכאב, וסף הכאב אצל נשים משתנה בהתאם לשלב במחזור החודשי".
לנוכח עובדות אלה, קובעת אסנת ד"ר לבציון-קורח, מנכ"לית המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא): "ללא ספק, עלינו ללמוד מחדש את הרפואה ולהתאים אותה לנשים. אישה וגבר, אינם דומים בכל מיני תחומים, וגם במחלות. במקרי שבץ למשל, נשים לא מודעות וניגשות פחות לטיפול. קיימת התפיסה שאצל נשים תלונות על כאב או פנייה לבדיקה, נחשבות לסוג של פינוק. גם בתחום האורתופדיה יש הרבה נושאים שלא למדנו בהתייחס לנשים, ואנחנו לא יודעים. החלום שלי הוא להקים בית חולים שיישם רפואה על נשים".
גם לד"ר אנגל יש רעיונות לקידום בריאות האישה וגם הגבר:
"כל עולם הבריאות מתקדם בקצב נהדר בשנים האחרונות מבחינת חידושים וטכנולוגיות, ולכן כאן פחות טמון הייחוד של רפואה מגדרית. אותי מעניין לראות לאן אנחנו הולכים בשני נתיבים: הראשון הוא חינוך לשגרת בריאות נכונה מגדרית. חשוב להטמיע בקרב קשת המגדרים שגרת בדיקות סקר, אורחות חיים בריאים ומניעה. הנתיב השני הוא מודעות - גם לכך שרפואה מגדרית ומחקר בהכרח צריכים להיות מותאמים אישית, לדוגמה בפרוטוקולים רפואיים, במינוני תרופות וגם במודעות לנושאים כמו רגישות מגדרית ומיניות. יש לנו עוד לאן לשאוף בהפיכתנו לחברה מכילה ורגישה יותר, מדגישה ד"ר אנגל.
ולסיום, נשאלה ד"ר לבציון-קורח, על רפורמה אחת שהייתה מקדמת לו ישבה על כיסא שר הבריאות.
"הייתי מתמקדת בנושא הזקנה, החל מטיפול במסגרת הקהילה ועד לאשפוזים בבתי החולים. כבוד האדם יקר לליבי, ואני חושבת שנושא הגיל השלישי לא זוכה להתייחסות מספקת, את המשאבים הייתי שמה במקום הזה", מדגישה ד"ר לבציון-קורח.
