כשמדברים על שיקום לב, המחשבה הראשונה היא בדרך כלל על מטופל שכבר עבר אירוע לבבי. ואכן, באופן מסורתי השיקום מיועד לאנשים שעברו התקף לב, צנתור עם התערבות, ניתוח מעקפים או מסתמים, השתלת דפיברילטור או השתלת לב, וכן למטופלים הסובלים מאי ספיקת לב. אלא שבשנים האחרונות התפיסה מתרחבת: לא רק לשקם את הלב לאחר שנפגע, אלא לזהות את הסיכון מוקדם ולנסות לצמצם את הפגיעה עוד לפני שהתרחשה.
אחת האוכלוסיות שעבורן מקבלת התפיסה הזו משמעות מיוחדת היא חולי סרטן ומחלימים מהמחלה. "אנחנו יודעים שגורמי הסיכון למחלות לב ולמחלות סרטן חופפים בחלקם", מסבירה ד"ר אורית קרני, מנהלת המכון לשיקום חולי לב ומניעה קרדיו סקולרית בבית חולים השרון, המרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית. "אנחנו גם יודעים שהיום, בזכות הטיפולים החדשים בסרטן, אנשים חיים שנים רבות יותר עם המחלה ואחריה. אלא שחלק מהטיפולים, שאותם אנחנו מכנים קרדיוטוקסיים (Cardiotoxic) עלולים לפגוע בלב. אם אנחנו יודעים שקיימת אפשרות לפגיעה, אפשר לנסות למנוע אותה או להפחית את הסיכון, לצמצם אשפוזים ולשפר את איכות החיים באמצעות פעילות גופנית ושיקום לב".
לא רק כימותרפיה
הסיכון ללב אינו קשור לסוג אחד בלבד של טיפול אונקולוגי. לדברי ד"ר קרני, לצד תרופות כימותרפיות מסוימות, ובהן תרופות ממשפחת האנטרציקלינים (Anthracyclines) גם טיפולים ביולוגיים מסוימים עלולים לגרום לפגיעה לבבית, ובה בין היתר אי ספיקת לב, דלקת בשריר הלב או ירידה בתפקודו. גם הקרנות לאזורים מסוימים עלולות להשפיע על הלב ועל כלי הדם.
הפגיעה, היא מדגישה, אינה חייבת להופיע מיד. "אנחנו יודעים שהיא יכולה להתרחש גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, ולא תמיד אפשר לדעת מתי. משום כך המעקב כולל גם בדיקות אקו לב, ובהן בדיקות ייעודיות שיכולות לזהות שינויים מוקדמים בתפקוד הלב".
לא כל מטופל אונקולוגי נמצא באותה רמת סיכון. ההערכה נעשית באופן פרטני, בהתאם לגורמי הסיכון ולהיסטוריה הרפואית של המטופל, לסוג המחלה האונקולוגית ולטיפול שהוא מקבל. "שיתוף הפעולה בין הקרדיולוגיה לאונקולוגיה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך", אומרת ד"ר קרני. "במרכז הרפואי רבין פועלת מרפאה קרדיו אונקולוגית, בניהולה של ד"ר אסנת יצחקי, שנמצאת בקשר ישיר עם האונקולוגים ומפנה לשיקום מטופלים המתאימים לכך".
גם מועד תחילת השיקום אינו זהה אצל כולם. "במקרים מסוימים אפשר להתחיל כבר במהלך הטיפולים האונקולוגיים, בהתאם לסוג הטיפול ולמצבו של המטופל", אומרת ד"ר קרני. "לפעמים מדובר אפילו בהליכה פשוטה בבית. לאחר סיום הטיפול המשמעותי, וכשהמצב הגופני יציב מספיק, ניתן להשתלב בתוכנית שיקום מסודרת, גם אם המטופל ממשיך לקבל טיפולים מסוימים".
המטרה, היא מדגישה, רחבה הרבה יותר משיפור הכושר הגופני. "אנחנו לא רוצים להפוך את כולם למרתוניסטים. אנחנו רוצים להחזיר אנשים שעברו סרטן או אירועים לבביים לחיים שהיו להם קודם – למעגל החברתי, המשפחתי והמקצועי". פעילות גופנית במסגרת השיקום תורמת לאיכות החיים ולמצב הרוח, אך השיקום עצמו כולל מעטפת רחבה של צוות רב מקצועי – רופאים, אחיות, תזונאית, פיזיולוגים ועובדת סוציאלית.
