החיים לא קלים ורוויי אתגרים. לכולנו תאריך תפוגה, אך טובי המוחות מנסים למצוא פתרונות לחיים טובים, נעימים ושלווים, נטולי תקלות בדרך. אחד מהם הוא המכון לחקר הסרטן במרכז הרפואי הדסה, בניהולה של פרופ' מיכל לוטם שמנסה להתחקות אחר גורם המוות המוביל בחברה המערבית. פרופ' לוטם היא רופאת עור, מומחית בתחום האונקולוגיה, שפועלת גם כחוקרת וכמדענית. בנוסף, היא נחשבת לחלוצת התחום האימונואונקולוגי.
"נושא שמאוד עניין אותי ברפואת עור הוא גידולים. העור הוא איבר מאוד מעניין ושקוף, והוא מהווה מעין 'שער כניסה' לחקר הסרטן בהיבטים רחבים", אומרת פרופ' לוטם. תחום האימונואונקולוגיה הוא חדשני יחסית, ובו משתמשים במערכת החיסון של החולה בטיפול האונקולוגי, כדי להילחם ולהשמיד את התאים הסרטניים בגוף.
"מדובר בפריצת דרך גדולה באונקולוגיה בעשור האחרון, בה למדנו שאפשר להחזיר את מערכת החיסון לפעולה במאזן כנגד הסרטן", מסבירה פרופ' לוטם. לדבריה, החזית היא רחבה ועתירת אפשרויות מחקר, אבל הצורך לבחור משהו ולהתמקד מנחה אותה.
"הטיפולים מוכיחים את עצמם לאט ובביטחון, ואנחנו, שהצלחנו לצבור תשתיות, ידע וניסיון במערכות הללו – מובילים עכשיו את התחום", היא מסכמת.
רופאות, חוקרות ויזמיות
עמליה הרשקוביץ, סמנכ"לית התפעול, הצטרפה למכון לפני כחצי שנה, לאחר ששימשה מנכ"לית חברה שפיתחה תרופה לקורונה ובדיקה לגילוי מוקדם של סרטן, ממעבדות איכילוב. הרשקוביץ, יזמית ותיקה, עוסקת בפיתוח טכנולוגיות בתחום הרפואי, דיאגנוסטיקה, מכשור ותרופות, מאמינה שיש צורך בהידוק הקשר המשולש שבין האקדמיה, לבית החולים ולתעשיית הפארמה. .על מנת לפתח תרופה יש צורך במשאבים גדולים וידע ממוקד בפיתוח. היתרון של עולמות הרפואה והאקדמיה הוא ביכולתם לזהות כיווני טיפול חדשים ואף לגלות תרופות פוטנציאליות. אלא שכדי להופכם למוצר של ממש חשוב שיתוף הפעולה עם חברות התרופות."
ה'האב' שייסדנו מבקש להיות בית יוצר לרעיונות וקונספטים טיפוליים מתוך הניסיון והידע שלנו, שיובילו לפיתוחן של תרופות חדשות", היא מסבירה.
פרופ' לוטם מטפחת מזה כ-25 שנה מחקרים מדעיים בתחום האימונולוגיה של סרטן, בתמיכתם המסיבית של מכון שרת לאונקולוגיה, בניהולו של פרופ' אהרון פופובצר, ארגון נשות הדסה ושדרות הניהול של בית החולים. לצד חבריה לקבוצת המלנומה, ד"ר יונתן כהן וד"ר שרון מרימס, שניהם רופאים חוקרים. בבסיס הרעיון שהוביל להקמת ה"האב", עמד הצורך באיסוף כל הטכנולוגיות שמפותחות, בשלבים שונים, במעבדת האימונותרפיה בהדסה, אותה היא חונכת ומלווה, והאצת תרגומן ופיתוחן לכדי תרופות, בשיתוף פעולה עם התעשייה.
