הופעת סימני התפתחות מינית מעידה על תחילת גיל ההתבגרות אצל בנים ובנות. לפי נתונים שנאספו בעבר עמד ממוצע הגיל להופעת סימני המין הראשונים אצל בנות בשנת 1860 על 16.6 שנים, לעומת 14.6 שנים בשנת 1920 ו-13.1 שנים בשנת 1950. בשנת 1980 צנח הגיל ל-12.5 שנים וכיום הוא מזוהה עם גיל 10.
» סוכות – לכל האירועים, הפסטיבלים וההמלצות לחג
» איפה אוכלים בחול המועד סוכות?
» המדריך המלא לפסטיבלי מוזיקה לסוכות
» פסטיבלי ילדים בסוכות
» עד 30 שקלים: איך להעביר את סוכות בזול?
מבחינת ההורים, הקושי העיקרי טמון בהבנה שהילדים גדלים ורוצים להיות עצמאיים יותר. הצורך הזה מלווה שורה ארוכה של שינויים פיזיולוגיים, מחשבתיים, הורמונליים וחברתיים ולכן הכל יחד מייצר מערבולת רגשות שמערערת על יציבות התא המשפחתי. על אף הבדלים סובייקטיביים בין האופן שבו נחווה גיל ההתבגרות אצל ילדים, יש גם מאפיינים דומים ששווה לעקוב אחריהם על מנת לדעת כיצד הורים יכולים להתמודד עם גיל ההתבגרות בצורה מוצלחת.
הילד רוצה לטוס לחו"ל לבד? כך תדעו מה לעשות
הכי נוח לפרוט את ההתנהגות האופיינית לבקשות שכמעט כל הורה לילד בגיל ההתבגרות יכול להזדהות איתן. אם הילד מביע תנודות קיצוניות במצבי הרוח, כל מה שעליכם לעשות הוא לקבל זאת בהבנה. זכרו שהילד לא נגדכם אלא פשוט בעד עצמו, בתהליך טבעי שבסיומו הוא יהפוך לבוגר. מבחינתכם מדובר אפילו על יתרון, כי הרי אתם רוצים את הטוב ביותר עבור הילד. על מנת להגיע למקום הטוב הזה זקוק הילד לתמיכה שלכם והוא גם צפוי להתמודד עם לא מעט רגשות חדשים וקיצוניים.
מבחינה פיזית, הילד המתבגר שלכם צפוי להתלונן כל הזמן שאין בבית מה לאכול ולפתוח את המקרר גם בשעות הקטנות של הלילה כדי לנשנש משהו. הרבה הורים מתייחסים לתופעה הזו כסוג של רגרסיה או כהתנהגות לא רצויה, אך יש לה סיבה מעולה: קפיצת גדילה. כמו תינוקות ופעוטות, גם ילדים בגיל ההתבגרות אוכלים יותר בגלל התפתחות גופנית ופיזית. כאן התפקיד שלכם הוא לא להתייחס לתלונות, אלא לעודד תזונה ברירה ולהפוך את האתגר להזדמנות חינוכית.
יש גם בקשות שמציבות את ההורים בדילמה קריטית לגבי בטיחות הילד. אם לדוגמא הוא מחליט שאת הקיץ הקרוב הוא עובר בחו"ל, תצטרכו להכריע בסוגיה ולהבין מה הדרך הנכונה להקל עליו מבלי לסכן אותו. טיסות לחו"ל הן כיום הרבה יותר פופולאריות ממה שאתם אולי זוכרים מתקופת ההתבגרות שלכם, לכן הטיפ הוא להעביר מסר של תמיכה.
גם אם נדמה שהילד כבר לא זקוק לכם כדי למצוא את הדרך מהדיוטי פרי למטוס, אתם עדיין נוכחים בחייו והוא צריך לדעת שיש לו על מי לסמוך. מסר שלפיו אתם תמיד שם בשבילו יתרום לילד ויעניק לו תחושת ביטחון. לאחר מכן כבר תוכלו להחליט על מה להיאבק, כמו למשל לשנות יעד רחוק לעיר קצת יותר קרובה או לנסות להשפיע על הרכב קבוצת החברים שתלווה אותו לטיול.
הסרת אחריות או עצמאות מלאה?
מרד הנעורים בא לידי ביטוי בהתנגשות לכאורה בין הסרת אחריות לבין גילויי עצמאות. על ההורים לקבל קודם כל את העובדה שאין להם שליטה ממשית על גוף הילד, הפה והמוח וגם אין סיבה לנסות. לא תוכלו להכריח את הילד ללמוד ולהשקיע בהכנת שיעורי בית, כל עוד לא תתנו לו מקום לגלות עצמאות ואוטונומיה. אתם אמורים רק להכווין את הילד לנתיב הרצוי ולאפשר לו לעשות את הבחירות והטעויות שלו. החוכמה היא ללמוד מהן, ולא לדרוש שילמד מהניסיון של ההורים.
התנגשות לא פחות נפוצה היא בין הרצון המובן של ההורים להגן על הילד לבין הפגיעה בפרטיות. צריך כמובן לדרוש מהמתבגרים שיתוף פעולה ולא לוותר על כבוד ההורה, אך לא מומלץ לחדור לטריטוריה הפרטית שלהם. יש לאפשר לילד מקום מפלט בחדר ולתת לו מקום לבנות זהות אינדיבידואלית.
"הכל אני יכול בחופש הגדול" – שלב ההוכחות
יש גם תקופות ספציפיות לאורך השנה שבהן נדמה שהקשיים שמאפיינים את גיל ההתבגרות מתעצמים. זה קורה למשל בחופש הגדול, אז לילדים יש הרבה זמן פנוי, אנרגיות לא נגמרות והזדמנות יוצאת מגדר הרגיל לבלות עד השעות הקטנות של הלילה ולהמרות את פי ההורים. כאן גם נמדדת היכולת של ההורים לגלות סבלנות ותמיכה ולעמוד לרשותם בלי לכעוס ולהתעצבן.
הנער המתבגר עלול להפוך לנטל על המשפחה בחופש הגדול ולבדוק מחדש את הגבולות. בניגוד למה שנהוג לחשוב, התפקיד של ההורים הוא לא בהכרח לקחת צעד לאחור ולתת לו לעשות מה שהוא רוצה. הם נמדדים ביכולת שלהם לקבוע כללים ברורים ולהקפיד עליהם. הכללים החשובים שהם הבסיס לכל מערכת יחסים יציבה וטובה בין ההורה לילד הם שינה בשעה מסוימת, קימה בשעה מסוימת ושמירה על המתבגר מפני סכנות בזמן שהוא שוהה מחוץ לבית. אם תעשו את זה, כל השאר ייראה פשוט ומובן.
