"רפואה מותאמת אישית" נועדה להתאים את הטיפול על בסיס מאפיינים ספציפיים במחלה של כל חולה. באמצעות איתור של מוטציות גנטיות וגנומיות ניתן למצוא לחלק מהמטופלים טיפולים תרופתיים. גישה זו מושרשת בבסיס הטיפול באונקולוגיה והיא ממשיכה להתפתח ביחד עם התקדמות הטכנולוגיה לזיהוי מוטציות בגידולים סרטניים. הטיפול בסרטן שד הוא מחלוצי הרפואה המותאמת ואחת הבשורות המשמעותיות בתחום היא בדיקת "אונקוטייפ שד" Oncotype DX של אונקוטסט. הבדיקה נועדה לקבוע במטופלות עם סרטן שד הורמונלי, שלילי לקולטנים ל–HER2 האם ניתן להימנע מטיפול כימותרפי ולסייע בהתאמת הטיפול המשלים הטוב ביותר, לאחר הסרת הגידול בהליך כירורגי.
מדובר בבדיקה היחידה עם עדויות קליניות ברמה הגבוהה ביותר שהוכחה כמדויקת במספר רב של מחקרים בינלאומיים, הכוללים מעל 100,000 מטופלות. מחקרים אלו נערכו באופן בלתי תלוי, ותומכים ביכולת של בדיקת "אונקוטייפ שד", לנבא את היעילות של תוספת טיפול כימותרפי לטיפול הורמונלי, בנשים שאובחנו עם סרטן שד הורמונלי, שלילי לקולטנים ל–HER2. כל המחקרים מוכיחים שהבדיקה מנבאת באופן מדויק את הסיכון להישנות של המחלה ואת התועלת מהוספת טיפול כימותרפי הן במטופלות ללא מעורבות בלוטות לימפה והן במטופלות עם 3-1 בלוטות לימפה נגועות.
"בדיקת 'אונקוטייפ שד' משמשת אונקולוגים ב-20 השנים האחרונות, לפי קריטריונים מקובלים, ומחקרים נערכים בנושא ומתחדשים כל העת", מסבירה ד"ר לריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי אסותא אשדוד. "המחקר האחרון בדק נשים צעירות לפני גיל המעבר, שחשבו עד היום שכולן צריכות טיפול כימי, אך התברר שלא כך הדבר. הפרדיגמה שטיפול כימותרפי הכרחי תמיד – איננה נכונה, וקיימות מטופלות עם בלוטות נגועות, אותן תאתר הבדיקה, שלא צריכות לעבור טיפול כימותרפי בשל תועלת נמוכה".
מדוע בעצם? מחד, טיפול בכימותרפיה יכול להציל חיים, אבל מאידך יש לו גם תופעות לוואי לא פשוטות שכוללות נשירת שיער, בחילות, הקאות, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, חום, עצירות ועוד. נשים רבות מעדיפות להימנע מהטיפול וחוששות מאוד מההשפעות שלו לטווח הקצר והארוך, שחלקן בלתי הפיכות. לכן כשלטיפול הכימי אין שום ערך וניתן למנוע ולחסוך אותו מאותן נשים, ללא פגיעה בבריאותן, המצב עדיף.
להעריך את הסיכוי לחזרת המחלה בעתיד
ד"ר ריבו מסבירה כי הבדיקה בשמה המלא -Oncotype DX Breast Recurrence Score בסרטן שד הורמונלי, שלילי ל-HER2 היא בדיקה גנומית לגידול (ולא לאישה החולה), שמתבצעת בישראל ונשלחת לפענוח בחו"ל.
"הבדיקה מיועדת לחולות עם סרטן שד שעברו ניתוח – נשים לאחר גיל המעבר ללא ווסת, ללא מעורבות של בלוטות לימפה או עם מעורבות של עד 3 בלוטות לימפה נגועות, ולנשים צעירות לפני גיל המעבר", אומרת ד"ר ריבו, "מטרתה לנבא את הסיכון לחזרת המחלה והאם לטיפול כימי יש סיכוי להוריד סיכון זה".