"אני חושבת שההתנהלות במרכז מחקר בבית החולים הדסה, לעומת חברת ביו-טק, למשל, היא מאוד שונה. מצד אחד המחקר בהדסה מתקיים במעין 'בועה' שמגוננת מכללי המשחק התעשייתיים. בית החולים שוכן לצד הפקולטה לרפואה ושיתופי הפעולה מעשירים את כולם. מצד שני יש מודעות טוטאלית, מתוך הטיפול בחולים, למה בדיוק זקוקים, היכן יש צרכים ללא מענה, איפה ישנם טיפולים שאינם מספקים, או תופעות לוואי שמצריכות טיפול מקל. זה דבר שלא קיים בחוץ", היא מדגישה.
חוקרים מבית
לדבריה של ד"ר שרון מרימס, יש יתרון גדול לקיומו של גוף חוקר בסביבה המיוחדת ורבת הפוטנציאל של בית החולים. פרופ' לוטם מוסיפה שדווקא במקום כזה, כמו בית חולים, מתקיימת הזדמנות פמיניסטית שרואים הרבה פחות בעולמות העסקיים, והיא זו שהובילה להנהגה נשית ב"האב".
"יש כאן אלמנט של 'עשיית טוב' ועבודת צוות. של דור שמכשיר את הדור הבא אחריו, בשונה מעולמות הביו-טק, שבהם מגיעים לשיא ורצים לכבוש את התפקיד הבא" מסבירה ד"ר גלית אייזנברג, מנהלת את המעבדה לאימונולוגיה של גידולים במכון שרת לאונקולוגיה.. "מחקר הוא עבודה סיזיפית. עם הזמן, הידע שנצבר הולך ומעמיק, ואז מגיעה השעה להביא את הדור הבא לעולם הזה". חלק מהדור הבא היא שי צבן, סטודנטית לרפואה שעושה מסלול מיוחד של רפואה ומחקר MD-PhD, ויעמיד דור חדש של רופאים-חוקרים בחזית המדע.
"אנחנו יוצרות צוות רב-דורי שהופך את הרפואה ליותר מאשר רק 'מספקת שירות' אלא לראש חץ במערכת הביו-טקית של פיתוח מזור למחלות", מדגישה ד"ר שירי קליין, המנהלת את פיתוחו של טיפול פורץ דרך לבנית תאי חיסון מהונדסים כנגד רקמת גידול, יחד עם פרופ' סיריל כהן מבר אילן, ופרופ' פולינה סטפנסקי, מנהלת המחלקה להשתלות מח עצם. "זו שדרה שמקיימת רצף של מחקר יציב ומתפתח כבר יותר מ-20 שנה, בהתמדה ובדבקות ", מוסיפה ד"ר מרימס.
האם יש יתרון לנשים בתחום הרפואה?
"אני חושבת שלא רק נשים ברפואה, אלא נשים שעובדות בצוותים מולטי-דיסציפלינריים, כמו אצלנו, שדורשים שילוב מיומנויות ועבודת צוות חזקה, עם שיתוף פעולה מלא, בלי 'קטעים' של אגו, או 'מי צודק', שם יש להן יתרון מובהק. מטבע הדברים בצוות כזה כל אחת מביאה את הצד החזק שלה, להבדיל מארגון היררכי כמו בית חולים, שמורכב כפירמידה אוטוריטרית. במחקר 'אין חיה כזו'. כאן המוח שלי ושל תלמידתי הצעירה שווים. האווירה חייבת להיות צוותית במהותה, אווירה של קשב, ולא של 'הקשב'. יש גם הרבה תחושת סיפוק שמתקבלת מהישג של צוות, שמאוד מתכתבת עם התפיסה של 'להיטיב ולעשות טוב'. משיבה פרופ' לוטם.
יום האישה של הנשים במכון שרת לחקר הסרטן במרכז הרפואי הדסה
ד"ר שירי קליין סילברמן (41) מובילה את תחום תרפיות תאיות מתקדמות
מצב משפחתי: נשואה ואם לשלושה.
