“התנהגות יושבנית, המתבטאת בצפייה בטלוויזיה במשך יותר משעתיים ביום, מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן השד"

חשיפה לעישון פסיבי בילדות והסיכון לסרטן שד
עישון פעיל מסתמן בספרות המקצועית בשנים האחרונות כגורם סיכון לסרטן השד, אך יש פחות מידע לגבי הקשר בין חשיפה לעישון כפוי (פסיבי) לסיכון לחלות בסרטן השד. עם זאת, בעוד שרק כ-5% מהנשים ברחבי העולם מעשנות באופן יומיומי, שיעור ניכר מהנשים שאינן מעשנות חשוף לעישון פסיבי בביתן או בסביבתן הקרובה. חוקרים מנורבגיה ביקשו לבדוק את הקשר בין חשיפה לעישון כפוי בגיל הילדות ובין הסיכון לחלות בסרטן השד בבגרות. במחקר אספו נתונים של 45,923 נשים לא מעשנות שנולדו בין השנים 1927-1957, שענו בין השנים 2007-1991 על שאלון בדבר חשיפה לעישון במהלך גיל הילדות. 66% מן הנשים דיווחו כי נחשפו לעישון פסיבי בילדותן.

בשלב שני החוקרים בדקו נתוני תחלואה בסרטן שד בקרב משתתפות המחקר דרך המרשם הלאומי בנורבגיה. נמצא כי בתקופת המעקב שנמשך עד דצמבר 2018 (תקופת מעקב ממוצעת 19 שנים), 2,185 נשים חלו בסרטן שד חודרני, מתוכן 1,493 נחשפו לעישון פסיבי.
מניתוח הנתונים עולה כי נשים שנחשפו לעישון כפוי בגיל הילדות בידי הוריהן היו בסיכון גבוה ב-11% לחלות בסרטן שד, לעומת נשים שלא נחשפו לכך. סיכון גבוה זה היה דומה לסוגי הקולטנים השונים להורמונים בגידולים.

המחקר התפרסם בכתב העת International Journal of Epidemiology
באוגוסט 2021

הקשר בין פעילות גופנית, התנהגות יושבנית והסיכון לחלות בסרטן השד
סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים ברחבי העולם, ולמרות שחלה התקדמות רבה בטיפול בו עדיין יש צורך בשיפור הדרכים להפחתת הסיכון לחלות.

במחקרים קודמים נמצא כי פעילות גופנית קשורה לסיכון מופחת לחלות בסוגי סרטן שונים, וכי התנהגות יושבנית, ובעיקר צפייה בטלוויזיה, קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסוגי סרטן שונים. במחקר זה חוקרים מאוניברסיטת נבארה בספרד בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד, ביקשו לבחון את הקשר בין פעילות גופנית והתנהגות יושבנית בשעות הפנאי לסיכון לחלות בסרטן השד בקרב נשים.

החוקרים אספו נתונים שסיפקו 10,812 בוגרות אוניברסיטה בגילים 42-26, במענה על שאלונים לגבי אורח חייהן ומצב בריאותן בכל שנתיים, בין השנים 1999-2018. זמן המעקב החציוני אחר הנשים היה 11.8 שנים. במהלך תקופת המעקב אובחנו 101 מקרי סרטן שד.
נמצא כי קבוצת הנשים שרמת הפעילות הגופנית השבועית שלהן הייתה בדרגה הגבוהה, הייתה בסיכון נמוך באופן מובהק סטטיסטית לחלות בסרטן השד לעומת הקבוצה עם הניקוד הנמוך ביותר. עוד נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צפייה בטלוויזיה מעל שעתיים ביום, לסיכון מוגבר ב-67% לחלות בסרטן השד, לעומת נשים שצפו בטלוויזיה פחות משעה ביום. הקשר היה חזק יותר בנשים לפני גיל המעבר, והוא נשמר גם לאחר ביצוע למעלה מ-6 MET בשבוע.
מסקנת החוקרים היא כי יש קשר בין פעילות גופנית רבה לירידה משמעותית בסיכון לחלות בסרטן השד, וכי התנהגות יושבנית, המתבטאת למשל בצפייה בטלוויזיה במשך יותר משעתיים ביום, מגבירה סיכון זה, בלי קשר להיקף ועצימות ביצוע הפעילות הגופנית היומית.

סגירה

המחקר פורסם במרץ 2021 בכתב העת Preventive Medicine

ירקות מצליבים וסרטן השד
נשים בריאות, הנושאות מוטציה בגן BRCA נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד במהלך חייהן. נכון להיום, אין הסכמה בקהילה הרפואית על טיפול תרופתי יעיל ובטוח להפחתת הסיכון לחלות במחלה. לצד מעקב רפואי צמוד, מוצע לנשאיות BRCA לשקול כריתת שדיים מניעתית דו-צדדית.

בשל הצורך באסטרטגיות מניעה עבור נשאיות הגן, חוקרים ממרכז דוידוף לסרטן, בהובלתה של פרופ' רינת ירושלמי משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד, ופרופ' דוד מרגל, מנהל מרפאת נשאי BRCA גברים, בבית החולים בילינסון שבמרכז הרפואי רבין, בדקו תרכובת הנקראת דיאינדולימתאן (DIM), הנמצאת באופן טבעי בירקות מצליבים (ברוקולי, קייל, כרוב, כרוב ניצנים), ושבמחקרים קודמים נמצא כי היא בעלת תכונות אנטי סרטניות.

