ד"ר שמרית אוליאל סיבוני
מומחית ברפואת ילדים, נוירולוגיה והתפתחות הילד ואפילפסיה בילדים. מנהלת שירות אפילפסיה
בילדים, בית החולים דנה-דואק, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
השכלה: בוגרת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל- אביב.
מצב משפחתי: נשואה ואם לשני ילדים.
השילוב המנצח בין מדע על תחומיו השונים והיכולת לרתום את הידע העצום לשיפור, ריפוי והבאת מזור, הם שהובילו את ד"ר שמרית אוליאל סיבוני מומחית בנוירולוגיה ילדים ומנהלת היחידה לאפילפסיה ילדים בבית החולים דנה-דואק, לבחור במקצוע הרפואה.
זאת ועוד, כשלצד האתגר של שילוב הידע האקדמי עם הקליניקה מקבל אופן הצגת מחלה, בעיקר בתחום הנוירולוגיה, פנים שונות.
"האתגר האמיתי הינו באבחון הנכון וב'תפירת' הטיפול המתאים שיביא לריפוי מלא במהירות המקסימלית", אומרת ד"ר אוליאל סיבוני, שכבר 19 שנים עוסקת ברפואת ילדים, וב-4.5 השנים האחרונות עוסקת בעיקר בטיפול באפילפסיה בילדים עם תסמונות אפילפטיות גנטיות ואפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי.
מדוע בחרת ברפואת ילדים?
"מעולם לא עלה על דעתי שאעבוד עם אוכלוסייה שאינה ילדים. העבודה עם ילדים היא טבעית עבורי, היכולת ליצור קשר ולרכוש את אמונו של הילד היא אתגר בפני עצמו, יחד עם זאת ברגע שהצלחתי, הקבלה היא מוחלטת ומאוד מקדמת את היכולת לבדוק, לאבחן נכון ולטפל. האתגר הנוסף בטיפול בילדים הוא העובדה שהילד הוא חלק ממשפחה והתקשורת, תהליך קבלת ההחלטות והטיפול יותר מורכבים וטעונים בחששות רבים. אך ככל שהאתגר גדול יותר, ההצלחה והסיפוק שמגיע עמה גדלים בהתאם".
בחירה מושכלת
"הבחירה בנוירולוגיה הגיעה במהלך השנים הקליניות בלימודי רפואה. המח הוא בעיניי איבר מרתק ולהבדיל משאר מערכות הגוף, יש ללמוד עוד הרבה מאוד, עד שנוכל לרדת לעומק המורכבות של פעולתו. למרות זאת, כבר היום יש לנו כלי אבחון רבים ומגוונים ואמצעי טיפול וריפוי חדשים, פרמקולוגים, גנטיים וכירורגים, שהולכים ומשתכללים מדי שנה".
שינוי שהיית רוצה לחולל בתחום?
"למרות הנגישות והזמינות של הידע, לצערי גם היום אפילפסיה עדיין נתפסת כמחלה מפחידה עם תדמית מאוד שלילית. החשש הינו גדול, כך שאני נתקלת פעמים רבות בילדים והורים שמתביישים ומרגישים צורך להסתירה. הייתי מעצימה את ההסברה אודות המחלה ומעלה את המודעות, כך שאף ילד לא יצטרך להסתיר את קיומה כדי שלא יוגבל בפעילויות, או שלא ימצא עצמו ממודר ומורחק מחבריו. זאת כדי שהוריו יוכלו לאפשר לו יותר חופש ועצמאות מתוך ידיעה שבכל מקום בו יהיה, תמיד יימצא אדם שידע להגיש את העזרה הנדרשת בעת הצורך. זו מחלה שבשום צורה או אופן אינה מגדירה את הילד, יכולותיו וכישרונו, ותפקידנו לתמוך ולחזק את הילדים המיוחדים והנהדרים האלה".
יום האישה
"בעבודה היום יומית עם ילדים עם צרכים מיוחדים, אני זוכה להיפגש עם נשים ואמהות אשר נלחמות באופן מעורר הערצה בבירוקרטיה מול כמעט כל ממסד אפשרי, בדעות קדומות שרווחות בחברה, בצורך לדאוג לעזרים המיוחדים, תרופות, ואין ספור מעקבים ובדיקות בכדי לתת לילדם את כל התמיכה והרווחה שניתן. כל זאת נעשה מבלי לגרוע מהיחס והטיפול בכל בני המשפחה האחרים ולצד שימור קרייריה מקצועית. הן לא עושות זאת לבדן אך בחלק גדול מהמקרים הן המנוע והדלק בדרך הארוכה והמאתגרת הזו".
בשיתוף איכילוב