"יום האישה מבחינתי הוא הזדמנות להוכיח שהגבול לעשייה ולהצלחה שלנו טמון אך ורק בנו. בתור מדענית, הפרויקט אותו אני מובילה הוא התגשמות שאיפותיי: היכולת לחבר בין המדע לבין הקליניקה ולהביא את חזית המדע בצורה יישומית תחת אחריותי הוא מרגש ביותר. ניתנה לי הזכות להוביל פרויקט ראשוני מסוגו בארץ לתרפיה תאית לטיפול בחולים עם גידולים סולידיים. טיפולים מסוג זה, מעניקים תקווה מחודשת לחולים אשר מיצו את כל אפשרויות הטיפול האחרות".
ד"ר שרון מרימס (54) מומחית לרפואת עור ורופאה בכירה במרפאה הדרמטואונקולוגית
מצב משפחתי: נשואה ואם לארבעה.
"יום האישה הוא הזדמנות להוקיר תודה על כך שגדלתי ללא תחושת אפליה על רקע מגדרי ועם הזדמנות לממש את כל שאיפותיי האישיות והמקצועיות. חשוב שנזכור שנשים רבות בעולם וגם בארץ, עדיין נלחמות על זכויותיהן הבסיסיות להכרה מקצועית, ולשוויון הזדמנויות. במסגרת עבודתי במכון שרת לאונקולוגיה הקמתי מעבדה לפיתוח פתרונות חדשניים לטיפול ברעילות עורית קשה ממנה סובלים חולים רבים המטופלים בתרופות ביולוגיות. לאחר שנים של עבודה משותפת עם פרופ' עופרה בני מהאוניברסיטה העברית, אנחנו עומדות בפני תחילת מחקר קליני ייחודי שמטרתו טיפול בתופעות לוואי עוריות ושיפור איכות החיים של חולים רבים הסובלים ממחלת הסרטן".
ד"ר גלית איזנברג (45) חוקרת ראשית ומנהלת מעבדת המחקר במכון שרת לאונקולוגיה והמכון לחקר הסרטן
מצב משפחתי: בזוגיות ואם לילדה.
"ביום האישה אני מודה על ההזדמנות לקחת חלק בהכשרה של כמה שיותר נשים חוקרות בתחום האימונותרפיה של סרטן. במסגרת תפקידי כחוקרת ראשית במעבדת מחקר בהדסה, אני גאה להנחות סטודנטים וסטודנטיות לדוקטורט, רובם/ן במסלול המשלב רפואה ומחקר. מעבדתנו עוסקת בחקר קולטנים המבקרים את תגובת תאי מערכת החיסון כנגד תאי סרטן. גילינו כי במשפחת קולטנים אלו מתקיים מנגנון בקרה מיוחד המאפשר להם לפעול באופן דו כיווני להחלשה או לחיזוק התגובה החיסונית. במחקרנו אנו מפתחים כלים לשליטה במערכת בקרה זו ולנצלה לטובת פיתוח טיפול כנגד סרטן".
פרופ' מיכל לוטם (63) מנהלת מכון הדסה לחקר הסרטן, והמרכז למלנומה ולאימונותרפיה של סרטן
מצב משפחתי: בזוגיות ואם לשלושה.
"יום האישה עבורי הוא רגע של הכרת תודה, על הזכות לעבוד בקהילה עם דומיננטיות נשית. כמה מסירות, דבקות במטרה, חברות ולכידות יש בקרב צוות נשי. מתוך הליבה החזקה שלנו אני שואבת את הכוחות לטפל, לחקור, ומה שמאד יקר לליבי- להיות מורה לתלמידי".
עמליה הרשקוביץ (49) יזמית, סמנכ"לית אופרטיבית
מצב משפחתי: בזוגיות ואם לשלושה.
"יום האישה הוא הזדמנות לעצור, להתרגש ולהוקיר תודה על חופש הבחירה בעיסוק רב משמעות, להיות חלק מצוות חוקרות וחוקרים פורצי דרך בהנהגה נשית. צוות העובד בידידות מופלאה, ותשוקה לתרגום טכנולוגיות חדשניות לכדי טיפולים. כל זאת הנו למעשה הנחת אבן הפינה להקמת המרכז האימיונואונקולוגי במכון לחקר סרטן בהדסה".
בשיתוף הדסה