במחקר השתתפו נשים נשאיות 1/2BRCA ללא היסטוריה של סרטן השד, המטופלות במרפאת המעקב בבית החולים. הגיל החציוני של המשתתפות היה 47, 78% מהן לאחר גיל המעבר (אל-וסת). הנשים נטלו תוסף מזון של 100 מ"ג DIM פעם ביום במהלך שנה אחת. קבוצה דומה של נשים ממרפאת המעקב של בית החולים, גם הן נשאיות BRCA, לא נטלו את התוסף והן היוו קבוצת ביקורת.

סגירה

בתחילת המחקר ובתום שנת המעקב עברו המשתתפות סריקות MRI בהן נבדקו שני מדדים של צפיפות השד שביכולתם לנבא את הסיכון להתפתחות סרטן השד. מסקנת החוקרים היא כי לתוסף DIM תפקיד פוטנציאלי במניעת התפתחות סרטן השד בקרב נשים בריאות הנושאות מוטציה בגן BRCA, וכי יש מקום להמשיך ולחקור את הנושא במסגרת מחקרים קליניים אקראיים.

מחקר זה מומן בסיוע האגודה למלחמה בסרטן ופורסם בכתב העת Carcinogenesis במאי 2020

"סרטן השד נחשב לגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים"
עובדות ומספרים על התחלואה בסרטן השד בישראל ובעולם:

נתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות, מראים כי כיום חיות בישראל 24,778 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2014-2018 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 21,831 שאובחנו עם מחלה חודרנית, ו-2,947 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

"בשנת הנתונים המדווחת (2018) אובחנו בישראל מעל 5,500 נשים חולות בסרטן השד. העלייה המתמדת במספר המקרים החדשים המתגלים בשלב ממוקד והירידה בשיעורי התמותה, מצביעים על עלייה בשיעורי האבחון בשלבים הראשוניים, ועל שיפור באמצעי הטיפול. סרטן השד נחשב לגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים.

גילוי מוקדם הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד, מאפשר לשנות את מהלך המחלה ומעלה את סיכויי הריפוי לכ-90%. גם בתקופה זו של מגפת הקורונה, אסור לנשים בגיל המתאים לוותר על בדיקות הסקר. בנוסף, כל אישה, בכל גיל, חייבת להיות קשובה לגופה, ואם מתעורר בה חשד כלשהו לגבי שינוי, ולו הקטן ביותר, חשוב לא לדחות את הפנייה לרופא ולגשת להיבדק בהקדם", מדגיש משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן.

קווים לדמותן
לדברי פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, על פי נתוני 2018, עיקר התחלואה נצפית בנשים מעל גיל 50. ביהודיות ואחרות (נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת), 78% מהמקרים החדשים בשנת 2018 אובחנו בקרב נשים בגילים 50 ומעלה, ו-45% בקרב נשים בגילים 65 ומעלה. בערביות, האחוזים היו 65% ו-24%, בהתאמה. לדבריה, 1.1%, שהן 52 נשים בסה"כ, מכלל המקרים של סרטן חודרני של השד ב-2018 אובחנו בנשים מתחת לגיל 30.

בשל מורכבות האיסוף, המידע החדש ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לשנת 2018, והוא העדכני ביותר.

• בשנת 2018 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (33% בקרב נשים יהודיות ואחרות, ו-35% בקרב נשים ערביות).
• סרטן השד אחראי לכ-1/3 ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים. זו המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל (יהודיות ואחרות, ערביות). בשנת 2018 אובחנו 5,539 חולות חדשות עם גידול בשד: 4,832 (87%) אובחנו עם גידול חודרני ו-707 (13%) עם גידול ממוקד.
• עיקר התחלואה - הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד, בנשים מעל גיל 50.
• המגמה התקופתית בשיעור המקרים החדשים שאובחנו (היארעות) של סרטן חודרני של השד בשנים 1996-2018 בקרב יהודיות הייתה יציבה; בקרב ערביות ממשיכה מגמת העלייה המובהקת בהיארעות, בקצב של 1.7% בשנה. סיבת העלייה באבחנה בקרב הנשים הערביות נעוצה ככל הנראה באימוץ אורח חיים מערבי המביא לתחילת ילודה בגיל מבוגר יותר, הפחתה במספר הילדים, הפחתה בהנקה, ניהול אורח חיים יושבני יותר, עלייה בשיעור ה-BMI, תזונה פחות בריאה וכדומה.
• שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) הוא 69.2% בשנת 2018 לעומת 58.3% בשנת 2005, שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה) הוא 27.9% בשנת 2018 לעומת 38% בשנת 2005. שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה נמוך ודומה ב-2018 וב-2005 (3.4% לעומת 3.6%, בהתאמה).
• ההישרדות היחסית ל-5 שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2008-2013 גבוהה יחסית: 89% בקרב יהודיות ואחרות ו-84% בקרב ערביות. השיעורים המקבילים במי שאובחנו בשנים 1996-2001 היו, בהתאמה, 84% ו-74%.

השוואה בינלאומית

סגירה

• על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO) לשנת 2020, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות (סך של 2,261,419 מקרים) ומבחינת תמותה (סך של 684,996 מקרים) בקרב נשים בעולם.
• בקרב 186 האזורים המדווחים ל-WHO, מבחינת שיעורי ההיארעות של סרטן השד, ישראל נמצאת במקום ה-26 (במקומות הראשונים נמצאות בלגיה, הולנד ולוקסמבורג), ובשיעורי התמותה ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית, 69, (במקומות הראשונים נמצאות ברבדוס, פיג'י וג'מייקה).