לפעילות הגופנית ולשיקום יתרונות נוספים: הם עשויים לסייע בהפחתת לחץ הדם, באיזון פרופיל השומנים והסוכרת ובשיפור היציבה, השינה וההתמודדות עם חרדה ודיכאון. "שיקום לב הוא בסופו של דבר טיפול", אומרת ד"ר קרני.
השיקום עובר גם הביתה
הציר השני שמקדם המכון הוא שיקום לב מרחוק. הוא מאפשר למטופלים, ובהם גם כאלה המתגוררים הרחק ממרכזי השיקום, לבצע את הפעילות בסביבתם הטבעית תוך מעקב מקצועי והתאמה אישית. התוכנית נקבעת בהתאם למצבו הרפואי ולמגבלותיו של כל מטופל, לרבות סוגי הפעילות המתאימים לו.
תהליך הקבלה דומה לזה של שיקום במכון. המטופל עובר בדיקת מאמץ, מקבל הנחיות לפעילות גופנית וטווח דופק אישי, וכן שעון חכם המחובר לאפליקציה ייעודית. בזמן האימון הוא מפעיל את השעון, ובסיומו יכולים אנשי הצוות לבחון את נתוני הדופק שנאספו במהלך הפעילות. באפליקציה ניתן להזין גם לחץ דם, ערכי סוכר ומידע סובייקטיבי – למשל כיצד המטופל מרגיש ומה הייתה תחושת המאמץ שלו.
"בחודש הראשון מתקיימת שיחה עם המאמן או המאמנת אחת לשבוע, ובהמשך אחת לשבועיים", מספרת ד"ר קרני. "הצוות עובר עם המטופל על האימונים שביצע, על הדופק שאליו הגיע ועל התחושות שלו, ובהתאם לכך אפשר להתקדם בתוכנית. אחת לשלושה חודשים מבוצעת בדיקת מאמץ חוזרת, כדי לבחון אם חל שיפור ביכולת הגופנית ולעדכן במידת הצורך את טווחי הדופק. לצד המאמן מתקיים גם מעקב של אח או אחות ושל קרדיולוגית".
עם זאת, ד"ר קרני מבקשת להבהיר את גבולות הטכנולוגיה: לא מדובר במערכת חירום המנטרת את המטופל בזמן אמת. הנתונים מועברים לאחר הפעילות ונבחנים במסגרת המעקב. לכן, מטופל שחש ברע נדרש לפנות לבדיקה רפואית ולא להמתין שהצוות יזהה את מצבו באמצעות האפליקציה.
האם בעתיד יחליף השיקום הביתי את ההגעה למכון? ד"ר קרני מעריכה שחלק גדול מהפעילות יוכל להתבצע מרחוק, בעוד מטופלים מורכבים יותר ימשיכו להזדקק למעקב צמוד במכון. אלא שהניסיון לימד אותה שגם במקום שבו הטכנולוגיה מאפשרת להתרחק, לא כולם רוצים בכך.
"נוכחתי לדעת שהאוכלוסייה הישראלית מאוד אוהבת את החברותא, את ההשגחה ואת הקשר האישי", היא אומרת. "יש מטופלים שמתחילים במכון מתוך כוונה לעבור בהמשך לשיקום מרחוק, אבל בסופו של דבר בוחרים להישאר. 'הביחד' הזה והתחושה שהם לא לבד עושים להם טוב".
לצד ההתפתחויות בתחום, ד"ר קרני מצביעה על בעיה שממשיכה להגביל את הנגישות לשיקום: זמני ההמתנה. לדבריה, מטופלים עלולים להמתין חודשים לתחילת התהליך בשל מחסור בתקנים ובמקומות במכוני השיקום ברחבי הארץ. בעיה המוכרת במערכת הבריאות והתעצמה עוד יותר נוכח המצב הביטחוני בשנים האחרונות.
מבחינתה, הרחבת השיקום לחולי סרטן ולמחלימים, מהווה רק חלק משינוי רחב יותר בתפיסת התחום. "יש עוד הרבה אוכלוסיות שלא הגענו אליהן ויכולות להרוויח משיקום לב", היא מסכמת. "התפיסה כבר אינה מסתכמת בטיפול לאחר אירוע. אצל חולי לב מדובר במניעה שניונית – ניסיון למנוע את האירוע הבא – ואילו אצל אנשים עם גורמי סיכון שטרם חוו אירוע לבבי, המטרה היא מניעה ראשונית".
במובן הזה, שיקום הלב משנה בהדרגה את נקודת המוצא שלו: לא רק להחזיר את המטופל לחיים אחרי שהלב נפגע, אלא לנסות להקדים את הפגיעה – ולעיתים למנוע אותה מלכתחילה.
בשיתוף בית חולים השרון
