ד"ר סיון בלוך, מנהלת מחלקת נוירולוגיה, בבית חולים כרמל, על רגעים קטנים של אושר

ד"ר סיון בלוך (48) מנהלת מחלקת נוירולוגיה בבית חולים כרמל
השכלה: דוקטור לרפואה של הטכניון ורוקחת (תואר B pharm של האוניברסיטה העברית).
התמחות: מומחית בנוירולוגיה, תת התמחות בשבץ מוחי.
מצב משפחתי: נשואה ואם לארבעה.

"יש משהו בעבודה עם מטופלים, בחמלה, בהקשבה ובירידה לפרטים קטנים, מבלי לצפות בסוף למחיאות כפיים", אומרת ד"ר סיון בלוך, מנהלת מחלקת נוירולוגיה בבית חולים כרמל. "התגמול הוא החיוך של המטופל וההבנה שהצלחת, לעיתים, לשנות לו את היומיום. שהוא יכול לעשות משהו שקודם לא היה מסוגל.

"נולדתי בקיבוץ כנרת וגדלתי רוב שנותי בנס ציונה. הכרתי את בעלי בפקולטה לרפואה והקמנו משפחה בחיפה. אין על הרי הכרמל והים של חיפה. הטבע תמיד מרחיב את ליבי ונותן כוחות.

ד"ר בלוך סיימה ארבע שנים של לימודי רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובסופן החליטה להירשם ללימודי רפואה והחלה את שנת ההתמחות בשנת 2004. "עוד בלימודיי עניין אותי החלק הקוגניטיבי, מערכת העצבים. עד היום הקסם של המקצוע בעיניי הוא ש'האמת' נמצאת בדברים הקטנים והפשוטים, האבחנה בנוירולוגיה מתבצעת על ידי האנמנזה (סיפור המחלה) והבדיקה הנוירולוגית, אחר כך נעזרים בבדיקות העזר על מנת לאשר את האבחנה".

כרופאה את מרגישה שביצעת את ההחלטה הנכונה מבחינת קריירה?
"אני מרגישה במקום הנכון בזכות המון דברים קטנים. ראשית, את ההתמחות שלי עשיתי במחלקה שאותה אני מנהלת היום. 'כרמל' מבחינתי זה לגמרי 'בית'. שנית, עבודת הצוות במחלקה מאפשרת לנו לתת טיפול מיטבי למטופל ומשפחתו ומאפשרת לנו לחזק אחד את השני.

"בעיניי רפואה היא הרבה מעבר למתן תרופה או ביצוע פרוצדורה כזו או אחרת. היא קשורה לליווי של המטופל והמשפחה. אמנם, הנוירולוגיה התקדמה מאוד עם השנים, בתחום השבץ ישנם טיפולים פולשניים ותרופתיים פורצי דרך ואפילו במחלות נוירודגנרטיביות כדוגמת פרקינסון ישנם טיפולים מתקדמים, אבל, מבחינתי הטיפול התרופתי ו/או הפולשני הוא רק חלק מהתהליך. לרוב, במחלות הנוירולוגיות המטופל ומשפחתו עוברים התמודדות לא פשוטה עם מצב חדש. גם מטופל שעבר שבץ מוחי וחזר למצבו התיפקודי טרם השבץ, עובר טלטלה רגשית וחשש. זו מורכבות שבאה לידי ביטוי בעבודת צוות מסורה. אמנם הרבה פעמים הרופאים מקבלים את התהילה, אבל התהילה לגמרי מגיעה לצוות כולו. מדובר בצוות רב מקצועי, מסור, שעושה עבודת קודש. כמו הצוות הסיעודי שדואג לכל צרכי המטופל, מרפאה בעיסוק ופיסיותרפיסטית שעובדות עם המטופלים על בסיס יומיומי ונותנות פתרונות לשיפור התיפקוד היומיומי, עובדת סוציאלית שמציעה פתרונות הכוללים את המשך הדרך, עורכת שיחות עם המטופל ומשפחתו, קלינאית תקשורת, דיאטנית ועוד. הצוות פשוט עוטף. אני קוראת להן 'קוסמות'. בזכות העבודה המסורה הזו, אדם מוגבל פתאום מצליח לדוגמה להחזיק ולדבר בטלפון. זה עולם ומלואו עבורו, ומשהו שאנחנו רואים כמובן מאליו".

הדבר הבא
"לפני כשמונה שנים הקמתי מרפאה מולטי דיסציפלינרית שכוללת אחיות, מרפאה בעיסוק ועובדת סוציאלית במרכז רפואי לין בחיפה, של שירותי בריאות כללית. אנחנו עובדות בה בהצלחה מרובה ונותנות מענה עוטף לצרכי מטופלים לאחר שבץ מוחי. החזון, שכבר מתחיל לקרום עור וגידים, הוא לפתוח בקרוב יחידת שבץ אשפוזית בכרמל, עם צנתורי מוח וחדר טיפולים ייעודי מתקדם לטיפול על ידי מקצועות הבריאות בפציינטים נירולוגים, אחרי שבץ ובכלל".

זווית מגדרית
"כיום במחלקה שלנו הרוב נשי. יש גם יותר רופאות מרופאים. יש משהו בתפקידים האלה שנשים מצליחות לגייס עבורם הרבה חמלה ורגש. קצת כמו עבודה של אמא. לטפל, ללוות, לתמוך. בלי לצפות לתגמול או למחיאות כפיים. נשים בעיניי מהוות השראה. כמו אמי, שבלי המסירות האינסופית שלה לא הייתי במקום שאני בו כיום. דמות נוספת שאני חווה לה הרבה, היא פרופ' הוניגמן ז"ל, שהייתה מנהלת המחלקה כשהתחלתי את ההתמחות ושימשה עבורי כמנטורית".

בשיתוף מרכז רפואי כרמל