"על פי אלגוריתם ייחודי כל גן שנבדק בבדיקה מקבל משקל ובסוף מתקבל מדד להישנות המחלה (Recurrence Score – RS), שיש לו ביטוי אחוזי. מדד זה מצביע על הסיכוי לחזרת המחלה. מספר אחר שמתקבל בבדיקה מודד באחוזים את התועלת של הטיפול הכימי, כלומר בכמה אחוזים הסיכוי לחזרת המחלה ירד בקבלת טיפול כימותרפי. נשים המסווגות עם מדד הישנות 26 ומעלה נמצאות בסיכון גבוה לחזרת מחלה ובעלות סבירות גבוהה שיפיקו תועלת מתוספת של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי, בעוד שנשים שסווגו עם מדד הישנות נמוך מ-25 נמצאות בסיכון נמוך יותר לחזרת המחלה וסבירות נמוכה מאוד שיפיקו תועלת מכימותרפיה", מדגישה ד"ר ריבו.
לדבריה, ההחלטה אם להפנות את המטופלת לבדיקת "אונקוטייפ שד" מבוססת על קריטריונים מסוימים והבדיקה ממומנת ע"י קופות החולים עבור מרבית האוכלוסייה. יחד עם זאת, קורה לעיתים, שהאונקולוגים מעוניינים לשלוח לבדיקה מטופלות שאינן עונות לקריטריונים שנקבעו, כמו למשל במקרה שקיימת מעורבות של בלוטות רבות או כששוקלים לתת טיפול כימותרפי לפני ניתוח על מנת להקטין את הגידול טרום הניתוח. מצבים כגון אלה עשויים להסתכם בעלויות של אלפי שקלים.
האם הבדיקה שינתה את האופן בו מטפלים במחלה?
"בהחלט, הבדיקה שהפכה לסטנדרט הטיפולי עשויה לייתר טיפול שלא בהכרח יש בו צורך. הדבר נכון גם למקרים הפוכים, בהם גידול נראה מהסוג ה'טוב' והתחושה היא שאין צורך בטיפול כימותרפי, אבל הבדיקה מעלה תשובה הפוכה, שהגידול אינו טוב והסיכוי לחזרת המחלה גבוה. בלי בדיקה כזו היינו עלולים לפספס את המידע החשוב הזה, הדבר נכון גם בקרב צעירות ומבוגרות. הרי היום הגיל הוא לא פקטור. תוחלת החיים מתארכת, פרמטרים אחרים נכנסים לתמונה ואין סיבה שלא לתת טיפול מלא למי שצריכה לקבל אותו".
מה תאמרי למי שעומדת בפני הבדיקה כיום?
"אם מצבה תואם את הקריטריונים, ההמלצה היא לעשות את הבדיקה כי טיפול כימותרפי אינו פשוט ומלווה בתופעות לוואי כמו סיכון לפגיעה לבבית ועוד. כך שאם אפשר לחסוך הרי זה לטובה", אומרת ד"ר ריבו, "כמובן, אאחל בריאות לכל אחת ולכולם ובהזדמנות הזו להזכיר לכולן שמאוד חשוב לערוך בדיקות סקר, לא לזלזל ולדחות למחר או לעוד שנה ולפעול לפי ההנחיות. אגב, נשים אשכנזיות גם ללא סיפור משפחתי זכאיות לבדיקה גנטית של BRCA1/2 דרך סל הבריאות בשל שכיחות גבוהה של מוטציות בגנים אלו, בקרב אשכנזיות, ועל אחת כמה וכמה מי שיש לה סיפור משפחתי גם אם היא איננה ממוצא אשכנזי. לא כולם יודעים על הזכאות הזאת, וחשוב שהציבור יהיה מודע לכך ויבצע מעקב כי יש מה לעשות בנושא".
מה היית מייחלת שיקרה בתחום סרטן השד?
"הייתי מצפה שההתוויה של בדיקת 'אונקוטייפ שד' תהיה רחבה יותר וישקלו לבצע אותה טרום ניתוח", אומרת ד"ר ריבו, "כרגע מתקיימים מחקרים קטנים לאיסוף מידע לגבי נשאות ל–BRCA, אבל צריך להמשיך ולפתח, להגדיל את האוכלוסייה שמשתתפת במחקרים ולבצע שיתופי פעולה גם בחו"ל. כשיש יותר מידע ממדינות נוספות, יש יותר משתתפים, המספרים גדלים והנתונים אמינים יותר".
בשיתוף אונקוטסט
