סרטן השד אינו נגרם על ידי רופאים. עם זאת, אשה שחלתה בסרטן השד בהחלט יכולה לבדוק האם יש לה עילות תביעה כנגד נותני השירותים הרפואיים.
התביעות הנפוצות כיום עוסקות באי גילוי מוקדם של סרטן השד. ככל שהגידול מתגלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי ההחלמה טובים יותר, התמותה נמוכה יותר וגם הטיפול יכול להיות קל יותר. הנזק הנתבע יהיה הפער בין מצב האשה לו היו מגלים את הגידול במועד, לבין מצבה בזמן המאוחר בו גילו את הגידול.
תביעת הרשלנות בגין אי-גילוי מוקדם יכולה להיות כתוצאה מכך שהרופא לא הפנה את האשה לבדיקות שגרתיות (ממוגרפיה), התעלם מתלונות האשה על כך שהיא מרגישה גוש בשד, ואף בפיענוח לא נכון של ביופסיה. אי הפניה לבדיקות יכול להיחשב כרשלנות גם לאוכלוסייה רגילה, אך במיוחד ייחשב לרשלנות אם מדובר באשה שיש לה היסטוריה משפחתית של סרטן השד. חשוב לזכור: על הרופא להעמיד את המטופלת על האפשרות לבדיקות, גם אם אלה לא כלולות בסל הבריאות, אלא מחייבות תשלום. במקרה כזה, האשה תצטרך להחליט אם היא מוכנה לשלם מכיסה או להיעזר בביטוחים פרטיים (אם יש כאלה ברשותה) ולבצע את הבדיקה, או שהיא נמנעת מלבצע את הבדיקה - אך הבחירה היא שלה.
תביעות רשלנות בגין איחור באבחון הן לא התביעות היחידות שניתן להגיש. במקרה אחד שהגיע לדיון עד בית המשפט העליון, דובר באשה שנשלחה לבדיקת ממוגרפיה לאחר שרופא הנשים אבחן גוש בשד. בתוצאות תוארה הבדיקה במונחים רפואיים, ללא שימוש במילה המפורשת "סרטן". הרופא במכון הממוגרפיה אמר לאשה לחזור לרופא המטפל שלה עם תוצאות הבדיקה, אולם האשה לא חזרה לרופא, כאשר היא מדחיקה – מטעמים פסיכולוגיים –
את הבדיקה. בית המשפט קבע שעל קופת החולים היה לקבוע נוהלים שיביאו לכך שהבדיקה תגיע לרופא הנשים (למשל, העברה ישירה של התוצאה מהמכון הבודק לרופא המפנה), דבר שיביא לכך שהגידול לא רק יאובחן אלא גם שהאשה תזכה לטיפול נכון ומציל חיים.
כיום יתכנו גם תביעות בגין אי-מניעת סרטן השד. קיימות כיום בדיקות גנטיות לגילוי מוט ציות בגנים - BRCA2 BRCA1, - אשר מגבירות בצורה ניכרת ביותר את הסיכוי לתחלואה בסרטן השד. ככל שהמוטציות מתגלות, ניתן לבצע בדיקות תכופות לאבחון מוקדם והדבר גם מאפשר
לאשה להחליט אם היא מעוניינת לנקוט באמצעים מניעתיים רדיקליים (כגון כריתה של השדיים, השחלות והחצוצרות). פרוצדורה זו זכתה לפרסום חובק עולם בשנת ,2013 כאשר השחקנית אנג'לינה ג'ולי הודיעה כי התגלתה אצלה המוטציה וכי היא עברה את הפרוצדורה. גם כאן, אי-העמדת אשה על אפשרות ביצוע הבדיקה הגנטית עלולה להיחשב כרשלנות רפואית.
חשוב לציין כי הבדיקה הרגילה אינה בודקת את כל המוטציות האפשריות, אלא רק את השכיחות, וגם כאן אי-העמדת האשה על האפשרות לבדיקה מלאה בתשלום, יכולה להיחשב כרשלנות ולזכות את האשה, אם חלילה חלתה לבסוף בסרטן השד, בפיצויים. כל זאת, אם תצליח לשכנע שהיתה עושה את הבדיקה המלאה, ושבדיקה זו היתה מיטיבה את מצבה, בין אם בהגברת המעקב וגילוי הסרטן בשלביו המוקדמים, ובין אם בכך שהיתה נוקטת באמצעי המניעה של כריתת השדיים, השחלות והחצוצרות.
