פרופ' אסנת ולפיש מנהלת בי"ח לנשים בבילינסון
השכלה: לימודי רפואה, אוניברסיטת בן גוריון, התמחות בסורוקה ובשיבא, תת התמחות ברפואת אם ועובר, אוניברסיטת טורונטו, קנדה.
מצב משפחתי: נשואה ואם לשלושה.
"גדלתי בבית של רופאים וינקתי את המהות של המקצוע, את ההתמסרות שהוא דורש, ואת השליחות שבו", מספרת פרופ' אסנת ולפיש, מנהלת בי"ח לנשים בבילינסון.
לדידה, רפואת נשים הוא מקצוע מיוחד: "מקצוע שמאפשר ללוות נשים ברגעי שיא ושפל עם עוצמות רגשיות שאין שניות להן, הוא מביא לידי ביטוי אספקטים כירורגיים ועמידה במצבי לחץ, אבל בעיקר יש בו המון חמלה ואנושיות. אני אוהבת נשים וחיי מוקדשים להן, לבריאותן ולרווחתן הפיזית והנפשית".
משפט לדרך
"תהיי קשה עם עצמך ורכה עם המטופלות. 'קשה עם עצמך' - בשאיפה לשלמות בכל אספקט, ו'רכה' ומכילה למטופלות שנמצאות ברגעים קשים ובמשברים כשאת פוגשת אותן".
איזה שינוי תרצי לחולל ברפואת נשים?
"עולם הרפואה בכלל ותחום רפואת הנשים בפרט, עוברים שינויים גדולים כל הזמן. הטכנולוגיה והמחקר המתקדמים מחוללים שינויים בתדירות גבוהה ומבורכת בדרך כלל. אבל אין תחליף למגע האנושי, למבט, ולליטוף. ולכן הייתי מקפידה לשמר את המגע האנושי בין המטפל למטופל בתוך כל המהפכות שקרו ועוד יקרו".
הדבר הבא
"לאורך השנים חקרתי בין השאר את נושא השלכות החיים התוך רחמיים על בריאות הצאצאים לאורך שנים ובמחקר מיילדותי אפידמיולוגי באופן כללי. אבל כעת אני מתרכזת בעיקר בתחום הניהול. ניהול בהיבט הערכי, של חינוך הדור הבא מתוך דוגמה אישית, שאיפה למצוינות וצניעות".
בעוד עשור
"הממממ, שאלה קשה. אני אדם מאוד שאפתן באופן בסיסי ושואפת תמיד להיות בצמתים ובמקומות בהם ניתן לעשות שינוי רוחבי ומשמעותי לטובה".
יום האישה
"יום האישה מבחינתי הוא כל יום. כל יום בו אני מטפלת בנשים, מלמדת סטודנטים ומתמחים רפואת נשים, וחוקרת את תחום בריאות האישה".
זווית מגדרית
"כהשקפת עולם אני מתנגדת להתייחס למגדר המטפל בתור אלמנט מהותי בקריירה ובכלל. להיות רופא זה מסע קשה ומפרך מאין כמוהו לכולם, והאחריות שהוא נושא עמו היא הכרחית וכבדה לכולם. מצד אחד יש, וחייב שיהיה, שוויון הזדמנויות ומצד שני אין בעיניי הקלות מוצדקות על רקע מגדרי".
בשיתוף בילינסון
