ד"ר אורית שטיין רייזנר (54) מנהלת בית החולים השיקומי רעות ת"א
השכלה: לימודי רפואה, MBA, אוניברסיטת תל- אביב.
התמחות: פסיכיאטריה ומנהל רפואי.
מצב משפחתי: נשואה ואם לשלושה.
ד"ר אורית שטיין רייזנר, מנהלת בית החולים השיקומי רעות תל- אביב, נכנסה לתפקידה לפני כשנתיים, בתחילתו של משבר הקורונה, והובילה את בית החולים בתקופה מאתגרת למערכת הבריאות.
"האתגר הגדול היה להגיב תוך כדי תנועה ולהמציא את עצמנו מחדש. כמנהלת, הדבר מחייב קשב רב, ואני שמחה לומר כי כלל הצוותים שלנו מגויסים ומחויבים. האתגרים היו מורכבים ביותר: להמשיך ולספק טיפול מיטבי תוך התמודדות עם מחסור גדול באנשי צוות בשל בידודים, לשמר שגרה במחלקות בבידוד וקשר עם המשפחות. אני גאה בתרומה האדירה שלנו כבית חולים בכך ששיקמנו ועודנו מטפלים במאות חולי קורונה המתמודדים עם השלכות הנגיף וסובלים מקשיים תפקודיים רבים".
מה מיוחד בתחום בו את עוסקת?
"בחרתי להתמחות בפסיכיאטריה כי נמשכתי לאופי העבודה, הטיפול באדם כולו, גוף ונפש, והרי אין שני אנשים דומים. בהמשך מצאתי קווי דמיון רבים לתחומי השיקום והגריאטריה, שכן גם בתחומים אלה מושם הדגש על הקשר גוף-נפש, ואופי העבודה הרב מקצועית דומה. אני מאמינה בשילוב בין העולם הקליני לעולם הניהולי, ולאורך הקריירה שלי מקפידה לנהוג כך. חשוב שמנהלים לא יתנתקו מהפרקטיקה והקליניקה. הדבר שומר אותנו בקשב עם המטופל, מאפשר קשר ישיר בין רופא לחולה, ומעניק ערך מוסף לרופא המנהל. במהלך הקריירה שלי לא חששתי לצאת מאזורי הנוחות ולעשות שינויים, ולכן גם הבחירה לעבור מתחום בריאות הנפש לעולם השיקום והגריאטריה. אני תמיד שואלת את עצמי איפה אני יכולה להביא ערך ומשמעות, ורואה הזדמנות לעשות זאת בתחומי השיקום והגריאטריה, בהם קיים מחסור גדול במשאבים, אל מול צורך אדיר בפיתוח שירותים ומתן מענה לאוכלוסייה. זכיתי להוביל את הרפורמה בבריאות הנפש במכבי, ומקווה שאוכל לתרום מהידע והניסיון המקצועי שלי במיצובם של השיקום והגריאטריה וקידומם".
שינוי
"יש צורך בשינוי סדר העדיפויות הלאומי ובהפניית משאבים כלכליים לפיתוח רפואת השיקום. הקורונה חשפה את הצורך שהיה קיים עוד קודם, בחיזוק התחומים האלה. אנחנו פגשנו את חולי הקורונה לאחר הפאזה האקוטית, כשהם נזקקו לשיקום אינטנסיבי. הודות לטיפול נכון ומקיף הלוקח בחשבון את ההיבטים התפקודיים והמנטליים, הענקנו לחולים סיכוי מצוין לשוב וליהנות מאיכות חיים גבוהה ועצמאות. השיקום הוא טיפול קריטי בשגרה, וביתר שאת בשעת חירום. לצערי, העלייה הגוברת בביקוש לשירותים אלה, לא מובילה לפיתוח שירותים בהיקף וברמה הנדרשים. רפואת השיקום היא חלון ההזדמנויות הכמעט יחיד שקיים עבור מטופל למצות את הפוטנציאל התפקודי שלו. בית החולים רעות, החוגג 6 עשורים לפעילותו, מצליח להיענות רק ל-20% מההפניות לאשפוז, ומתמודד עם רשימות המתנה ארוכות. המצוקה קיימת גם בשיקום בקהילה. אשפוז היום ברעות סיפק 30% מסך טיפולי היום השיקומי בישראל בשנת 2020. הפער הלאומי עצום- ברופאים, במיטות, במרפאות ובטכנולוגיה".
הדבר הבא
"המאמץ המרכזי שלנו מתמקד בתכנונו של בית החולים החדש בתל-אביב, בו נוכל להרחיב את היקף השירותים בתנאי מלונאות מתקדמים, לשלב גם רפואת קהילה, רפואה מרחוק ולפתח שירותים לרפואה מונעת בתחום הגיל השלישי לשיפור איכות החיים. במקביל, אתגרי היומיום רבים ובעיקרם: המשך הכשרת דור העתיד של רופאים ומטפלים, הרחבת פעילותו של מכון המחקר, אימוץ טכנולוגיות חדשות והרחבת מגוון שירותי השיקום המרפאתיים".
יום האישה
"רעות הינו בית חולים ציבורי עם היסטוריה ומורשת מפוארת שהוקם בתל-אביב על ידי נשים חלוצות שנמלטו מגרמניה הנאצית בשנות ה-30 וייסדו עמותה שסייעה לפליטים, חולים וקשישים. כאישה, אני גאה להיות ממשיכת דרכן ההיסטורית. סיפורן הוא דוגמה להיסטוריה שלנו שמלאה בנשים חזקות, בעלות חזון שהציבו לעצמן יעדים עוד בימי טרום המדינה והצליחו לחולל שינוי בעולם הרפואה על ידי קידום הרעיונות שלהן".
זווית מגדרית
"בעולם הבריאות חשובה ההסתכלות ההוליסטית על המטופל, אנו מטפלים לא רק במחלה אלא באדם על כלל צרכיו: הרפואיים, הפסיכו סוציאליים, המשפחתיים. לכן תפיסת העולם הזו אינה מגדרית אלא מקצועית. אני רואה מגמה מבורכת של נשים בישראל המשתלבות בתפקידי מפתח בעולמות הרפואה והמחקר ומחוללות שינוי, ויש להמשיך ולייצר שוויון הזדמנויות תעסוקתי שייצג נאמנה את הנשים בחברה. ברמה האישית, אני משמשת כמנטורית בתוכנית Womed Mentorship לקידום רופאות מצטיינות בתחילת דרכן, ומתנדבת כפסיכיאטרית בעמותת 'הופכות את היוצרות' המסייעת לנשים להיחלץ ממעגל הזנות".
בשיתוף בית החולים השיקומי רעות תל- אביב
